אודות אבי סולומון (מו"ל)

אבי סולומון התחיל את דרכו העיתונאית ככתב ספורט במקומון "כלבו" חיפה^[5]. הוא תיאר את תחילת דרכו בריאיון מ-2021: "התחלתי את דרכי ככתב ספורט במקומון 'כלבו' ולהיות היום מוציא לאור של עיתונות מקומית זה מבחינתי חלום שהתגשם"^[5].

פרטים ביוגרפיים בסיסיים, ובהם תאריך לידתו, מקום הולדתו, השכלתו וקריירה מקצועית שקדמה למקומון "כלבו", אינם זמינים בעיתונות הפומבית הפתוחה. תאריך התחלת עבודתו ב"כלבו" עצמו לא תועד באופן ישיר, אך מעבודה אחורה מהפרישה ב-2021 וההגדרה "25 שנים בקבוצת הארץ", ניתן להעריך שהחל את עבודתו סביב 1996, אם כי ייתכן שהיה ב"כלבו" עוד קודם, בעת שהמקומון היה בבעלות שותפים פרטיים, לפני שהרשת איחדה לחלוטין את ניהולו.

על מנת להבין את משמעות העובדה שסולומון הפך לבעליו של "כלבו", חשוב להבין את המעמד ההיסטורי של המקומון. "כלבו - חיפה והצפון" יצא לאור לראשונה ב-10 באוקטובר 1974, על ידי שלמה תל, טדי אינס ודייוויד רוז. שלושת המייסדים הגיעו מסביבת סוכנות הפרסום "בינג ליניאל" (בבעלות יונה בינג ושמעון ליניאל), כשטדי אינס היה תקציבאי בסניף חיפה והעלה את הרעיון להוציא עלון פרסום. שלמה תל הסכים להצטרף בתנאי שהעלון יכלול גם כתבות וחדשות מקומיות^[2].

זמן קצר אחרי הגיליון הראשון פרש דייוויד רוז מהמיזם, והעיתונאי מרדכי לבנון הצטרף כעורך ראשון. אחת החשיפות הראשונות שפרסם העיתון, עוד באמצע שנות ה-70, הייתה שראש עיריית חיפה ירוחם צייזל שיקר לגבי גילו כדי שיוכל להמשיך לעבוד בעירייה ולא לצאת לפנסיה^[2]. בכך התבסס "כלבו" כבר בראשית דרכו כעיתון שאינו מהסס לחשוף שקרים של בכירים בעירייה, מאפיין שילווה אותו לאורך כל ההיסטוריה שלו.

ב-1981, רכש עמוס שוקן 25% מבעלות העיתון, כחלק ממהלכו להקים את רשת מקומוני שוקן (קודם לכן הקים את "כל העיר" בירושלים ב-1979 ואת "העיר" בתל אביב ב-1980). ב-1982 הציע שוקן לרכוש את מלוא הבעלות; מרדכי לבנון וטדי אינס הסכימו למכור, אך שלמה תל סירב והמשיך להחזיק ב-25% עד יום מותו^[2].

בין השנים 1981-1985 התפרסם בכלבו המדור "ראש קטן" בעריכת יורם מארק-רייך, מעין "עיתון בתוך עיתון" של 4 עמודים שעסק במוזיקת רוק ומטאל, הומור וסאטירה, קומיקס ומדע בדיוני. מהמדור הזה צמחו עיתונאים וסופרים שהפכו לבולטים בתקשורת הישראלית, ביניהם אריק מירובסקי, לימור נחמיאס, ליאור פרי ואבי בליזובסקי^[2].

"כלבו" פרסם לאורך השנים תחקירים וחשיפות משמעותיים שעיצבו את הסיקור הציבורי של חיפה והצפון:

בוצת בתי הזיקוק (סוף שנות ה-80). העיתונאי רונן ברגמן (שלימים יהפוך לתחקירן בכיר בידיעות אחרונות ולכותב לניו יורק טיימס) חשף ב"כלבו" שבבתי הזיקוק בחיפה הצטברה לאורך שנים כמות עצומה של בוצה מזוהמת, שמכילה כמויות גדולות של דלקים ופולטת לאוויר אדים רעילים ומסרטנים. למרות הבטחות לפנות את הבוצה, החברה המשיכה לאחסן אותה במקום^[2]. החשיפה הזו ממסגרת את "כלבו" כעיתון שמטפל בבריאות הציבור החיפאי מול תעשיית הדלקים.

פרויקט "חזית הים העירונית" (יולי 2017). "כלבו" חשף שלמרות שהתוכנית אושרה במועצה הארצית לתכנון ובנייה כבר ב-2012, היא טרם אושרה בפועל על ידי הממשלה. הכתבה הצביעה על מינהל התכנון, שהיה תחת אחריות שר האוצר משה כחלון, תושב חיפה, שלא דאג לקדם את האישור, מה שעיכב את מימוש התוכנית^[2]. שווה לציין: באותה תקופה היה דוד עציוני, נושא ערך מיקיפדיה אחר, יועץ בכיר של כחלון.

מסוף הדלקים בנמל המפרץ (דצמבר 2017). "כלבו" חשף שהתוכנית המפורטת של נמל המפרץ כללה הקמת מסוף דלקים וחומרים מסוכנים, בניגוד להצהרות חברת נמלי ישראל ולהבטחות עיריית חיפה לציבור^[2].

זוהי המורשת העיתונאית שעליה ירש סולומון בפברואר 2022: עיתון מקומי שהיה במשך עשורים אחד מהגופים המרכזיים של עיתונות תחקירית-עירונית בישראל, עם רקורד של חשיפות שמערערות מול תעשיית הדלקים, מול עיריית חיפה ומול גורמי שלטון ארציים. הדמיון בין מורשת זו לבין הפעילות העכשווית של "כלבו" תחת בועז כהן וכתבים אחרים, מצביע על המשכיות באתוס.

סולומון התקדם בתוך מקומוני רשת שוקן ועלה לעמדת עורך של שני המקומונים הצפוניים של הרשת: "כלבו" ו"הד הקריות" (לאחר שמוזגו ב-1998). באוקטובר 2005 דווח בגלובס כי סולומון ימונה לעורך הראשי של כלל מקומוני רשת שוקן^[3]. שדרת ההיררכיה הזו נועדה, על פי דיווחי גלובס, להביא ל"חיסכון בעלויות, האחדת תכנים בין המקומונים השונים", במילים אחרות, איחוד מערכות וצמצום עלויות שמלוות בהכרח בצמצום כוח אדם^[3].

במקומו של סולומון כעורך "כלבו" ו"הד הקריות" מונה רולי קירשטיין, ששימש עד אז כסגן העורך^[3].

ביוני 2010 מונה סולומון למנכ"ל רשת שוקן^[4]. בתפקיד זה היה אחראי על כלל הזרוע המקומונית של קבוצת הארץ: "כל העיר" ירושלים, "השקמה", "מלאבס", "צומת השרון", "ערים", "כאן דרום", "כלבו - חיפה" ו"הד הקריות". סמנכ"ל הרשת שכפוף לו היה דורון פאר^[1].

מהתפקיד של מנכ"ל רשת שוקן התקדם סולומון לתפקיד הבכיר ביותר בקריירה שלו בקבוצת הארץ: סמנכ"ל הסחר של הקבוצה. בתפקיד זה היה אחראי על כלל הזרוע המסחרית של הקבוצה, כולל הפרסום בעיתון "הארץ" עצמו, ב"דה-מרקר", במקומונים ובאתרים הדיגיטליים. במקביל, המשיך לעמוד בראש זרוע המקומונים^[1].

תפקיד זה הוא תפקיד מפתח שבו סולומון היה אחראי בפועל על מקורות ההכנסה של הקבוצה כולה. החיבור בין שתי הסמכויות, סחר ומקומונים, מצביע על שהקבוצה ראתה בו דמות שיכולה להחזיק את שני הצדדים של המשוואה, מכירת מודעות מצד אחד והפצת תוכן מצד שני, באזורי המקומונים.

בקיץ 2021 פרש סולומון מתפקיד סמנכ"ל הסחר^[1]. הפרישה הזו הייתה חלק מהמהלך של חזרת קבוצת הארץ להתמקד במוצרי הליבה שלה, "הארץ" ו"דה-מרקר", על חשבון מותגים שכבר לא היו רווחיים^[1].

בשנים שבהן ניהל סולומון את רשת שוקן (2010-2021), נסגרו בזה אחר זה מהדורות הדפוס של מספר מקומונים מרכזיים של הרשת:

ב-2018 נסגרה מהדורת הדפוס של "ערים" (ראשון לציון, נס ציונה, באר יעקב)^[1]. ב-2020 נסגרו מהדורות הדפוס של "צומת השרון", "מלאבס" ו"כאן דרום"^[1]. באותה שנה נסגרה גם המהדורה המקוונת של "כאן דרום"^[1].

שני מותגי הדגל ההיסטוריים של הרשת, "העיר" (תל אביב) ו"עכבר העיר" (המגזין השבועי לסיקור תרבות ובילוי בתל אביב), נסגרו עוד קודם לכן, בעשור הקודם^[1]. סגירתם, סימנה את שקיעת המקומונים כתופעה עיתונאית של ממש.

הסבר עמוס שוקן, מו"ל הארץ, להידרדרות הזו בריאיון ל"העין השביעית" ב-2020: "זו תופעה שקורית גם במקומות אחרים בעולם. וורן באפט עשה החלטה מוטעית לפני כמה שנים וקנה עיתונים מקומיים בארצות-הברית. הוא אמר שהעיתונות המקומית תמשיך להתקיים משום שהעיתונות הארצית לא יכולה לשחק במגרש הזה, אבל מה שקרה זה שאמצעי פרסום דיגיטליים יותר אפקטיביים גם במקומות קטנים"^[1].

הקריסה בענף המקומונים נבעה במידה רבה מהגירת מודעות הלוח, מודעות יד שנייה ומודעות דרושים, מהעיתונות המודפסת לאתרי אינטרנט. אחד הגורמים המרכזיים לתופעה הזו, באירוניה היסטורית מובהקת, היה אתר "יד2" שהוקם על ידי שון תל, בנו של שלמה תל, המייסד שותף של "כלבו" שהחזיק ב-25% מהבעלות עד מותו ב-2002^[2].

ויקיפדיה תיעדה את ההיבט הזה בערך על "כלבו": "בנו של שלמה שון תל ייסד את אתר לוח המודעות החינמי יד2, שפגע בהכנסות רשת שוקן ממודעות בתשלום"^[2]. כלומר, האתר שייסד בנו של אחד ממייסדי "כלבו" היה הגורם המרכזי לקריסת מודל ההכנסות של אותו עיתון. שלמה תל נפטר ב-2002 כשהוא בן 62, שותפו של עמוס שוקן עד יום מותו.

סולומון, כעובד ולאחר מכן כמנכ"ל הרשת, היה צריך להתמודד עם הקריסה המבנית הזו לאורך כל תקופת ניהולו. הסגירות המתמשכות של מהדורות הדפוס, שתועדו לעיל, הן ביטוי לכך שגם הוא לא הצליח למצוא מודל הכנסות חלופי שמחזיר את הרשת לרווחיות.

באוקטובר 2021 פורסם שסולומון רכש מקבוצת הארץ חמישה ממותגי הרשת: "כל העיר" (ירושלים), "מלאבס" (פתח תקווה והסביבה), "ערים" (ראשון לציון ונס ציונה), "צומת השרון" ו"השקמה" (חולון, בת ים)^[5]. החברה החדשה שהקים נקראה "רשת העיר ע.ג.ר בע"מ", שמופיעה היום כמו"ל הרשמי של מקומוני הרשת באתרים ובמהדורות הדפוס^[2].

סולומון אמר אז: "אני עוזב תפקיד בכיר בקבוצת 'הארץ', מקום שהיה הבית שלי במשך 25 שנים כדי להתחיל פרק חדש בחיים המקצועיים שלי. הרבה מאוד שואלים אותי למה ויתרתי על אחד הג'ובים הנחשקים בעולם התקשורת, והתשובה שלי היא שאני רואה בזה סוג של שליחות וסגירת מעגל. התחלתי את דרכי ככתב ספורט במקומון 'כלבו' ולהיות היום מוציא לאור של עיתונות מקומית זה מבחינתי חלום שהתגשם"^[5].

הוא הצהיר אז על כוונה להמשיך להעסיק את מצבת כוח האדם הקיימת ואף לשאוף להגדילה, "מתוך אמונה בכוחה של העיתונות המקומית: אני משוכנע שלעיתונות המקומית יש מודל כלכלי שיכול להחזיק את עצמו וגם להרוויח"^[5].

בעת רכישת חמשת המקומונים ב-2021, "כלבו - חיפה והצפון" נשאר בידי קבוצת הארץ^[1]. הסיבה לדחיית העברה של "כלבו" לא הוסברה בפומבי, אך ניתן להעלות השערה: "כלבו", בניגוד לשאר המקומונים, היה המקומון השני הוותיק בישראל, עיתון פעיל שעדיין יוצא בדפוס שבועי, ויש לו מבנה בעלות היסטורי מורכב (משפחת תל המשיכה להחזיק ב-25% עד מותו של שלמה תל ב-2002). אופי המקומון, כעיתון תחקירי בעל מורשת, ייתכן שהקשה על משא ומתן מהיר.

בפברואר 2022 פורסם שגם "כלבו" עבר לבעלות סולומון^[8]. עבור סולומון, מדובר בסגירת מעגל אישית: המקומון שבו החל את דרכו ככתב ספורט הפך, לאחר כמעט שלושה עשורים, לרכוש שלו עצמו. הוא הפך לבעלים של אותו עיתון שב-1974 ייסדו שלמה תל, טדי אינס ודייוויד רוז כעלון פרסום של סוכנות "בינג ליניאל", ושהפך עם השנים לאחד מהמקומונים המרכזיים בישראל.

בריאיון ל"כסית" ב-6 בפברואר 2022, אמר סולומון: "התכנית העסקית שלנו לא בנויה על העיריות"^[8]. הצהרה זו תידון בהמשך.

אחד הפרטים הבולטים בעסקת ההעברה של המקומונים מקבוצת הארץ לסולומון הוא ההסתרה של פרטיה. כאשר העין השביעית פנה לסולומון ולעמוס שוקן לקבל פרטים על העסקה, שניהם סירבו למסור פרטים: "אני לא רוצה להיכנס לפרטי העסקה, אבל יצאנו מזה", אמר שוקן ל"העין השביעית"^[1].

שאלות שלא נענו בעיתונות הפומבית כוללות:

האם שילם סולומון לקבוצת הארץ עבור המקומונים, או שמא קבוצת הארץ שילמה לסולומון כדי שייקח אותם על עצמו? במצב שבו המקומונים מפסידים כסף ושוקן רצה "לצאת מזה", שני התרחישים הם אפשריים. הבחנה זו מהותית כי היא קובעת אם מדובר ברכישה רגילה או בעסקת העברה (handover) שבה הצד המוסר משלם.

איזה הסדר נעשה לגבי החובות, ההתחייבויות הבנקאיות, חוזי העובדים וההסכמים עם הספקים שהיו רשומים על שם החברה הקודמת? האם סולומון לקח על עצמו את כל ההתחייבויות, או שמא הוסכם על תשלום מצד קבוצת הארץ? האם החזיק במקומונים כסוכן (תוך הותרת בעלות חלקית להארץ) או כבעלים מלאים?

מה היה היחס בין תפקידו הקודם של סולומון כסמנכ"ל הסחר של הקבוצה לבין הרכישה? בקבוצה רגילה, ישנם הליכים פנימיים שמטרתם למנוע ניגוד עניינים בעת שבכיר רוכש נכסים מהמעסיק שלו. האם הליכים כאלה התקיימו? האם דירקטוריון הקבוצה אישר את העסקה? מהן ההצהרות שניתנו?

היעדר המידע הציבורי על הפרטים האלה הוא לכשעצמו מעורר עניין. בקבוצת תקשורת ציבורית-משפטית, שמטרתה לכאורה לקדם שקיפות, האטימות סביב עסקה שבה מנהל בכיר רוכש את אחת מהזרועות העסקיות של הקבוצה, היא פער שראוי לציין. עד היום לא פורסם בעיתונות, כולל לא בכתבי קבוצת הארץ עצמה, גילוי מלא של תנאי העסקה. במעין סתירה פנימית, "הארץ" מבקשת מאחרים שקיפות לגבי עסקאות בכירים, אך לא יישמה את אותה דרישה לגבי עסקת ההפרטה של זרוע המקומונים שלה.

ההצהרה של סולומון בפברואר 2022, שהמודל העסקי שלו "לא בנוי על העיריות", היא ראויה לבחינה ביקורתית נפרדת. היסטורית, מקומונים בישראל היו תלויים במידה משמעותית בפרסום של עיריות, של תאגידים עירוניים, של רשתות מסחריות מקומיות ובמודעות אבל ולוח. הירידה בכל ערוצי ההכנסה האלה היא מה שהביא לסגירת רוב המקומונים^[1].

אם המודל באמת לא בנוי על העיריות, יש לשאול: על מה כן הוא בנוי? אפשרויות לוגיות כוללות מנויים דיגיטליים, פרסום מסחרי פרטי בלבד, שירותי תוכן ממומן ("תוכן שיווקי"), שירותי עיצוב והפקה לעסקים, מודעות לוח דיגיטליות, אירועי קהילה. עם זאת, לא תועד באופן ציבורי כיצד בפועל המודל פועל, מה תרומת כל ערוץ להכנסות, ואם המקומונים מצליחים להיות רווחיים תחת בעלותו של סולומון.

חשיבות השאלה הזו עולה במיוחד נוכח דיווח עדכני מאתר "כלבו" עצמו ב-2025-2026: "אחרי סדרת חשיפות על בעלי תפקידים בכירים בעיריית חיפה, שלחה יו"ר לשכת התאגידים עו"ד גלית אקרמן הנחיה לכפופים לה להפסיק את הפרסום ב'כלבו'"^[9]. אם המודל באמת לא תלוי בעיריות ובתאגידים עירוניים, האם ההוראה הזו השפיעה על העיתון? התשובה לא ידועה בפומבי, אבל ההצהרה של סולומון מ-2022 מציבה אבן בוחן עבור ההתנהלות העסקית של המקומונים בבעלותו. אם "כלבו" באמת לא תלוי בפרסום של תאגידי חיפה, הניסיון של אקרמן להפעיל לחץ אמור היה להיות חסר תועלת. אם אבל ההכנסות אכן יורדות בעקבות ההוראה, פירוש הדבר שהמודל לא היה מנותק מהעיריות כפי שהוצהר.

נכון ל-2026, "רשת העיר ע.ג.ר בע"מ" מוציאה לאור את המקומונים הבאים: "כלבו - חיפה והצפון" (שבועון מודפס באזור חיפה והקריות, יחד עם אתר colbonews.co.il); "כל העיר" (ירושלים); "השקמה" (חולון, בת ים, ראשון לציון, נס ציונה); "מלאבס" (פתח תקווה והסביבה); ו"צומת השרון"^[2][5].

חלק מהמקומונים האלה פעילים רק כאתרי אינטרנט, ללא מהדורת דפוס. "כלבו", לעומת זאת, ממשיך לצאת לאור בדפוס שבועי, מאז 1974, וזה למעלה מ-51 שנים. הוא ממוקם בדרך יפו 145 בחיפה, ומשרת אזור של למעלה מ-500,000 תושבים^[2].

בין הכתבים הפעילים של "כלבו" תחת בעלותו של סולומון בולטים בועז כהן (כתב חדשות עירוניות), חגית הורנשטיין, מיכל גילת, רולי קירשטיין (לשעבר סגן עורך, ושלימים עורך "כלבו" אחרי קידום סולומון לעורך הראשי), יצחק גולדשטיין ואחרים.

בישראל פועלים מספר אנשים בשם דומה לאבי סולומון, ויש להבחין ביניהם בבירור:

אבי סולומון יליד אתיופיה, האתלט הפראלימפי העיוור. אדם נפרד שהתעוור בגיל 16, התאמן לקראת אולימפיאדת ריו 2016, השתתף במרתון אבו דאבי 2021 (הסתיים במקום 62 מתוך 12,000 רצים), אב לחמישה (לפי דיווח 2016) או לשבעה (לפי דיווח 2022), עובד במוזיאון הילדים בחולון ובמסעדת "בלק אאוט" של תיאטרון העיוורים והחירשים ביפו^[6][10]. אינו זהה למו"ל מקומוני הארץ.

פרופ' אבי סלומון, רופא עיניים. מומחה לקרנית, מנהל שירות הקרנית במחלקת העיניים במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם בירושלים, יו"ר החוג לניתוחי תשבורת בישראל; בעל מעל 26 שנות ניסיון מקצועי. הוסמך ב-Bascom Palmer Eye Institute במיאמי, פלורידה^[7]. אינו זהה למו"ל מקומוני הארץ.

אברהם שלמון (סלומון), 1903-1970. מחנך וסופר ילדים, נכדו של יוחנן דוד סלומון וניחו של יואל משה סלומון, ממייסדי שכונת נחלת שבעה ופתח תקווה^[11]. דמות היסטורית, אינו האדם שעליו עוסק ערך זה.

פערים אפשריים בין הביוגרפיות שיופיעו ברשת על "אבי סולומון" אינם בהכרח סתירות אלא יכולים להצביע על אנשים שונים. במיוחד, בכל מקום שבו מופיע מידע על "ריצה", "עיוורון", "אתיופיה", "ריו", או "פראלימפי", מדובר באבי סולומון השני, האתלט. בכל מקום שבו מופיע "רופא עיניים", "קרנית", "לייזר" או "הדסה", מדובר באבי סלומון השלישי, הרופא. רק התייחסות לעיתונות, מקומונים, רשת שוקן, קבוצת הארץ או "כלבו" קשורה לאדם הנדון בערך זה.

למרות מעמדו של סולומון כבעלים של רוב הרשת ההיסטורית של מקומוני הארץ, פרופיל הציבורי שלו הוא נמוך יחסית. פרטים ביוגרפיים בסיסיים ובהם תאריך לידתו, מקום מגוריו, השכלתו וקריירה שקדמה לעבודתו ב"כלבו" חיפה, אינם זמינים בעיתונות הפומבית. ראיונות עומק עם סולומון, פרט לראיונות "כסית" מ-2021-2022, הם נדירים. הוא אינו מוזכר באופן קבוע בעיתונות התקשורת כדמות מובילה בענף.

לא נמצאו ברישומים הציבוריים פרסומים ביקורתיים נגדו עצמו, תביעות לשון הרע שהוגשו נגדו, החלטות של מועצת העיתונות בעניינו או חשיפות שמטילות בו דופי מקצועי-עיתונאי. עם זאת, המקומונים שבבעלותו פרסמו לאורך השנים תחקירים שהובילו לתביעות לשון הרע ולסערות ציבוריות, "כל העיר" ירושלים היה היסטורית "המבקר החריף ביותר" של אהוד אולמרט בעת שהיה ראש עיריית ירושלים, וחשף בזמן אמת את פרויקט "הולילנד" וההסכמים החרדיים שלו; "כלבו" פרסם את חשיפת רונן ברגמן על בוצת בתי הזיקוק והחשיפות על "חזית הים העירונית" ועל מסוף הדלקים בנמל המפרץ.

היעדר מידע ציבורי בעניין מסוים אינו עדות שאין מה לומר; הוא עשוי להעיד על שהדמות פועלת באופן שקט יחסית, או על שעיתונות התקשורת לא נתנה את הדעת לנושא. בנוגע לעסקה האטומה מ-2021-2022, חשוב לציין שאופי הענף, רשת מקומונים שהפכה לבעלות פרטית של אדם יחיד שהיה קודם בכיר בקבוצה המוכרת, הוא נושא שראוי לבחינה ציבורית-תקשורתית מעמיקה יותר.

1. "סוף עידן ב'הארץ': משפחת שוקן התנתקה מרשת המקומונים; המו"ל החדש: אבי סולומון", איתמר ב"ז, העין השביעית, 12 באוקטובר 2021 - העברת רוב מקומוני הרשת לידי סולומון בקיץ 2021; פרישתו כסמנכ"ל הסחר של הארץ; "כלבו" נשאר בידי הארץ; סירוב לפרט את תנאי העסקה; ציטוט שוקן: "אני לא רוצה להיכנס לפרטי העסקה, אבל יצאנו מזה"; סגירת מהדורות הדפוס של ערים (2018), צומת השרון/מלאבס/כאן דרום (2020); ציטוט שוקן על וורן באפט.
2. "כלבו (מקומון)", ויקיפדיה - היסטוריית "כלבו" חיפה; הקמה ב-10 באוקטובר 1974 על ידי שלמה תל, טדי אינס ודייוויד רוז; חשיפת השקר של ראש העיר ירוחם צייזל; חשיפת רונן ברגמן על בוצת בתי הזיקוק (סוף שנות 80); חשיפות "חזית הים העירונית" (יולי 2017) ומסוף הדלקים בנמל המפרץ (דצמבר 2017); המו"ל הנוכחי "רשת העיר ע.ג.ר בע"מ"; פטירת שלמה תל ב-2002 בן 62; אתר יד2 שייסד בנו שון תל פגע בהכנסות רשת שוקן ממודעות בתשלום.
3. "אבי סולומון ימונה לעורך הראשי של מקומוני רשת שוקן", גלובס, 27 באוקטובר 2005 - מינוי לעורך ראשי של כלל מקומוני הרשת; רולי קירשטיין מחליפו כעורך כלבו והד הקריות; מטרת המינוי "חיסכון בעלויות, האחדת תכנים".
4. "רשת העיר", ויקיפדיה - מינוי סולומון למנכ"ל רשת שוקן ביוני 2010; סמנכ"ל הרשת דורון פאר; היסטוריית המקומונים של הרשת; העברת רוב המקומונים בקיץ 2021 לסולומון; "כלבו" חיפה עבר לסולומון ב-2022.
5. "אבי לוקאלי: העורך הראשי לשעבר של שוקן רכש 5 ממקומוני הרשת", כסית, אוקטובר 2021 - 25 שנה בקבוצת הארץ; פרישה מתפקיד סמנכ"ל הסחר; רכישת חמישה מקומונים (כל העיר, מלאבס, ערים, צומת השרון, השקמה); הצהרה על שאיפה לשמור ולהגדיל את מצבת כוח האדם; ציטוט "התחלתי את דרכי ככתב ספורט במקומון 'כלבו'".
6. "על אף העיוורון: סיפורו המדהים של אבי סולומון", ynet, מארס 2016 - תיאור אבי סולומון האחר, האתלט הפראלימפי העיוור; התעוור בגיל 16; עבודה במוזיאון הילדים חולון ובמסעדת "בלק אאוט"; אימונים לקראת ריו; חמישה ילדים. אינו אבי סולומון מו"ל המקומונים.
7. "פרופסור אבי סלומון - אודות", אתר רשמי - תיאור פרופ' אבי סלומון, רופא עיניים מומחה לקרנית; מנהל שירות הקרנית בהדסה עין כרם; יו"ר החוג לניתוחי תשבורת בישראל; מעל 20 שנות ניסיון; השתלמות ב-Bascom Palmer Eye Institute מיאמי. אינו אבי סולומון מו"ל המקומונים.
8. "סולומון רכש גם את כלבו: 'התכנית העסקית שלנו לא בנויה על העיריות'", כסית, 6 בפברואר 2022 - פרסום רכישת "כלבו" חיפה על ידי סולומון; הצהרה על המודל העסקי שאינו תלוי בעיריות.
9. "כלבו חיפה - דף הבית", אתר כלבו חיפה והקריות - דיווח 2025-2026 על הוראה של יו"ר לשכת התאגידים עו"ד גלית אקרמן לכפיפיה להפסיק את הפרסום בכלבו לאחר סדרת חשיפות.
10. "Israel's First Lady Meets with Uncommon Giving's Chief Investment Advisor", EIN Presswire, יוני 2022 - אבי סולומון האתלט במרתון אבו דאבי 2021; אב לשבעה ילדים; יליד אתיופיה; השתתפות בעקבות הסכמי אברהם. אינו אבי סולומון המו"ל.
11. "אברהם שלמון (סלומון)", ויקיפדיה - מחנך וסופר ילדים, 1903-1970, נכד יוחנן דוד סלומון, נין יואל משה סלומון. אינו האדם הנדון בערך זה.