תקציר פסק דין: תמ”ש (תל-אביב-יפו) 70429-03-23

לפניי תביעה למתן צו הורות פסיקתי בין המבקשת 2 (להלן: ש’) לקטינה ילידת 2022 (להלן: הקטינה)שנולדה למבקשת 1 (להלן: ע’) בהפרייה מתרומת זרע אנונימית.

א’ – העובדות הצריכות לעניין

1. ע’ וש’ (להלן: בנות הזוג) הן יהודיות וישראליות אשר חיות יחדיו למעלה מעשור ומתגוררות כיום בספרד. במסגרת התא הזוגי שהקימו השתיים, מתוך רצון להקים משפחה, הן רכשו מנות זרע במשותף מבנק זרע (קריובנק) בשנת 2016. בשנת 2018 ש’ הרתה וילדה את בנם הבכור, וניתן פסק דין שקבע כי אף ע’ היא אמו. בשנת 2021 הרתה ע’ על ידי שימוש באותן מנות זרע וילדה את הקטינה נשוא הבקשה הזו בברצלונה שבספרד.

2. בחודש מרץ 2023 עתרו בנות הזוג למתן צו הורות פסיקתי ביחס לש’ כך שיוכר כי אף היא אמה של הקטינה. לזאת סירבה הנתבעת (להלן: היועמ”ר) משני טעמים: האחד – לא צורפה אסמכתא לפרוצדורת ההפריה מתרומת זרע; השני – בנות הזוג אינן עומדות לעת עתה בדרישת התושבות, זאת מאחר, ולשיטתה, חובה לקיים את תנאי התושבות, קרי: שבנות הזוג תתגוררנה בארץ בשלוש מתוך חמש השנים האחרונות, או לחלופין, 12 מתוך 18 החודשים האחרונים ובנות הזוג אינן עומדות בתנאי זה. היועמ”ר אף הוסיפה כי עמדתה זו משקפת מדיניות על בסיס המלצות צוות מיוחד אשר מינה שר הרווחה בשנת 2018 במטרה לקבוע תנאים למתן צו הורות פסיקתי (להלן: המלצות הצוות).

3. בתגובה לעמדת היועמ”ר, טענו בנות הזוג כי הן תושבות ישראל אשר נמצאות ברילוקיישן זמני למטרות עבודה בספרד החל משנת 2020 וכי מעולם לא פעלו לניתוק התושבות שלהן, כך שהן עדיין נושאות בתשלומי ביטוחי קופות חולים, הן מחזיקות חשבונות בנק פעילים בארץ וכן טלפונים עם ספק ישראלי.