תקציר החלטה: תלה”מ 28634-05-23

בקשה לפסיקת מזונות זמניים שהגישה המבקשת בד בבד עם תביעת מזונות קטין יליד xx.xx.2023במסגרתה עתרה המבקשת לחייב המשיב במזונות זמניים עבור הקטין, שנולד ממערכת יחסים זוגית שהתקיימה בין השניים. לטענת המבקשת כשהודיעה למשיב על ההיריון, הוא ביקש ממנה לבצע הפסקת הריון ומשזו סירבה עזב המשיב את ביתה. נטען כי בעת שהמבקשת הייתה בחודש השני להריונה הקשר הזוגי נפסק. נטען כי לאורך כל תקופת ההיריון וגם לאחר הלידה, סירב המשיב לסייע בידי המבקשת והיא נאלצה לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בהריון ובלידה. לטענתה הפעם הראשונה בו פגש המשיב את הקטין היה באירוע הברית ולאחר אירוע הברית לא ראה עוד את הקטין. לטענתה בשל התנערותו של המשיב מאחריותו כלפי ההיריון וכלפי הקטין, בשל מצוקתה הכלכלית הרבה והעובדה כי היא נמצאת בהליך פש”ר, הוגשה בקשתה זו.

המשיב בתגובתו עתר לעיכוב ההליכים. נטען כי הבקשה לפסיקת מזונות זמניים, מקדימה את זמנה שכן קיים חשש ממשי שהמשיב אינו אביו הביולוגי של הקטין. נטען כי הקשר בין הצדדים לא היה רציף ומחייב וייתכן והמבקשת קיימה במקביל קשר עם צד ג’. המשיב אישר כי השתתף באירוע ברית המילה של הקטין, אך טען כי הובא בעל כורחו, תוך הפעלת מכבש לחצים. עוד נטען כי היה על המבקשת, כמי שנמצאת בהליכי חדל”פ, לקבל אישור בית משפט של החדל”פ לנקיטת ההליך.

בהחלטתי מיום 5.6.23 ציינתי, כי יש ממש בטענה כי כל עוד לא התבררה שאלת האבהות, לכאורה אין לפסוק מזונות זמניים והמבקשת נדרשה להגיש תשובה לתגובת המשיב ולצרף אישור בית משפט של החדל”פ לניהול ההליך.

המבקשת בתשובתה, טענה כי הרתה עת שהצדדים ניהלו מערכת יחסים מחייבת וגרו תחת קורת גג אחת. עוד טענה כי המשיב הגיע לאירוע ברית המילה מרצונו, ומול כל המוזמנים, נשא תפילה שנהוג כי נשוא אביו של הנימול. המבקשת חזרה על טענותיה בנוגע לקשיים כלכליים והעדר תמיכה כלכלית מהמשיב בתקופת ההיריון ולאחר הלידה. לתשובה צורף אישור בית המשפט של החדל”פ.

לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת לפסיקת מזונות זמניים, בתגובת המשיב ובתשובת המבקשת לתגובת המשיב – אני דוחה את בקשת המבקשת.