תקציר פסק דין: תמ”ש 67684-12-19

בהתאם להנחיות בית המשפט שניתנו, הגישה האפוטרופוס לדין תביעת אבהות.

הקטין, יליד xx.xx.2018, בנה של נתבעת 2. על פי הנתונים שהובאו עד כה, נתבע 1 ונתבעת 2 ניהלו מערכת יחסים ונפרדו בעת שנתבעת 2 הייתה בהיריון עם הקטין. לאחר פרידה זו, טרם לידת הקטין, ניהלה נתבעת 2 מערכת יחסים עם נתבע 3 – ולאחר לידת הקטין, נתבע 3 נרשם בלשכת רישום האוכלוסין כאביו. זמן מה לאחר מכן נפרדו נתבעת 2 ונתבע 3 ונתבעת 2 שבה לנהל חיים משותפים עם נתבע 1 – והם התחתנו בנישואים שרעיים ביום 11.11.2018. לנתבעים 1-2 קטינה נוספת, ילידת 02.06.2019, והם מנהלים חיי משפחה מלאים עם שני הקטינים. כיום, ממידע שמסרה נתבעת 2 לאפוטרופוס לדין ולעו”ס לסדרי דין, קיים חשש כי אביו של הקטין הוא צד ג’.

בתביעה נטען כי יש להורות על נתבע 1 כאבי הקטין ללא עריכת בדיקת רקמות. נכתב כי בדיקת רקמות עלולה לגרום לקטין נזק הגובר על הצורך בעריכתה. נתבע 1 מגדל כיום, יחד עם נתבעת 2, את הקטין ואת הבת המשותפת, מטפל בו באופן יומיומי ומחובר רִגשית לקטין וגם משמש עבורו הורה פסיכולוגי בכל המובנים. הקטין גם נושא בחיי היומיום את שם משפחתו של האב. נטען רישום נתבע 1 כאבי הקטין היא טובת הקטין. צוין כי אין מחלוקת בין הצדדים כי נתבע 3 הרשום כאבי של הקטין הוא אינו אביו הביולוגי של הקטין, ורישום זה נעשה על סמך הצהרה כוזבת של נתבעים 2-3 בלשכת רישום האוכלוסין.

נתבעת 4 הודיעו כי היא מבקשת להשיב לתובענה לאחר שיתקבלו תוצאות בדיקת סיווג רקמות.

האֵם הודיעה כי היא מתנגדת לבדיקת סיווג רקמות. נטען מטעמה כי במועד הוריית הקטין, היא הייתה נשואה לנתבע 1 בנישואים שרעיים לא פורמליים אך סביבתם ומשפחותיהם ראו בהם זוג נשוי. עוד נכתב כי הקטין וסביבתו מכירים בנתבע 1 כאביו של הקטין, הקטין ונתבע 3 שייכים לעדה המוסלמית ונישואיהם של נתבעים 1-2 לא בוטלו – אין צורך בבדיקת רקמות. נטען כי מאחר וקיים ספק לגבי זהות אביו הביולוגי של הקטין וחשש שאִם תיערך בדיקת רקמות יימצא כי נתבע 1 אינו אביו הביולוגי – הדבר לא יהיה טובת הקטין. עוד נכתב כי אִם יהיה צורך, ניתן לפנות לבית הדין השרעי להוכחת הנישואים השרעיים של בני הזוג.