תקציר החלטה: תמ”ש 31661-07-16

האם יש להורות בשלב זה על צירופם של מסמכים נוספים כחלק מראיותיה של המבקשת בתום דיוני הוכחות, אשר נקבע לגביהם בהחלטתי מיום 31.3.20 כי הושגו תוך פגיעה בפרטיות (פריצה לתיבת הדואר האלקטרוני של המשיב)? זוהי השאלה העיקרית העומדת בבסיס החלטתי זו.

א’ – העובדות הצריכות לעניין:

1. המבקשת והמשיב (להלן: האישה, האיש, בני הזוג – בהתאמה) הם בני זוג לשעבר, המנהלים בפניי הליכים משפטיים מזה כשבע שנים, שחלקם הגיעו לכדי סיום וחלקם מתמשכים וממאנים להסתיים. כזה הוא ההליך שבכותרת התביעה לפניי, ועניינו תביעת איזון המשאבים. בתום ההליכים המקדמיים בתובענה שבכותרת, נקבעו מועדים לשמיעת התובענה וכן מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית (ר’ ההחלטה מיום 18.3.19). ביום 11.7.19 הוגש לתיק תצהיר עדות ראשית מטעם האישה. ביום 8.8.19, הוגשה בקשה מטעם האיש להורות על מחיקת תצהיר עדות האישה בתיק בקשה מס’ 121, אשר הוריתי על מחיקתה בדיון שהתקיים בפניי ביום 23.9.19, אגב מתן החלטה כי תוגש בקשה מתוקנת על ידי האיש בצירוף תצהיר מאומת כדין ושלאחר הגשת עמדות הצדדים, תידון הבקשה בדיון שנקבע ליום 7.1.20. ביום 27.10.19 הגיש האיש בקשה למחיקת תצהיר עדות ראשית של האישה (להלן: הבקשה; תיק בקשה מס’ 133), בטענה כי המסמכים שהציגה האישה בתצהיר עדותה הראשית הושגו תוך פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות תשמ”א – 1981 (להלן: החוק).

2. בהחלטתי מיום 31.3.20 (להלן: ההחלטה) קבעתי כי דינה להתקבל בשלב זה של התביעה, וכי מקובלת עלי גרסת האיש כי אותם מסמכים אשר הוצגו בחלק מתצהיר עדותה הראשית של האישה הושגו תוך פגיעה בפרטיות. כמו כן נקבע כי אין לאשה הגנה טובה למעשיה ולכן בחנתי רק האם יש להתיר את צירוף המסמכים “מטעמים שיירשמו”. בבחינה זו ניתן משקל למקבילית הקשורה בערכו הראייתי של החומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות בהתאם לדין, כך שככל שהראיה חיונית יותר להוכחת האמת כן יגבר משקלה לעומת משקלה של הפגיעה בפרטיות” (ר’ בג”צ 6650/04 פלונית נ’ בית הדין הרבני האזורי ואח’ (פורסם בנבו, 14.5.2006; להלן: בג”צ פלונית, פסקה 33 לפסק הדין).

3. לעניין חומרת ההפרה קבעתי שם כי אינה מצויה ברף החמור וכי יש לבחון אותה לאור התחייבותו של האיש למסור לאשה את מלוא המסמכים שעניינים רכושם של הצדדים, לאור הסכמת האיש לכל אורכו ורוחבו של ההליך המשפטי כי האשה תוכל לפנות לכל אדם וגוף בארץ ובעולם, לבקש ולקבל, כל מידע על אודות רכושו ואחזקותיו. למכלול השיקולים הוספתי את חוסר תום ליבו של האיש ואופן התנהלותו, אשר בלשון המעטה הופכים אותו ל”מומחה” בכל הנוגע ליכולת להעלים ולהכמין מסמכים אשר אינהרנטיים לבירור המחלוקות הרכושיות (ר’ פסקה 44 ופסקה 47 להחלטה).