תקציר פסק דין: תלה”מ 18283-10-17

1. תביעה לביטול חיוב האב בדמי מזונות “בזיקה לבג”צ 1709/15”, כך על פי כתב התביעה, וככל הנראה הכוונה לבע”מ 1709/15 (הידוע בשמו של ההליך השני- בע”מ 919/15).

2. הצדדים היו נשואים זל”ז ומנישואיהם נולדו להם הקטינים ילידי 2002 ו- 2005. חיי הנישואין של הצדדים עלו על שרטון וביום XXXנערך ביניהם הסכם גירושין אשר קיבל תוקף פס”ד.

3. בין לבין התנהלו הליכים נוספים בעניין הקטינים, גם בנוגע להשתתפות הקטינים בחתונת האב, ובעניין חלוקת זמנים. ביום XXX, בתמ”ש 18007-10-13, התקבל תסקיר ממ.א. משגב הממליץ על אחריות הורית משותפת וזמני שהות נרחבים. המלצות התסקיר קיבלו תוקף פס”ד.

4. כחצי שנה חלפה וביום XXXהגיש התובע לעיל תביעה להפחתת מזונות. התובע ציין כי שכרו במקום העבודה פחת (למעשה לא עלה) אך את עיקר יהבו השליך על כך שחלוקת הזמנים הפכה להיות נרחבת, כדי משמורת משותפת.

5. ההליך הנ”ל התנהל בעצלתיים, אגב דחיות, עד אשר נשמעו הוכחות בתיק. ביום 29/3/17 ניתן פס”ד. בפסה”ד נכתב, ברחל בתך הקטנה, כי יש להביא בחשבון שהמשמורת על הקטינים משותפת ומחצית מימות השבוע מכלכל האב את הקטינים ודואג לצרכיהם בעין. (ראה לעניין זה סעיף 23 ב’ לפסק).