תקציר החלטה: תלה”מ 5467-12-24

1. לפני בקשה לפסיקת מזונות זמניים, שהוגשה במסגרת תביעה למזונות שהגישה האם, עבור ארבעת בנותיהן הקטינות של הצדדים – קטינה כבת 14 (בעוד חודש) כבת 10.5, קטינה כבת 8 (בעוד כחודש) וקטינה כבת 5 שנים (בעוד חודשיים וחצי). חרף העובדה כי הבקשה הוגשה בד בבד עם הגשת התביעה ביום 2.12.24, הגיעו הצדדים להסכמה כי כל עוד הם מתגוררים תחת קורת גג אחת והאב ממשיך להפקיד את מלוא משכורתו לחשבון המשותף, לא ייפסקו דמי מזונות. בדיון שהתקיים ביום 25.5.25 הצהיר הנתבע כי הוא יודיע מועד עזיבתו את הבית והצדדים יגישו הודעה בדבר זמני שהות מוסכמים בין האב לקטינות, לאחר יציאתו מהבית. ביום 9.6.25 הוגשה הודעה מוסכמת על פיה הנתבע יעזוב את הבית לכל המאוחר ביום 24.8.25, כשבוע לפני תחילת הלימודים. עוד נרשם בהודעה כי הנתבע יפנה את דירת הצדדים בתוך 90 יום, אלא שמועד זה סותר את המועד האחרון לפינוי, כאמור 24.8.25. לאחר הגשת הודעה זו הוגשה תגובה מטעם הנתבע לבקשה למזונות זמניים וכעת הגיע זמן ההכרעה, כאשר מובהר כי המזונות ישולמו החל מחודש 9/25.

2. הצדדים נישאו ביום 12.11.2009. לצדדים, כאמור, ארבע קטינות, הצדדים בנו את ביתם המשותף במושב XXXX. בענין הרכוש מתנהל הליך נפרד במסגרתו כבר הוגשו חוות דעת שמאי וכן חוות דעת מומחה חשבונאי ביחס לאיזון המשאבים. ב”כ הצדדים הצהירו בדיון האחרון כי הן תרות אחר מתווה שייתר התדיינות, אם כי בשלב זה טרם הוגש הסכם ביחס לרכוש.

3. במסגרת ההסכמות באותו דיון נקבע כי עם יציאתו של האיש מהבית תשלם התובעת את מלוא המשכנתא העומדת על 4,500 ₪ לחודש וזאת חלף טענה לתשלום דמי שימוש.

4. תמצית טענות המבקשת:

א. המבקשת תיארה בהרחבה רבה את המשבר בחיי הנישואין. לטענת המבקשת המשיב לא היה נאמן לה דבר שהביא למשבר ולבסוף לפירוק המשפחה.