תקציר פסק דין: תלה”מ 57564-01-23

1. הצדדים נישאו כדמו”י בשנת 2009 והורים לשלושה ילדים קטינים. אחד מהם אובחן על הרצף האוטיסטי ומוכר כנכה בשיעור 100%. התובעת (להלן – “האישה”) עבדה כמורה ובסמוך לסכסוך החלה לעסוק ב […]. הנתבע (להלן – “האיש”) השתכר באמצעות עסק ל […], שלימים ובסמוך לסכסוך נקלע לחובות והביא את האיש לחדלות פירעון. לטענת האישה היא היתה ממודרת מכל הנוגע לעסק או לכלכלת המשפחה בכלל. מנגד, האיש טוען כי החובות שצבר על רקע המשבר העסקי הם חובות משותפים ומחציתם רובצים על כתפי האישה. סוגיית השיתוף בחובות היא עיקר המחלוקת הרכושית בענייננו. כמו כן, אדרש בפסק דיני למזונות הקבועים לקטינים, לרבות בשים לב לקצבת הנכות לה זכאי אחד הקטינים.

2. כאמור, האיש מצוי בהליכי חדל”פ. ביום 4.8.25, בעוד בית המשפט שוקד על כתיבת פסק הדין דנן, הגיש האיש בקשה להשלמת סיכומיו, אליה צירף את פסק דין שניתן בעניינו ביום 31.7.25 (להלן: “פסק הדין בהליך החדל”פ”). כמו כן הקדים וצירף אל הבקשה את השלמת הסיכומים מבלי שקיבל רשות לצרפם. האישה הגישה תגובה ובה מתנגדת להגשתם.

3. סבורני שהגם שמן הראוי שפסק דינו של בית המשפט בהליך החדל”פ יובא לעיוני, יש בהגשת השלמת הסיכומים עשיית דין עצמי מצד האיש. בסעיף 1(ג) להשלמת הסיכומים, טען האיש, כי הנאמנת לחובותיו הסכימה שחלקה של האישה בחובות, ככל שיקבע כי יש לה חלק בהם, יקוזז מחלקה בתמורת המכר המוחזקת בנאמנות, וכי “היתרה תעבור למבקש”. עיון בפרוטוקול הדיון שקדם לפסק הדין מגלה כי אין שחר לטענה זו. כל שטענה הנאמנת הוא שאם תחויב האישה בחלקה בחובות לטובת הנושים, לא תעלה מצד הנאמנת דרישה לתשלומים נוספים מטעם הצדדים לטובת הנושים (ע’ 8, ש’ 21-24 לפרוטוקול הדיון בתיק החדל”פ). מן הטעמים הללו אני דוחה את הבקשה למתן הסעדים המבוקשים בהשלמת הסיכומים.

השיתוף בחובות

טענות האישה