תקציר פסק דין: תמ”ש 25424-11-15

על הפרק: מקרה של ניכור הורי פתולוגי ארוך שנים על רקע אישיותי, משפחתי ותרבותי, בו לא הועילו כל האמצעים שבארגז הכלים השיפוטי לקימום קשר בין האב לבין 3 מ-4 ילדיה מעלה השאלות הבאות:

· האם יש להיענות לתביעת האב לשינוי המשמורת?

· האם על בית המשפט להמשיך לנסות לקומם קשר בין האם לבין הילדים או שמא יש בכך יותר נזק מתועלת?

1. התובע (להלן: “האב”) והנתבעת (להלן: “האם”) הינם בני זוג לשעבר אשר נישאו לפי דיני השריעה בשנת 2004 והביאו לעולם 4 ילדים משותפים: ר. ילידת 2005, מ. ילידת 2009, ע. יליד 2011 ור. ילידת 2012. הילדים יכונו לפי שמותיהם הפרטיים (ויחד יכונו “הילדים”).

2. המדובר בבני זוג מסוכסכים אשר גם במהלך הנישואין נפרדו ושבו לחיים משותפים וניהלו הליכים משפטיים שונים ולמעשה ניהלו מערכת יחסים משפחתית בלתי יציבה לחלוטין (ראו תיאור המומחה דר’ עימאד ג’ית, פסיכולוג מומחה בכיר, בחוות דעתו מיום 22/1/2014 בהליך הקודם (להלן: “המומחה ג’ית”).