תקציר פסק דין: תלה”מ 66990-02-19

1. פסק דין זה עניינו תביעת נזיקין, שהגיש התובע כנגד הנתבעת לפיצוי בגין הוצאת דיבה ופרסום לשון הרע.

2. הצדדים ניהלו במשך שנה קשר זוגי ממנו נולדה בתם י’, ילידת 00.10.2015, שתקרא להלן “הקטינה”.

3. בין הצדדים התנהלו 22 הליכים בנושאים שונים, הנובעים מהורותם על הקטינה, כעולה ממערכת נט המשפט, כאשר מתוכם 6 תיקי ה”ט, אשר הוגשו בין התאריכים 21.12.2015 ועד ליום 27.8.2018, כפי שיפורט להלן.

4. התובע טוען ששעה שהקטינה הייתה כבת שנתיים ועשרה חודשים, הגישה הנתבעת תלונת שווא למשטרה, בה האשימה את התובע בפגיעה מינית בקטינה, ביודעה כי אין הדבר אמת, ואף הגישה בקשה לצו הגנה, המבוססת על תלונת השווא, ביודעה כי התלונה נסגרה על ידי המשטרה מחוסר אשמה.

5. התובע עותר לפיצוי בסך 280,000 ₪ אך משיקוליו הוא תובע פיצוי בסך 150,000 ₪ מכוח סעיף 7א(ג)לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965 או פיצוי מכוח סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע.