תקציר החלטה: תתע”א (תל-אביב-יפו) 4376-04-22

(כל ההדגשות כאן ולאורך ההחלטה שלי – צ.מ.)

בפניי בקשת ההגנה לזכות את הנאשם מן העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, בטענת “אין להשיב לאשמה”, מכוח סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב -1982 (להלן:”החסד”פ”).

סעיף 158 לחסד”פ קובע כדלקמן:

“נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה, אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין; הוראות סעיפים 182 ו – 183 יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה”.

הלכה ידועה היא, כי די למעשה, בקיומה של ראיה לכאורית, ולו דלה, כדי לחייב את הנאשם להשיב לאשמה.