תקציר פסק דין: תלה”מ 41031-10-20

פסק דין זה עוסק בתביעה רכושית בין בני זוג, כשבמוקד הדיון טענת הנתבע כי יש לאזן את שווי נכסי הצדדים לא מחצה על מחצה אלא באופן שהנתבע יקבל חלק גדול מחלקה של התובעת, וכן השגות הנתבע ביחס לחוות דעת המומחה לרבות בשאלת חלוקת פדיון ימי החופשה של הנתבע.

א. רקע עובדתי:

1. הצדדים הם בני זוג לשעבר אשר נישאו זל”ז ביום 00.00.1985, ולהם שלושה ילדים משותפים, כולם בגירים כיום.

2. הנתבע יליד שנת 1958, בן כ- 64 שנים כיום. בראשית הנישואין עבד הנתבע כ— במשרד החוץ ומשכך התגוררו הצדדים מספר שנים בחו”ל, תחילה ב— ולאחר מכן ב—. בשנת 1994 שבו הצדדים להתגורר בישראל והנתבע החל לעבוד כשכיר בחברה — [חברה זרה, עה”כ]. משנת 2003 עובד הנתבע כמנכ”ל חברת —, שם הוא עובד גם כיום. מעבודתו משתכר הנתבע סך של כ- 33,100 ₪ נטו לחודש.

3. התובעת ילידת שנת 1963, בת כ- 59 שנים כיום. בחלק מהתקופה בה שהו הצדדים בחו”ל עבדה בשגרירות, לאחר שובם לישראל עבדה לדבריה בעבודות מזדמנות ומשנת 2001 עבדה כמאמנת כושר אישית. בשנת 2005, עם גיוס בנם הבכור של הצדדים לשירות צבאי, נרשמה התובעת ללימודי משפטים וכיום היא בעלת רישיון לעסוק בעריכת דין וכן בעלת הכשרה כמגשרת, אולם אין מחלוקת בין הצדדים כי מעולם לא עסקה בתחומים אלה. בשנת 2008 לקתה התובעת במחלה אוטואימונית כרונית. בתקופה הסמוכה לפירוד עבדה התובעת כמזכירה במרפאה והשתכרה סך של כ- 6,000 ₪ לחודש, אולם לדבריה ביום 5.7.2021 פוטרה ומאז אין היא עובדת כלל.