תקציר פסק דין: תלה”מ 48031-06-23

לפני שלוש תביעות שהגישו הצדדים זה כנגד זו בעניינו של בנם הקטין ואשר נדונו במאוחד. לצורך הנוחות ייקראו הצדדים להלן: האם והאב.

הרקע הצריך לעניין:

1. הצדדים נישאו זל”ז ביום xx.xx.2021 בנישואין פרטיים וביום xx.xx.22נולד להם בנם A(ולהלן: “הקטין”). הצדדים נפרדו זמ”ז זמן קצר לאחר לידת, הקטין, בחודש 5/22. ביום xx.xx.23התגרשו הצדדים בבית דין פרטי בהמשך להסכם גירושין מאותו יום בו לא הסדירו דבר פרט להסכמה להתגרש ולתשלום הכתובה וממילא לא נקבעו בו הסדרים בנוגע לקטין.

2. אלו נישואים שניים לשני הצדדים. האם גרושה ולה קטינה מנישואיה הראשונים. האב אלמן והוא מגדל כהורה יחידני את שלושת ילדיו הקטינים מנישואיו הראשונים. קודם לתחילת הקשר, במהלכו ולאחר הפרידה והגירושין התגוררו הצדדים (ועודם מתגוררים) עם ילדיהם מנישואיהם הראשונים בישוב X (ולהלן: “היישוב”), בו מתגורר גם בן זוגה הקודם של האם ובו מתגוררים גם בני משפחת רעייתו הקודמת של האב.

3. ביום 15.3.23 הגיש האב תביעה לצו מניעה שיאסור על האם להעתיק את מקום מגורי הקטין (תלה”מ 33940-03-23) במסגרתה ניתן ביום 2.4.23 צו זמני האוסר על העתקת מקום מגורי הקטין. ביום 20.6.23 הגישה האם תביעה להתיר את העתקת מקום מגורי הקטין לעיר אשדוד או בסמוך לה ולקבוע את דרכי הקשר של הקטין בין הצדדים (תלה”מ 48031-03-23). ביום 6.8.23 הגיש האב תביעה לקביעת משמורת משותפת וחלוקת זמני השהות של הקטין בין הצדדים (תלה”מ 12830-08-23).