אלנה לופו מאירזדה
ד"ר אלנה לופו מאירזדה (נולדה בסביבות 1989) היא כימאית וחוקרת חומרים ישראלית, ראשת קבוצת מחקר במחלקה לכימיה מולקולרית ומדע החומרים במכון ויצמן למדע. במהלך הפוסט-דוקטורט שלה באוניברסיטת קולומביה גילתה את הגרפולרן, צורה חדשה של פחמן, תגלית שפורסמה בכתב העת Nature ב-2023. בספטמבר 2026 נכללה ברשימת "40 הצעירים המבטיחים" של TheMarker לשנת 2026.[1][2]
רקע אישי
לופו מאירזדה נולדה בטהרן שבאיראן ועלתה לישראל בגיל 12, בלי לדעת עברית ובלי להכיר את התרבות המקומית. היא נשלחה ישירות לבית ספר, בלי לעבור באולפן, ולפי TheMarker נדרשו לה חודשים ספורים בלבד כדי להשלים את הפער ולדבר עברית שוטפת. נכון ל-2026 היא נשואה ומתגוררת ברחובות.[1]
השכלה ומסלול אקדמי
לופו מאירזדה סיימה תואר ראשון בכימיה ובפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ב-2011, והמשיכה למסלול ישיר לדוקטורט במכון ויצמן למדע, שבו השלימה תואר שני ב-2013 ודוקטורט ב-2017 בהנחיית פרופ' מאיר להב ופרופ' איגור לובומירסקי. עבודת הדוקטורט שלה הציעה שיטות חדשות להבנת התהליכים שבהם נוצרים ומתפתחים חומרים גבישיים, שהאטומים שלהם מסודרים בצורה מדויקת ומחזורית.[1][2][3]
בשנים 2018 עד 2022 ביצעה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, במעבדתו של פרופ' זאבייר רוי, שם עסקה בסינתזה ובאפיון של חומרים דו-ממדיים פונקציונליים. שהותה נתמכה במלגת רוטשילד לפוסט-דוקטורט ובפרס הלאומי לפוסט-דוקטורנטיות לקידום נשים במדע (2018). בקיץ 2023 הצטרפה למכון ויצמן כחוקרת ראשית, ומעבדתה שוכנת בבניין זיו ההיסטורי.[2]
מחקר
גילוי הגרפולרן
במהלך הפוסט-דוקטורט בקולומביה הגיעה לופו מאירזדה לתגלית של צורה חדשה של פחמן בשם גרפולרן (Graphullerene): חומר דו-ממדי המורכב משכבות של מולקולות פולרן, שניתן לקלף ולקבל ממנו יריעות בעובי של מולקולה אחת, דבר שאינו אפשרי עם סוגים אחרים של גבישים מולקולריים. שכבות דקות אלה מאפשרות לחקור תכונות כמו מוליכות-על, המתגלות רק כשהחומר דק במיוחד. לחומרים שכבתיים כאלה פוטנציאל בדור הבא של רכיבים אלקטרוניים, מחשבים מהירים יותר, חיישנים רגישים ומערכות לאגירת אנרגיה. התגלית פורסמה במארס 2023 ב-Nature, כשלופו מאירזדה מחברת ראשית ומחברת מכותבת.[1][2]
המעבדה במכון ויצמן
במעבדתה במכון ויצמן עוסקת לופו מאירזדה בפיתוח שיטות חדשות לייצור חומרים שכיום קשה או בלתי אפשרי לייצר, לשימוש בדור הבא של תעשיות שונות. מחקריה משלבים כימיה, פיזיקה והנדסת חומרים, במטרה להבין כיצד המבנה הפנימי של חומרים משפיע על תכונותיהם. לפי TheMarker, בעוד שכימאים נוהגים לעבוד עם מולקולות בטמפרטורת חדר או בטמפרטורת שריפה, צוותה לוקח את המולקולות "לקצה", בחום גבוה אך רגע לפני שהמולקולה מתפרקת, תחום שבו, לדבריה, יש "ואקום של ידע"; בחום כזה התגובות הכימיות מתנהגות אחרת ומאפשרות לייצר חומרים באופן ידידותי יותר לסביבה ובלי תוספים. "אני בוחרת לעסוק בשאלות מדעיות מורכבות מתוך אמונה שהן יכולות להוביל לתגליות משמעותיות", אמרה.[1]
פרסים והכרה
לופו מאירזדה נכללה ברשימת "30 עד 30" של פורבס ישראל (2020), זכתה במלגת עזריאלי לחברי סגל בתחילת דרכם (2023) ובפרס לפיתוח קריירה לפוסט-דוקטורנטיות במדע (2022), והייתה פיינליסטית בפרס בלווטניק האזורי למדענים צעירים לשנת 2023 בקטגוריית הפוסט-דוקטורנטים.[2][3] בספטמבר 2026 נבחרה לרשימת "40 הצעירים המבטיחים" של TheMarker לשנת 2026, תחת הכותרת "החוקרת שמגלה את חומרי העתיד של הרכיבים האלקטרוניים". כשהתבקשה לתאר את עצמה בחמש מילים בחרה במשפט "לא לפחד לצאת מאזור הנוחות, שם מתחילים הדברים המעניינים".[1]
מקורות
- ד"ר אלנה לופו מאירזדה: החוקרת שמגלה את חומרי העתיד של הרכיבים האלקטרוניים (TheMarker) 24 בספטמבר 2026
- The birth of a new carbon (Weizmann Compass - מכון ויצמן למדע)
- Elena Meirzadeh (Blavatnik Awards for Young Scientists)