תקציר פסק דין: תמ”ש 28153-08-20

לפני תובענה לסעד הצהרתי, שהיא למעשה תביעה לקביעת היקף עיזבון המנוח, במסגרתה עתרו התובעים להורות כי בית מס’ ** והמגרש הצמוד לו במושב פלוני, הרשומים על שם המנוח, אינם חלק ממסת נכסי העיזבון, זאת הגם שהמנוח ציווה אותם בצוואתו לנתבעים 1 ו-2. לדידם של התובעים יש להורות על רישומם של אלו על שם התובע 1, או לחילופין להורות כי שוויים יחולק בחלקים שווים בין התובעים והנתבע 1, תוך שנתבע 1 יפצה את יתר ילדי המנוח בגין חלקם היחסי.

רקע עובדתי ודיוני:

1. התובעים והנתבע 1 הינם ילדיו של המנוח, מ. ת. ז”ל, אשר הלך לבית עולמו ביום 00.00.2019 (להלן: “המנוח”).

2. המנוח התגרש מגב’ ד. ת. (אם התובעים והנתבע 1) בשנת 1988 ושניהם ניהלו הליך נגד הנתבעת 5, שבסופו ניתן ביום 24.5.2015 פסק בוררות אודות זכויותיהם בנכסים (לרבות בעניין הנכס מושא הליך זה- בית מס’ ** במושב פלוני) כמפורט להלן.

3. הנתבעת 2 הייתה בת הזוג של המנוח בעת פטירתו, ואינה אם ילדיו (התובעים והנתבע 1), הצדדים להליך זה.