תקציר פסק דין: תלה”מ 43533-02-22

לפניי תביעה רכושית לאיזון משאבים באופן לא שוויוני שהגיש האיש נגד האישה ביום 18/2/2022.

אציין כי הצדדים היו צד לתביעה נוספת, שהגישה אמו של האיש נגדם, לסילוק ידם מיחידת הדיור שבבעלותה (להלן: “דירת המגורים”) ולדמי שימוש בדירה. ביום 18/7/2023 ניתן פסק דין בו הוריתי כי על האישה לפנות את דירת המגורים, משלא הוכחו זכויותיה בה (תמ”ש 7228-02-22).

האיש לא כפר בטענות אמו התובעת ומשכך, וכן נוכח העובדה שכבר לא התגורר ביחידת הדיור, הוריתי על חיובו בתשלום דמי השימוש שנתבעו על ידי אם, שגם בהם לא כפר הנתבע. על פסק הדין הגישה האישה ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת והדיון בו קבוע ליום 23/9/24 (עמ”ש 25861-10-23).

דירת המגורים נשוא התביעה הנ”ל הייתה בית הצדדים משנת 1994 ועד למרץ 2020, אז עזב התובע את בית המגורים (והאישה המשיכה להתגורר בה ופינויה נדחה עקב המלחמה), ועיקר טענותיו בתביעה דנן נוגעות בכספים שהיו לכאורה בבית המגורים ונלקחו לטענתו על ידי האישה.

רקע רלוונטי