תקציר פסק דין: תמ”ש (באר-שבע) 31917-10-19

על המדוכה מחלוקת בעניין נחלה מספר ** במושב *** (להלן: “הנחלה” או “המשק” ).

התובענה הוגדרה בכותרתה “כפירוק שיתוף, מתן צווים, סעד הצהרתי” .

עסקינן למעשה בתביעה לפי ס’ 114 לחוק הירושה התשכ”ה -1965 (להלן: “חוק הירושה”) בה יש להידרש לשאלה האם קיים יורש שמוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי ומה גובה הפיצוי המגיע ליתר היורשים.

רקע עובדתי ודיוני בתמצית

1. התובעים 1-4 והנתבעים 1-6 (להלן: “הצדדים” או “היורשים”) הינם עשרת ילדיהם של המנוחים *** ו**** ז”ל (להלן: “המנוחים”). הנתבעת 8 הינה הגורם המיישב, הנתבעת 9 הינה אגודה שיתופית מסוג מושב עובדים אשר השכירה ממנהל מקרקעי ישראל והנתבעת את אדמות הישוב. במקור צורפה כצד להליך רשות מקרקעי ישראל (כנתבעת 7),היא הבעלים של הקרקע אשר הודיעה כי אין לה כל עניין בתוצאות ההליך והיא תמלא אחר כל פסק דין שיינתן “בכפוף להחלטות המועצה הנהלים והוראות ההסכמים”. בהחלטתי מיום 20.9.20 שניתנה לבקשת הרשות ובהסכמת הצדדים הוריתי על מחיקתה כצד להליך.