תקציר פסק דין: תלה”מ 14509-11-22

לפניי מונחת תביעה לאיזון משאבים ופירוק שיתוף בין בני זוג, במסגרתה תתבררנה השאלות: מהי תקופת השיתוף לצורך איזון המשאבים, מהו שיעור זכויותיה של התובעת בדירת המגורים המשותפת, והאם לתובעת זכויות בנכסים חיצוניים.

הרקע העובדתי:

1. הצדדים הם בני זוג לשעבר אשר נישאו זל”ז כדמו”י ביום …1991, ומנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים (בשנים 1992, 1995 ו-1996), כיום שלושתם בגירים. הצדדים התגרשו זמ”ז ביום 2023….

2. עובר לנישואי הצדדים התגורר הנתבע בדירה ברחוב …. בירושלים, הידועה כגוש …. חלקה .. תת חלקה .., שזכויות הבעלות בה רשומות היו על שם אחיו … ז”ל (להלן: “האח” ; ו-“דירת האח”). עם נישואיהם עברה התובעת להתגורר עם הנתבע בדירת האח, ובדירה זו גרו הצדדים בין השנים 1991-1996 ובה נולדו שניים מילדיהם. הוריו של הנתבע התגוררו בסמוך בדירה ברח’ …. בירושלים, הידועה כגוש … חלקה .., תת חלקה .., שזכויות הבעלות בה היו רשומות על שמם (ולהלן: “דירת ההורים”).

3. בשנת 1994 רכשו הצדדים דירה ברח’ … במבשרת ציון, הידועה כגוש …. חלקה …, שנרשמה על שם הנתבע (ולהלן: “דירת המגורים”). עם רכישת הדירה ערכו הצדדים הסכם ממון ביום 16.2.1994 שאושר וקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי ביום 28.3.1994. בהסכם נקבע יחס בעלות בזכויות בדירה של 80% – 20% לטובת הנתבע, כאשר בכל שנת נישואין יועבר אחוז בעלות אחד ממנו לתובעת (ולהלן: “הסכם הממון”). בשנת 2007 נרשמו הזכויות בדירה בשם הצדדים בחלקים שווים. בדירה זו התגוררו הצדדים בין השנים 1995 עד שנפרדו ובה גידלו את ילדיהם.