פלוני נ’ פלונית
פסק דין
מספר תיק תלה”מ 35663-09-18
ערכאה בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תאריך 14 יולי 2020
שופט כב’ השופט נמרוד פלקס, סגן הנשיא
תובע/מבקש פלוני
נתבע/משיב פלונית

תקציר פסק דין: תלה”מ 35663-09-18

פתיחת פסק הדין

1. תביעת איש (להלן – “האב”) כנגד גרושתו (להלן – “האם”), לביטול חיובו במזונות בנותיהם, ולחילופין להפחתתם.

2. הצדדים נישאו בשנת 2006 והתגרשו ביום x.x.2016. מנישואיהם נולדו להם שלוש בנות – XX בת התשע וחצי והתאומות YY, בנות החמש וחצי שנים (שתיהן להלן – “התאומות” ושלושתן יחדיו – “הקטינות”).

3. בתביעת המזונות המקורית (תמ”ש XXX), במהלך דיון מיום 29.5.16, הגיעו הצדדים להסכמות, להן ניתן תוקף של פסק דין, ולפיהן האב ישלם עבור מזונות הבת XX סך של 700 ₪ ועבור כל אחת משתי התאומות סך של 1,200 ₪, ובסה”כ 3,100 ₪ לחודש (להלן – “פסק הדין”). עוד הוסכם על השתתפות האב במדור הקטינות ככל שישתלם על ידי האם, ובנשיאה שווה של הצדדים בהוצאותיהן הרפואיות החריגות של הקטינות ובהוצאות חינוכן השוטפות; בסוף של הסכמת הצדדים, אשר קיבלה כאמור תוקף של פסק דין, הוסכם כהאי לישנא: “רשמנו בפנינו כי הצעת בית המשפט נסמכה בין היתר על הדין האישי החל על הצדדים, החזקות הנוהגות בפסיקת בתי המשפט באשר לצרכיו ההכרחיים של ילד, ולכלל ההוצאה השולית הפוחתת. אין באמור כדי לגרוע מזכות מי מהצדדים לעתור לשינוי הסכמה זו ככל שיחול שינוי נסיבות מהותי בלתי צפוי ההופך את החיוב לבלתי צודק. רשמנו בפנינו כי בית המשפט הציע הצעתו זו, בין היתר, על סמך המצב הקיים היום” (סעיף 12 לפסק הדין).

4. כפי שטען האב בהליך דנן, הסיפא להוראת סעיף 12 לפסק הדין נכתבה לאחר שהוא עמד על כך. זאת בהתחשב בבע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית (19.7.17) (להלן – “בע”מ 919/15”), אשר באותה העת היה תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון וטרם הוכרע, עת האב הביא בחשבון את האפשרות של שינוי ההלכה המשפטית בכל הנוגע לחובת נשיאת אב במזונות ילדיו, וביקש להותיר לעצמו את האפשרות לעתור לשינוי חיובו על פי פסק הדין, אשר ניתן כאמור נוכח הסכמת הצדדים, על רקע המצב המשפטי ששרר אז, קרי – קודם לתחולת הלכת בע”מ 919/15.

5. ביום 20.9.18, כחודשיים לאחר שיצא תחת ידי פסק דין מיום 18.7.18 בתביעת המשמורת (תמ”ש XXX), המורה על משמורת משותפת וזמני שהות שווים של הקטינות אצל הצדדים, עתר האב בתביעתו דנן, לביטול תשלום המזונות, עת הבנות היו כבנות 8 ו – 4 שנים, כאשר שינוי הנסיבות המרכזי, אך לא היחיד, הנטען בתביעה – הוא שינוי הדין לנוכח הלכת בע”מ 919/15, אשר הוחלה כאמור לאחר מתן פסק הדין; שינוי זמני שהות – שהפכו שוויוניים לחלוטין בעקבות פסק הדין בתביעת המשמורת; וכן שינוי לרעה במצבו הכלכלי, לעומת מצבה הכלכלי השפיר של האם, שאינו שנוי במחלוקת.

שימו לב: במסמך זה מוצג חלק מצומצם בלבד מפסק הדין/ההחלטה. לא ניתן בהכרח ללמוד ממנו על תוצאות ההליך.
לרכישת המסמך המלא או לבקשת הסרה ניתן לפנות למייל mirc@lawbuzz.co.il.
הופק באדיבות מנוע הפסיקה של מיקיפדיה חוק ומשפט – https://he.mikipedia.org