תקציר גזר דין: תתע”א (תל-אביב-יפו) 4604-03-24

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בכתב אישום חמור, לפיו, ביום 8.3.24, בשעה 23:00 לערך, נהג ברכב, בכביש 20 לכיוון דרום וזאת בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף- שפקע בשנת 2002 וללא תעודת ביטוח תקפה, כמפורט בכתב האישום.

הנאשם, באמצעות בא כוחו, כפר בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, אך בפתח פרשת ההגנה, הצהיר הסנגור: ” במענה לכתב אישום היתה כפירה גם בנהיגה. אני אומר שאחרי שנמסרה כפירה, קיבלתי סרטון ולאחר שראיתי את הסרטון, אני חוזר בי מהטענה שהנאשם נהג. אנחנו מודים שהנאשם היה פסול במועד העבירה ואנחנו מודים שאכן נהג במועד העבירה. טענת ההגנה שלנו משפטית ולכן אין צורך בעדות הנאשם”, כך שלמעשה, חזר בו הנאשם מכפירתו והודה בכל עובדות כתב האישום וטענות לעניין “הגנה מן הצדק”, נדחו בהכרעת הדין.

ביום 8.9.24, לאחר מתן הכרעת הדין, ביקש הסנגור להפנות את הנאשם אל שירות המבחן למתן תסקיר בעניינו, אך הבקשה נדחתה והטיעונים לעונש נקבעו ליום 15.10.24.

במועד זה, טען הסנגור כי הנאשם הופנה לעובדת סוציאלית מטעם הסנגוריה הציבורית, החל בהליך טיפול והשלים 4 מפגשים ועתר לדחיית הטיעונים עונש ב-60 ימים. ב”כ המאשימה לא התנגד לבקשה והנאשם עצמו ביקש אף הוא מבית המשפט לאפשר לו להשלים את הטיפול בו החל, לראשונה בחייו.

נוכח האמור ולאחר שהתרשמתי מכנות דבריו של הנאשם, נדחה מועד הטיעונים לעונש וביום 30.1.25, ביקש הסנגור כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו ויפנה אל הנאשם למתן תסקיר התאמה לבית המשפט הקהילתי.