תקציר פסק דין: תלה”מ 27576-10-21

1. בשלה העת להכריע במזונותיה הקבועים של הקטינה […] בת יחידה להוריה ופרי מערכת יחסים קצרה שקיימו השניים. נכון לעת זו מלאו לקטינה 3 שנים וחודשיים ימים, והיא עודנה מקטני-קטינים. את אופי היחסים בין ההורים טרם לידתה אפשר לתאר כארעי. ספק רב אם ראו עצמם כבני זוג וספק עוד אם קדמה כוונה משותפת להרות ולהביא בת אל העולם. נסיבות אלה אינן מעלות או מורידות כמובן בנוגע לזכותה של הקטינה למזונותיה או לחובה המוטלת על הוריה לספק את צרכיה על פי הדין הקיים. להלן אעמוד בקצרה על הרקע הרלוונטי שהביאנו עד הלום.

2. הצדדים הכירו בעיר [בדרום הארץ], עת שניהם היו רווקים. הנתבע תושב העיר והתובעת שהתה בעיר לצרכי עבודה. בעת שהותה שם ניהלו השניים מערכת יחסים רומנטית קצרה, ולאחר זמן קצר שבה התובעת לבית הוריה בעיר [בצפון הארץ]. קיימת מחלוקת בדבר המועד בו נודע לתובעת שהיא בהריון, אך מחלוקת זו נעדרת משקל בענייננו. ביום 2020 נולדה הקטינה מבלי שהנתבע נרשם כאביה.

3. בשלהי שנת 2020 הגישה התובעת תביעת אבהות נגד הנתבע, בעקבותיה העלה הנתבע ספקות בנוגע לאבהותו כלפי הקטינה על רקע יחסיהם הקצרים של הצדדים, אך נתן הסכמתו לעריכת בדיקת סיווג רקמות. תוצאות הבדיקה הצביעו על התאמת הנתבע להיותו אבי הקטינה והוא הוכרז כאביה בפסק דינו של בית משפט זה, מפי המותב הקודם, מיום 1.9.21.

4. בסמוך לאחר ביסוס אבהותו של הנתבע כלפי הקטינה הוגשה התובענה דנן לחיוב הנתבע במזונות הקטינה וביום 20.12.21 ניתן על ידי כבוד הרשמת הבכירה פסק דין בהעדר התגוננות הנתבע, בו חיוב האחרון במזונות הקטינה בשיעור 1,600 ₪ בחודש, ובנוסף במחצית ההוצאות החריגות עבור חינוך ובריאות. ביום 28.12.21, בעקבות בקשתו המנומקת של הנתבע, ביטלה כבוד הרשמת הבכירה את פסק הדין.

5. בעקבות בקשת התובעת נדרש המותב הקודם לפסיקת מזונות זמניים עבור הקטינה, וביום 24.1.22 הוציא תחת ידו החלטה מפורטת. להלן עיקריה: