תקציר פסק דין: תלה”מ 5534-05-17

1. תביעות הדדיות בין בני זוג אגב פרידתם: האחת, תביעת האיש לפירוק שיתוף ואיזון משאבים (תלה”מ 13488-05-18) (להלן – “תביעת הרכוש”); האחרת תביעת האישה למזונות ילדים (תלה”מ 55304-05-17) (להלן – “תביעת המזונות”). הצדדים נישאו כדמו”י בשנת 2005, נפרדו ביום x.x.16, הוא אף המועד הקובע לאיזון משאבים (להלן – “המועד הקובע”) (עמ’ 12 לפרוטוקול מיום 20.2.19), והתגרשו בשנת 2018. מנישואיהם נולדו שלושת ילדיהם: י.ש., ילידת x.x.2006, א.ש. יליד x.x.2009, וש.ש. ילידת x.x.2013.

2. האישה מתגוררת עם הילדים בדירת המגורים השייכת לצדדים בחלקים שווים (להלן – “דירת המגורים”), והאיש מתגורר בבית הוריו. באשר לסוגיית המשמורת וסדרי השהות הרי, כי בעת הזאת האישה היא המטפלת העיקרית בילדים, אשר לנים בבית מגורי האיש כל סופשבוע שני, ושוהים במחיצתו פעמיים בשבוע בימות החול, בין השעות 17:30 ל – 20:00 (עמ’ 2 לפרוטוקול מיום 27.9.17; החלטתי בתלה”מ 55277-05-17 מיום 13.10.20).

3. בירור ההליך התארך עד מאד מטעמים שונים, לרבות הגשת תביעה הרכוש כשנה לאחר הגשת תביעת המזונות, פניית הצדדים להליכי פשרה וגישור, החלפת באי כוח הצדדים, ולבסוף התפרצות מגיפת הקורונה. נמצאים אנו איפוא במצב בו פסק דין זה ניתן למעלה מארבע וחצי שנים לאחר פרידת הצדדים, היא כאמור אף המועד הקובע לאיזון משאבים.

תביעת הרכוש

טענות הצדדים