תקציר גזר דין: תתע”א (תל-אביב-יפו) 6037-06-24

רקע וטיעוני הצדדים

הנאשם הורשע על פי הודאתו בנהיגה בזמן פסילה – עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.

זאת על שביום 11.6.24, בשעה 05.15, נהג ברחוב הקוממיות בבת ים על אף שרישיונו נפסל ביום 6.5.24, לתקופה של 60 יום על ידי קצין משטרה והודע לו על הפסילה.

במסגרת הטיעונים לעונש, הציגה ב”כ המאשימה את גיליון הרשעותיו התעבורתי של הנאשם המחזיק ברישיון נהיגה משנת 2022 ולחובתו 3 הרשעות תעבורתיות קודמות. לגישתה, יש להעדיף את האינטרס הציבורי בדמות מניעת גישתו של הנאשם לרכב על פני האינטרס הפרטי הנעוץ בנסיבות חיו. כן הפנתה לעובדה שנפסל מנהלית לשישים יום כנהג צעיר אגב תיק הפקרה, עשה דין לעצמו והפר את הפסילה האמורה כחודש לאחר שניתנה. תוך הפניה לפסיקה מרובה הרלוונטית לגישתה, עתרה ב”כ המאשימה להטלת עונש מאסר של חמישה חודשים (ולו לריצוי על דרך של עבודות שירות), פסילה שלא תפחת מ – 15 חודשים, פסילה מותנית של 12 חודשים לשלוש שנים וקנס הולם.

ב”כ הנאשם קבלה כנגד העלאת של עתירת המאשימה למאסר בפועל במסגרת הטיעונים לעונש, טענה שהמחלוקת בין ב”כ הצדדים התמקדה באורך הפסילה שתוטל על הנאשם, סברה שעתירת המאשימה אינה תואמת את הוראות סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב-1982 לפיה במקרה שהתביעה סבורה שקיימת אפשרות להטלת עונש מאסר בפועל, עליה להודיע על כך במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט וכן שאף חריג לאמור בסעיף 15אהאמור לא התקיים שכן לא נתגלו כל נסיבות חדשות. כן הפנתה ב”כ הנאשם לכך שהנאשם הודה במיוחס לו מבלי שהועלתה לפני כן עתירה להטלת עונש מאסר. ב”כ המאשימה הפנתה ללשון סעיף 67 לפקודת התעבורה המתירה הטלת מאסר בפועל של שלוש שנים כמו גם לעובדה שהנאשם מיוצג ועל הדברים היה להיות מוצגים בפניו באופן רחב.