תקציר הכרעת דין: תתע”א 10919-03-18

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב ליתן דגימת נשיפה לפי דרישת שוטר, זאת ביום 16.3.18 בשעה 01:44 בתל אביב בשד’ רוקח.

ביום 16.5.18 נשפט הנאשם בהעדרו ורק לאחר שהוגשה בקשה מאת עורך דינו (שאז היה מיוצג), נקבעה הבקשה לדיון, שם טען לנסיבות רפואיות וכן לטיעונים טובים לאותה התנהגות בהקשר לאירוע בגינו הוגש כתב האישום ולאחר תשלום הוצאות – בוטל פסק דין על מנת שיינתן לו יומו בבית המשפט.

ביום 25.7.18 הוגשה בקשה על ידי עורך דינו של הנאשם וזאת על מנת לפטור אותו מהמשך ייצוגו של הנאשם , שכן זה ביטל את ייפוי הכוח שלו בתיק וביקשו לחדול מהמשך הייצוג. מרגע זה החל הנאשם בהגשת בקשות שונות, כאשר פעם אחר פעם ניתנה החלטה על ידי בית המשפט, כי על הנאשם להתייצב לדיון כפי שנקבע, שם יעלה את טענותיו.

במועד דיון ההקראה ביום 26.11.18 פנה בית המשפט לנאשם ושאלו לרצונו להיות מיוצג על ידי סנגור ציבורי ותשובת הנאשם הייתה “לא, ממש לא”. (עמ’ 9 ש’ 1-4). כשהתבקש לתת תגובה לכתב האישום ענה : “אני אומר כי אני לא עונה, אני שומר על זכות השתיקה, אני מסרב להעיד”. (עמ’ 9 ש’ 6-12).

לפיכך, התיק נקבע לשמיעת ראיות התביעה, כשבין לבין המשיך הנאשם ורשם בקשות נוספות שונות וטען טענות כאשר התבקש להעלות את כל אלו במסגרת דיון ההוכחות. באחת הבקשות אף הודיע הנאשם כי הוא הקליט ותמלל את הדיון (דבר שנאסר עליו באופן ברור ובמפגיע).