תקציר החלטה: תלה”מ 23322-07-20

1. בקשה לפסיקת שכר טרחת כונסות הנכסים הונחה להכרעת בית המשפט ולאחר שהצדדים הגיעו להסכמה, כי הליך הכינוס יבוא לסיומו, הנכסים לא ימכרו במסגרתו, אלא יחולקו בין הצדדים, בהתאם להבנות שגובשו, בשלה העת להכריע בבקשה (הבקשה הוגשה ביום 8.4.2025).

2. הבקשה מבוססת בעיקרה על פועלן של הכונסות, לגבי הנכסים מושא הבקשה, הואיל ואלו לא נמכרו, ואלו שכן נמכרו, התקבל בגינם שכ”ט ועניינם לא נדרש להכרעה שבפני.

3. השכר המבוקש מחושב בהתאם לשווי מוערך של הנכסים (מספר דירות מגורים, מגרש ושתי חנויות), בהתאם לשמאות שנערכה לכל נכס.

4. לטענת הכונסות הן מונו ביום 11.7.2023, ובמהלך תפקידן קידמו ההליך בדרך של פרסום הנכסים, פניה לשמאים וקבל חוות דעת, פתיחת חשבון נאמנות, קיום פגישות, ביקורים בנכסים, התכתבויות עם באי כוח הצדדים, פניה למומחים, עריכת התמחרויות והכל במשך כשנתיים ימים. כן טענו, כי ההליך התארך נוכח חוסר שיתוף פעולה מצד האיש, שהחליף מספר פעמים ייצוג ועשה כל שניתן על מנת למנוע מכירת הנכסים, בעוד הוא מאיים על כונסות הנכסים וכך גם על האישה, עד שבסופו של דבר נאלצו לפנות להגיש תלונה במשטרה.

הכונסות הוסיפו וטענו כי האיש הקשה על ההליך, תוך הסתרת הרכבים של הצדדים, נטילת כספי השכירות שהתקבלו בעבור חלק מהנכסים, לכיסו, בעוד הוא משתתף בהתמחרויות, זוכה בהן ופועל לביטול ההליך, עת הוא אינו מקיים את הוראות ההסכם לרכישת הנכס ואינו משלם את התמורה. בשל כך הכונסות נדרשו פעולות מיותרות, כפולות והגשת בקשות רבות.