תקציר פסק דין: תמ”ש 48008-03-19

1. עניינו של פסק דין זה שתי תביעות אותן הגיש התובע (להלן – “האיש”): האחת, תביעה כנגד גרושתו (להלן – “האישה”) ובנו הבכור (להלן – “מ.ק.”) (תמ”ש 48008-03-19), בשל נזקים לא ממוניים, אשר נגרמו לו לטענתו מפאת לשון הרע שפרסמו אודותיו, ומפאת הסתת האישה את שלושת ילדיו כנגדו, אשר הביאה לניתוק הקשר בינו לבינם – האיש מבקש לחייב את האישה ומ.ק. לפצותו בסך 600,000 ₪; האחרת, תביעת האיש כנגד האישה לביטול חיובו לשלם לה דמי מזונות עבור ילדיו, מפאת מרדנותם כלפיו, נוכח הסתתם בידי האישה כאמור (תלה”מ 63211-03-19).

2. האיש והאישה נישאו כדמו”י בשנת 1997, נפרדו במחצית שנת 2011, והתגרשו בשנת 2012. מנישואיהם נולדו שלושת ילדיהם: מ.ק. (XXX) – בן 20, ע.ק. – בן 18, ונ.ק. בן – 15 (שלושתם יחדיו להלן – “הילדים”).

3. לאחר הפירוד נקבעו סדרי שהות הילדים באופן בו הם יהיו במשמורת האישה וישהו במחיצת האיש פעמיים בשבוע, וכל סוף שבוע שני, לרבות לינה, וכן במחצית חגי ישראל וחלק מחופשת הקיץ. ראו: פס”ד מיום 29.11.11 בתמ”ש 3129-08-11; עמ’ 3 לפרוטוקול מיום 11.3.12.

4. עת הודיע האיש לאישה על רצונו להיפרד ולהתגרש ממנה, בסמוך קודם לפירוד הפיזי ביניהם, החלה האישה לטעון, כי האיש פגע מינית ופיזית בילדים, ואף השמיע כלפיה איומים. טענותיה אלה של האישה, אשר הועלו בפני גורמי הרווחה, המשטרה ובית המשפט – וכפי שיובהר להלן, אף באזני הילדים – הן העומדות ביסוד ההליך דנן. מסכת תלונות זו החלה כאמור, אך כאשר האיש הודיע על רצונו לסיים את החיים המשותפים, שאזי החלה אישה להטיח בו האשמות בדבר פגיעה פיזית ומינית בילדים. כפי שיובהר להלן, מהראיות עולה, כי האשמות אלו – אשר לא נודע זכרן משך חמש עשרה שנות החיים המשותפים – באו לעולם אך מפאת אי שביעות רצון האישה מכוונת האיש להיפרד ממנה, ולא נמצא להן כל יסוד.

5. מזה כשש שנים אין כל קשר בין האיש לבין שני הילדים הקטנים. יחד עם זאת, הקשר הטוב בין האיש לבין מ.ק. המשיך עד חודש ספטמבר 2018, שאזי החל מ.ק. להפיץ לשון הרע אודות האיש, כפי שיפורט להלן, ובסמוך לאחר מכן אושפז מ.ק. בבית חולים לבריאות הנפש, בו הוא שוהה (נכון למועד הגשת סיכומיו) מזה למעלה משנה.