תקציר פסק דין: תלהמ (ירושלים) 16659-05-19

דיון והכרעה

9. לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים ואת הראיות שהונחו לפני מצאתי לדחות את טענת התובעת להיות התובענה תובענה עצמאית של הקטינים.

10. השאלה האם עומדת לקטין זכות תביעה עצמאית למזונות נידונה בין היתר באופן נרחב בבג”ץ 4407/12 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול לערעורים (פורסם בנבו, 7.2.13) (להלן: “עניין פלוני”) [ראו גם: בע”מ 3984/15 פלונית נ’ פלוני (פורסם בנבו,13.9.16) (להלן: “עניין פלונית”)]. מבלי להידרש בהרחבה למנגנונים השונים, שנידונו הן בעניין פלוני והן במקרים אחרים, בכל הנוגע לסדרי הדיון והצגת הראיות במקרים של תביעה עצמאית המוגשת מטעם קטינים, נודעו בפסיקה מספר עקרונות יסוד המנחים את בתי המשפט בעת דיון בתובענה כגון דא. בין היתר בנסיבות אלה הודגשה בפסיקה הזהירות שיש לנקוט בעת בחינת השאלה האם יש להידרש לתובענה עצמאית למזונות קטינים, נוכח מגוון החסרונות שנודע ל”פתיחה מחדש” של ההליך המשפטי.

זאת, בקשר עם יציבות המעשה השיפוטי והפגיעה בעקרון מעשה בית דין; בקשר עם עקרונות מתחום כיבוד הערכאות; בקשר עם החשש לפגיעה בעקרונות של יעילות ומנהל שיפוטי תקין; ונוכח ההכרה שמוסד התביעה העצמאית מטיל בבסיסו חזקה בדבר “הזנחת הילד” הן מצד הוריו והן מצד בית המשפט [לעניין זה השוו, למשל בעניין פלוני עמ’ 13 – 15 וכן השוו בהרחבה: יצחק כהן מעמדו העצמאי של הקטין בדיני המשפחה – תהליכים מגמות ואיזון מחודש משפטים מא, 255]. עם זאת, על פי המצב הנוהג, קנויה לקטין האפשרות להגיש תובענה עצמאית באשר למזונותיו, בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי. זאת, נוכח ההכרה שבמוקד הדברים מצויים עניינו וטובתו של הקטין, וכן ההכרה בכך שהקניית זכות תביעה עצמאית לקטין יכולה אף להגן על אינטרס האם [עניין פלוני, עמ’ 13].

11. ההלכה הפסוקה הדגישה, ללא קשר למודל הדיוני או הראייתי שהוצע, את החזקה לפיה הערכאה השיפוטית שאישרה הסכם שכלל גם הוראות בדבר מזונות קטינים, בחנה לגופו את הסדר המזונות שבו גם לאור טובת הקטינים. לפיכך, הנטל להצביע אחרת, מוטל על הטוען שיש להידרש לתובענה עצמאית בדבר מזונות קטינים [השוו: עניין פלוני בעמ’ 16 – 18 וכן בחוות דעתו של כב’ השופט הנדל באותו עניין בעמ’ 32-34 ובחוות דעתו של כב’ המשנה לנשיאה רובינשטיין בעמ’ 26]. כך או אחרת, השאלה היסודית שעל בית המשפט להידרש לה – במובחן מהשאלה הדיונית – היא האם קופחה זכותו של הקטין למזונותיו. זהו, למעשה, המבחן המהותי שנזכר בפסיקת בית המשפט העליון שנזכרה לעיל.