תקציר פסק דין: תלה”מ 52992-02-19

לפני תביעת משמורת וזמני שהות (תלה”מ 52992-02-19) ותביעת מזונות (תלה”מ 52931-02-19).

תקציר ההליכים

1. התובעת, חסרת דת, והמשיב, יהודי, הכירו בשנת 2013 וניהלו מערכת יחסים, ממנה נולדה הקטינה. הצדדים נפרדו בחודש XXXX 2018. התובעת והקטינה עברו להתגורר בדירה שכורה ב—, ואילו הנתבע נותר להתגורר בדירה השכורה ב– ששימשה את בני הזוג. לנתבע קטינה נוספת ממערכת יחסים קודמת.

2. ביום 29.7.18 פתחה התובעת בהליך יישוב סכסוך (י”ס 63766-07-18) אשר נסגר ביום 23.1.19. ביום 21.2.19 הגישה התובעת את התביעות דנן, בד בבד עם בקשה למזונות זמניים. ביום 12.3.19 ומשלא הוגשה תגובת הנתבע, ניתנה החלטה בבקשה למזונות זמניים בהיעדר תגובתו. כתב הגנה בתביעות דנן הוגש ביום 10.4.19, בד בבד עם בקשה לעדכון דמי המזונות הזמניים. ביום 14.4.19 ניתנה החלטה ופסק דין חלקי בו קבעתי בהסכמת הצדדים, בין היתר, כי משמורת הקטינה תהיה בידי האם.

3. תסקיר עו”ס לסדרי דין הוגש ביום 13.6.19 (“התסקיר הראשון”) ובו המלצה לזמני שהות לפיהם בשלב זה באמצע השבוע האב ישמור על קשר טלפוני עם הקטינה על בסיס יומיומי, ולאחר חצי שנה יעדכן את האם על יום בו ייפגש עם הקטינה באמצע השבוע. כמו כן האב ייקח את הקטינה פעם בשבועיים בשבת ופעם בחודש לסוף שבוע כולל לינה. בתסקיר פירטה עו”ס לסדרי דין את חשיבות הקשר בין האב לבת לאחר הפרידה, אך הביאה את עמדת האב כי לא יוכל להתראות עם הבת יותר מפעם בשבועיים, לאור קשיי פרנסה.