תקציר פסק דין: תלה”מ 37860-09-20

1. בקשת הנתבע והנתבע הנוסף לסילוק התביעה על הסף, ולא לאשר את צירוף הנתבע הנוסף להליך דנן, מחמת מעשה בית דין, העדר עילה, היות התביעה טורדנית וקנטרנית, שימוש לרעה בהליכי משפט והיעדר סמכות עניינית. כן בקשת התובעת לצרף להליך נתבע נוסף.

2. התובעת והנתבע נישאו בשנת 2006 ונפרדו בשנת 2017, התובעת הגישה מספר תביעות לבית משפט זה, לרבות תביעה רכושית, אשר עניינה איזון משאבים ופירוק שיתוף (תלה”מ 16446-03-18). בגדרי תביעתה האמורה טענה בין היתר, כי הנתבע מבריח נכסים באמצעות בעל מניות נוסף בחברה בה לנתבע מניות, הוא הנתבע הנוסף, אותו מבקשת היא לצרף להליך.

3. מפאת טענתה זו להברחת נכסים – או ליתר דיוק טענה, כי בידי הנתבע הנוסף מוחזקים סכומי כסף שהצטברו במהלך חייהם המשותפים של התובעת והנתבע, מחמת פעילותו העסקית של הנתבע – הגישה התובעת תביעתה זו, אשר הסעד המבוקש בה נוסח כהאי לישנא: “… לקביעה בפסק דין, כי העוסק המורשה אשר רשום על שם שותפו של הבעל (הנתבע – נ.פ.) מר ד.א. (הנתבע הנוסף – נ.פ.) (להלן – “העוסק המורשה”), שייך באופן שווה לבעל ולאישה …” (הפתיח לכתב התביעה), וכן “לקבוע הרמת מסך בין העוסק המורשה לבין חברת XXX; ולחלופין, להצהיר, כי הבעלות בעוסק המורשה שייכת באופן שווה לנתבע 1 ונתבע 2. להצהיר, כי חלקו של הבעל בעוסק המורשה שייך לשני הצדדים (התובעת והנתבע – נ.פ.) בחלקים שווים …” (סעיף 57 לכתב התביעה).

4. לשם הבהרת הקשרם של דברים יאמר, כי בהליך הרכושי הנדון בין התובעת לבין הנתבע, בו ניתן פסק דין בד בבד עם מתן פסק דין זה, טענה התובעת שהנתבע והנתבע הנוסף הם בעלי המניות בחלקים שווים של חברה בשם XXX (טענה זו אינה שנויה במחלוקת). לטענת התובעת, אותה שולל הנתבע, ואשר אף נדחתה בפסק הדין הניתן בד בבד עם פסק דין זה כאמור, חברו להם יחדיו הנתבע והנתבע הנוסף לשם הברחת הכנסות XXX מפניה.

5. למעשה די בקריאת הסעדים המבוקשים בכתב התביעה בכדי להגיע למסקנה שדין התביעה להימחק על הסף מחמת היעדר עילה, ואין צורך להידרש לטענות הנתבע והנתבע הנוסף מכוחן יש לטעמם לסלק את התביעה על הסף, ולא לאשר את צירוף הנתבע הנוסף להליך דנן – טענות בדבר מעשה בית דין, היות התביעה קנטרנית והיעדר סמכות עניינית, אשר בכל הכבוד אין בהן ממש. אבאר.