משה צור

משה צור - אדריכל ומתכנן ערים

משה צור (נולד ב-1948) הוא אדריכל ומתכנן ערים ישראלי, מייסד ובעלים של משרד "משה צור אדריכלים בוני ערים בע'מ" שהוקם בשנת 1978[2]. צור נחשב לאחד האדריכלים הבולטים והמשפיעים בישראל בתחום תכנון מגדלי יוקרה ופרויקטים עירוניים מורכבים, עם תיק עבודות המונה למעלה מ-1,000 פרויקטים בארץ ובעולם[4]. משרדו, המעסיק כ-90 עובדים בשני סניפים בתל אביב ובחיפה[4], אחראי לעיצוב חלק ניכר מקו הרקיע של המטרופולין הישראלי, כולל מגדלי משרדים ומגורים מפורסמים כגון מגדל עזריאלי שרונה בתל אביב ומגדל הנביאים האייקוני בחיפה[2].

לאורך יותר מארבעה עשורים של פעילות, התמחה צור בפיתוח מגדלי יוקרה עם מספר מצומצם של יחידות דיור גדולות, ובכך עיצב דפוס חדש בנוף הנדל'ן הישראלי[2]. משרדו זכה לפרסים בינלאומיים יוקרתיים, ביניהם הפרס הבינלאומי CTBUH (Council on Tall Buildings and Urban Habitat), המוענק לפרויקטים יוצאי דופן בתחום הבנייה הגבוהה[4]. נוסף על עיסוקו באדריכלות מסחרית, לימד צור במשך שנים ספורות בפקולטה לאדריכלוטורה בטכניון[2], וזכה בשנת 1988 בפרס רכטר, פרס יוקרתי בתחום האדריכלות הישראלית[2].

רקע משפחתי והשכלה

משה צור נולד בתל אביב בשנת 1948, כבן יחיד לניצולי שואה ששרדו יחידים ממשפחותיהם[2]. הרקע המשפחתי הטראומטי, כפי שציין בראיונות, השפיע על תפיסתו את האדריכלות כדרך לבנות מחדש ולעצב סביבה טובה יותר. את לימודיו התיכוניים סיים בטכניקום בגבעתיים בשנת 1962, ובמהלך לימודיו החל כבר לעבוד במשרדו של האדריכל אלי טאומן, שם רכש ניסיון מעשי מוקדם[2].

במהלך שירותו הצבאי החובה שירת צור ביחידת הבינוי של חיל הים, שם התנסה בתכנון ובניית מבנים צבאיים[2]. בשנת 1969 החל את לימודיו האקדמיים בפקולטה לאדריכלוטורה בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל בחיפה[2]. עם סיום לימודיו הצטרף צור למשרדו של האדריכל היוקרתי אל מנספלד, מי שנחשב לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר בישראל באותה תקופה[2]. תקופת עבודתו אצל מנספלד, שנמשכה מספר שנים, סיפקה לו כלים מקצועיים מתקדמים וחשיפה לפרויקטים מורכבים בקנה מידה גדול.

תחילת הקריירה והקמת המשרד

בשנת 1976 פרש משה צור ממשרדו של אל מנספלד והקים שותפות עסקית עם עמית מקצועי שלא פורסם שמו[2]. השותפות התפרקה לאחר שנתיים בלבד, ובשנת 1978 ייסד צור את משרדו העצמאי תחת השם "משה צור בוני ערים בע'מ"[2]. בשנים שלאחר מכן הצטרפה אליו אשתו, האדריכלית ארנה צור (1949-2025), שהפכה לשותפה מרכזית ומנכ'לית המשרד[19]. ארנה צור, שנפטרה ביוני 2025, תוארה על ידי עמיתים כ"דמות אהובה, רגישה ומוערכת, שותפה לדרך, לעשייה, ולחיים", ולקחה חלק משמעותי בעיצוב פני האדריכלות הישראלית[3].

מראשית דרכו המקצועית שילב צור עבודה על פרויקטים ציבוריים ופרטיים, תוך חקר ופיתוח רעיונות טכנולוגיים חדשניים[2]. בין השאר התנסה בפיתוח מערכות בנייה טרומית למגורים ומבני ציבור, שנבנו בעיקר בעיירות פיתוח ובהתנחלויות כגון שדרות, נתיבות, עכו, מעלות-תרשיחא, עתלית, אריאל וקרני שומרון[2]. הגישה הטכנולוגית והעניין בבנייה תעשייתית אפשרו למשרד לספק פתרונות מהירים וחסכוניים לפרויקטים בקנה מידה גדול.

פעילות אדריכלית והתמחות במגדלים

במהלך שנות ה-90 החל משה צור להרחיב את תחום פעילותו גם מחוץ לישראל, ולהוביל פרויקטים במזרח אירופה[2]. "לפני כעשרים שנה התחיל משה את פריצת הדרך של אדריכלים ישראלים באירופה", כך תואר בפרסומים מקצועיים[15], כאשר משרדו טיפל בפרויקטים ב-31 מדינות שונות[15]. בין הפרויקטים הבולטים בחו'ל: מגדל משרדים Lighthouse בפראג ושכונת המגורים הסמוכה לו, קניון סיטי פארק ברומניה, מגדלי מגורים בקפריסין ומלון במנהטן שהיה בתכנון נכון לשנת 2022[4].

בישראל, צור התמקד בתכנון מגדלי משרדים ומגורים בתל אביב וברמת גן, ובפרט התמחה במגדלי יוקרה[2]. הוא נחשב לאחד האדריכלים הבולטים בישראל בתכנון מגדלים עם מספר מצומצם של דירות גדולות, כגון מגדל רמז ומגדל ארלוזורוב 17 בתל אביב[2]. במגדל ארלוזורוב 17, למשל, הפחית צור את מספר יחידות הדיור מ-190 ל-117 ב-30 קומות, תוך שמירה על השטח הבנוי הכולל[2]. בראיון מ-2012 הסביר צור את הגישה שלו: "כך אדם קונה דירה גדולה במיקום איכותי, במקום וילה בכפר שמריהו על ארבעה דונמים", והדגיש כי הוא רואה בהפחתת מספר יחידות הדיור "תופעה חיובית כל עוד היא במידה"[2].

פרויקטים מרכזיים בישראל

משרד משה צור אדריכלים עמד מאחורי מספר רב של פרויקטים אייקוניים בישראל. בתל אביב, המשרד אחראי לתכנון פרויקט מידטאון ופרויקט עזריאלי טאון[4], כמו גם מגדל עזריאלי שרונה בקריה (בשיתוף עם האדריכל דוד עזריאלי)[4]. בחיפה, המגדל המפורסם ביותר שתכנן הוא מגדל הנביאים, שהפך לסמל של קו הרקיע החיפאי[2]. בנוסף תכנן המשרד מגדל המילניום בתל אביב ומרכז גב-ים[18].

המשרד תכנן גם מתחמי היי-טק רבים, פרויקטים לאומיים כגון העיר חריש (כשותף בתכנון)[2] ושדה התעופה תמנע[2], וכן מרכזים מסחריים בולטים כגון קניון ערים בכפר סבא וקניון שבעת הכוכבים בהרצליה[4]. נכון לשנת 2022, המשרד קידם 170 פרויקטים בשלבי תכנון וביצוע בהיקף של עשרות אלפי יחידות דיור ומיליוני מטרים רבועים[4].

שיטות עבודה וגישה מקצועית

משה צור מוביל באופן אישי גם כיום, בגיל 76, את העבודה האדריכלית של המשרד, בעזרת שותפים והצוות הגדול שמונה למעלה מ-90 עובדים[4]. המשרד ממוקם בשני סניפים - האחד בנמל תל אביב, והשני ברחוב בנימין ד"ישראלי 54 בחיפה[11][16]. השותפים הנוכחיים במשרד כוללים את דני אוחנה, אדריכל שותף, ואת אורי גת, אדריכל שותף בעל תואר שני[14].

במהלך שנות פעילותו פיתח צור גישה ייחודית המשלבת חשיבה עירונית רחבה עם עיצוב אדריכלי מפורט, תוך חתירה מתמדת לחדשנות טכנולוגית[10]. הפילוסופיה המקצועית שלו מדגישה את החשיבות של אינטגרציה של מבנים בסביבה העירונית הרחבה, ולא רק עיצוב בניינים בודדים. במאי 2025 הצהיר צור בראיון כי "היום דיירים לא יסכימו בזמן אזעקה לקום ולרוץ לממ"ק משותף", בהקשר של שינויים בתכנון דירות בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והוסיף כי "כבר מדברים על ממ"דים עם מטבח בפנים"[6].

פעילות אקדמית ומחלוקת בנוגע לתואר

משה צור לימד במשך מספר שנים ספורות בפקולטה לאדריכלוטורה בטכניון[2]. עם זאת, במהלך השנים הוא זכה לכינוי "פרופסור משה צור" בפרסומים ציבוריים ובחומרים שיווקיים, למרות שלא החזיק בתואר פרופסור אקדמי פורמלי. בספטמבר 2017 פרסם אלכס לבנט כתבה בעיתון "הארץ" בכותרת "האם האדריכל משה צור הוא פרופסור?"[9], שבה העלה ספקות לגבי השימוש של צור בתואר "פרופסור" בחומרים שיווקיים ובהופעות ציבוריות.

במאמר התייחס לבנט לכך שצור הוא "בעל משרד אדריכלים גדול, אדם ידוע ומוערך בתחומו", אך ציין כי "בעבר לימד בטכניון במשך שנים ספורות, ועל אף שחלפו מאז שמונה שנים, הוא מתקשה להסיר את התואר מכרטיס הביקור"[9]. המחלוקת עוררה ויכוח ציבורי בקרב מתכננים ואדריכלים לגבי השימוש בתארים אקדמיים ללא הסמכה רשמית, במיוחד כאשר מדובר באישים ציבוריים בעלי השפעה.

הכרה והישגים מקצועיים

לאורך הקריירה שלו זכה משה צור להכרה מקצועית רחבה. בשנת 1988 קיבל את פרס רכטר, אחד הפרסים היוקרתיים ביותר בתחום האדריכלות בישראל[2]. המשרד זכה גם בפרס הבינלאומי CTBUH, המוענק על ידי המועצה לבניינים גבוהים ובית גידול עירוני (Council on Tall Buildings and Urban Habitat), ארגון בינלאומי המתמחה בחקר ופיתוח מבנים גבוהים[4]. בנוסף זכה משרד צור בפרס "כשאדריכלות פוגשת עתיד" בשנת 1978, בתחילת דרכו[14].

בשנת 2022 נכלל משה צור ברשימת "70 המשפיעים בהתחדשות עירונית" שפרסם אתר "מגדילים", פורטל ישראלי מוביל בתחום הנדל'ן וההתחדשות העירונית[4]. בפרסום נוסף מ-2025 בכותרת "מעצבים את קו הרקיע: חמישה עשורים של אדריכלות פורצת דרך" ב'דה-מרקר", תואר המשרד כ"מעצמת אדריכלות שמעצבת את קו הרקיע של הערים הגדולות"[5].

חיים אישיים

משה צור היה נשוי לאדריכלית ארנה צור, ילידת 1949, שהייתה שותפה בבעלות ומנכ'לית במשרד "משה צור אדריכלים בוני ערים"[19]. ארנה צור נפטרה ב-4 ביולי 2025, והלוויה התקיימה ביום 6 ביולי 2025 בשעה 17:00 בבית העלמין נחלת יצחק[3]. התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל פרסמה הודעת אבל שבה ציינה כי ארנה "הייתה דמות אהובה, רגישה ומוערכת, שותפה לדרך, לעשייה, ולחיים", ו"לקחה חלק משמעותי בעיצוב פני האדריכלות הישראלית"[3]. למשה וארנה צור שלושה ילדים[2].</p

קטגוריות:
✳️ תוכן מקורי של מיקיפדיה · כל הזכויות שמורות
עודכן לאחרונה: 6 ביולי 2026 · נכתב ונבדק על ידי מערכת מיקיפדיה · דיווח על טעות · מדיניות מקורות ותיקונים
קטגוריות: עסקים וכלכלה