תקציר פסק דין: תלה”מ 70312-03-22

רקע עובדתי:

1. בפני תביעה לאיזון משאבים שהגישה גב’ פלונית. (להלן: “התובעת” ו/או “האישה”) כנגד הנתבע מר אלמוני. (להלן: “הנתבע” ו/או “האיש”) (להלן שניהם: “הצדדים”). הצדדים נישאו זל”ז כדמו”י ביום 0/0/1982 והתגרשו זמ”ז ביום 4/1/23. לצדדים נולדו שתי בנות, שכיום בגירות. לתובעת ילדה נוספת בגירה מנישואים קודמים.

2. חיי הצדדים עלו על שרטון, כאשר כל צד טוען, כי הצד האחר גרם לקרע ולמשבר בחיי הנישואין של הצדדים. התובעת טוענת, כי הנתבע היה אלים במהלך החיים המשותפים ונאלצה להגיש נגדו בקשות לצווי הגנה. התובעת מציינת, כי ניסיונותיה להתגבר על המשבר שנוצר בחיי הזוגיות של הצדדים לא צלח והנתבע המשיך בהתנהגותו הלא מכובדת כנגדה.

3. מנגד מכחיש הנתבע את טענות האלימות וטוען, כי הרחקתו מבית המגורים המשותף נועדה לאפשר לתובעת להתגורר לבד בדירה ולעשות ככל העולה על רוחה וללכת ולבוא מתי שרק בא לה. הנתבע טוען, כי התובעת ניהלה חיים כפולים.

4. הצדדים גרו ביחד בבית המגורים המשותף שלהם עד ליום 4/1/22. בתאריך זה הוגשה בקשה למתן צו הגנה וביהמ”ש בפס”ד שניתן, האריך את תוקף צו ההגנה שניתן במעמד צד אחד עד ליום 4/4/22. במסגרת תיק ה”ט נוסף, ניתן צו הגנה, בהסכמת הנתבע, והנתבע הורחק מבית המגורים המשותף עד ליום 12/7/22. מאז הצדדים חיים בפירוד, כאשר התובעת המשיכה להתגורר בבית המגורים המשותף של הצדדים.