תקציר פסק דין: תלה”מ 51351-01-22

לפני שתי תביעות שנותרו בין הצדדים לאחר תום חייהם המשותפים ובגירת בנותיהם, וזאת כפי שיפורט להלן.

1. הצדדים נישאו כדמו”י ביום 99– ומנישואין אלה נולדו שתי הבנות, א’ ילידת 2001 וב’ ילידת 2002. הצדדים התגרשו זמ”ז בגט פיטורין במסגרתו חתמו ביום 17– על הסכם גירושין שאושר בבית הדין הרבני האזורי בחיפה ביום 17– (להלן: “הסכם הגירושין”, הסכם הגירושין ופסק הדין מבית הדין הרבני צורפו כנספח 1 לתצהיר העדות הראשית (להלן: “תע”ר”) מטעם האב)).

2. במסגרת הסכם הגירושין סוכם בין השאר בסעיף 10 כי האב ישלם מזונות הבנות בגובה 3,200 ₪ לחודש (1,600 ₪ עבור כל אחת מהבנות) וזאת עד הגיען לגיל 21.

3. ביום 19– חתמו הצדדים על נספח הסכמות בכתב יד לפיהן, בין היתר: “החל מחודש 1/19 עד לכל 15 לחודש יועבר סך של על 5,000 ₪”. לטענת האם, מדובר בשינוי והעלאת גובה המזונות (נוכח הסכמות גם על עניינים רכושיים), לטענת האב מדובר בהסכמות על עניינים רכושיים. (להלן: “הנספח להסכם הגירושין” או “הנספח”, הנספח צורף כנספח ב’ לתע”ר האם).

4. במהלך התקופה שבין חתימת הצדדים על הסכם הגירושין לחתימתם על הנספח להסכם הגירושין עברו למעלה משנתיים במהלכן המשיכו להתגורר תחת קורת גג אחת. זמן קצר לאחר שנחתם הנספח להסכם הגירושין, עזב האב את הדירה בה התגוררו הצדדים.