תקציר פסק דין: תלה”מ 63887-05-18

עניינו של פסק דין זה, שתי תביעות שהוגשו על ידי התובע כנגד הנתבעת כדלקמן:

תלה”מ 63844-05-18 – תביעה לביטול מזונות.

תלה”מ 63887-05-18 – תביעה למשמורת והרחבת זמני שהות.

1. המדובר בבני זוג שנישאו בשנת 1999 והתגרשו בשנת 2007. לצדדים שלושה ילדים: א’…… ילידת ….2000, כבת 19; ב’…….ילידת 2002 כבת 17; וג’…., יליד …..2004, כבן 15. לתובע בן נוסף מקשר מאוחר וכך גם לנתבעת.

2. בין הצדדים נערך הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 2007…. בתיק 12090/07, מבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא בפני כב’ השופט צבי ויצמן (להלן: “ההסכם הראשון”). במסגרת אותו הסכם נקבעה חלוקת זמני שהות לפיה הקטינים יימצאו במשמורת האם והאב יקבל את הקטינים בימים א’ בשעות אחר הצהריים, ביום ד’ כולל לינה ומדי סופ”ש שני. עוד נקבע כי האב יישא במזונות הילדים בסך 4,000 ₪ ובנוסף ישלם את מלוא הוצאות הלימודים של הקטינים וכן את מלוא הוצאותיהם הרפואיות. התובע הגיש תביעה להפחתת דמי המזונות שנקבעו בהסכם הראשון וזאת במסגרת תיק תמ”ש 53893-11-14. במסגרת אותה תביעה, טען התובע כי חלוקת זמני השהות שנקבעה הורחבה בפועל, וכי הוא דואג לכל צרכיהם לרבות לקיחתם והשבתם לבית הספר מדי יום, מתן ארוחת צהריים ועוד. באותה תביעה טען התובע כי חלה הרעה בגובה הכנסותיו, ולנוכח כל האמור עתר להפחתת דמי המזונות. באותו עניין, הגיעו הצדדים לכלל הסכם אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 14.5.2015 (להלן: “ההסכם השני”). באותו הסכם הופחתו דמי המזונות לסך כולל של 3,500 ₪ (שליש הסכום לכל אחד מהקטינים), כולל הוצאות המדור. בנוסף הוסכם כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך ובהוצאות הרפואיות. זמני השהות הורחבו באותו הסכם, באופן שבו סוכם כי הקטינים ישהו אצל האב בימים א’ ו-ד’, מסיום הלימודים ועד למחרת בבוקר וכן מדי סופ”ש שני החל מיום שישי ועד ליום שני בבוקר. בדיון שבו אושר ההסכם השני, הצהירה באת כוחו של התובע כי הוא אינו עובד (עמ’ 4, ש’ 23), כי התובע היה מאושפז בבית החולים שער מנשה, ואין אופק תעסוקתי (עמ’ 5, ש’ 18). כמו כן טענה כי הסדרי הביקורים של הקטינים נרחבים מאוד (עמ’ 5, ש’ 8). הנתבעת, מצדה, טענה כי ידוע לה שסכום המזונות נמוך ואולם היא מסכימה לכך בתקווה שהסדר זמני השהות יימשך (עמ’ 5, ש’ 14).