תקציר פסק דין: תלה”מ 55915-06-18

לפניי תביעה לחיוב הנתבעת בתשלום דמי שימוש ראויים בעבור השימוש בדירת הצדדים עד למועד מכירתה בפועל; במסגרת ניהול ההליך הגיעו הצדדים להסכמות בדבר הפלוגתאות העומדות להכרעה בגדריו, הנוגעות הן לסוגיית דמי השימוש, הן לסוגיית היקף ואופן חיוב הנתבעת בסכומי המשכנתא ששולמו בגין הדירה.

הצדדים נישאו ביום xx.xx.85והתגרשו זמ”ז בג”פ ביום xx.xx.16; לצדדים שלושה ילדים, כולם כיום בגירים.

בחודש פברואר 2016, טרם מועד סידור הגט, עזב התובע את דירת הצדדים נשוא המחלוקת (להלן: “הדירה” או “דירת הצדדים”), כשהצדדים חלוקים על נסיבות העזיבה.

בחודש נובמבר 2018, סמוך לאחר הגשת הליך זה, נמכרה הדירה לצד שלישי והתמורה חולקה בין הצדדים באופן שווה.

להשלמת התמונה הדיונית, יצוין, כי בין הצדדים התנהלו, מאז שנת 2016, בבית משפט זה עוד שני הליכים נוספים; תביעה רכושית שהגישה הנתבעת ביוני 2016 (תמ”ש 66035-06-16) ותביעה לפסיקת מזונות ילדים שהגישה הנתבעת (תלה”מ 29822-09-17); במקביל התנהל הליך אותו פתחה הנתבעת בבית הדין הרבני לרבות בעניין מזונותיה ומדור.