תקציר פסק דין: תמ”ש 54080-06-21

מונחות לפני שתי תובענות של הצדדים זה נגד זה, ומהותן סכסוך בעניין רכוש. הצדדים הם גב’ ***** (אשר למען הנוחות תיקרא “התובעת”) ומר ***** (אשר למען הנוחות ייקרא “הנתבע”) הם אחים.

המחלוקות בין הצדדים (ב-2 התובענות) עוסקות ב-3 חניות, כאשר תביעת התובעת נוגעת לשתי חניות, שכונו בתביעתה יחד החנייה הגדולה או חניה A, ואילו תביעת הנתבע נוגעת לשלוש חניות, ששתיים מהן הן חניה Aוכעת יקראו כך: א- החניה הגדולה, ב- החניה הפתוחה (שסמוכה לחניה הגדולה) (להלן: “החניה הפתוחה”), ג- חניה שלישית, היא החניה הקטנה (להלן: “החניה הקטנה”).

ביום 23.6.21 הגישה התובעת בתמ”ש 54080-06-21 – תביעה לסילוק ידו של הנתבע מהחניה הגדולה (כאמור הן החניה הגדולה והחניה הפתוחה) בטענה כי היא שייכת לה.

ביום 13.10.21 הגיש הנתבע בתמ”ש 32082-10-21 וביום 6.2.22 הגיש כתב תביעה מתוקן נגד התובעת, בה עתר להצהיר כי הזכויות בחניה הגדולה ובחניה הפתוחה (שכונתה בתביעת התובעת כ”חניה קטנה”), הינן בבעלותו, וכן עתר לסעד נוסף לגבי חניה נוספת (שלישית במס’) שכונתה בתביעתו “החניה הקטנה”, לפיו יינתן פסק-דין הצהרתי כי הבעלות בה משותפת לצדדים, החל מהיום בו נרכשה.

כסעד חלופי עתר הנתבע להורות לתובעת להשיב לו סך של 305,000 ₪ אותם שילם לצורך רכישת חניה החניה הגדולה והחניה הקטנה, וכן הוצאות נלוות נוספות לרכישה בסך כ 7,500 ₪.