אודות אלעזר במברגר

כל מה שמעניין ואין באתר ויקיפדיה אודות אלעזר במברגר בעריכת כתבי מיקיפדיה והגולשים

אלעזר במברגר (נולד בערך בשנת 1975) הוא עורך דין ומנהל בכיר ישראלי בשירות המדינה, אשר כיהן כמנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בין השנים 2021-2025. במהלך כהונתו הוביל את גיבוש התשתית החוקית של ההתחדשות העירונית בישראל, הרחיב את מערך המינהלות העירוניות ליותר מ-50 מינהלות, וקידם התחדשות עירונית בפריפריה.^[1]

רקע והשכלה

במברגר הוא בעל תואר ראשון במשפטים ובמדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני במשפטים (LL.M) ותואר שני במנהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת בר-אילן. כמו כן, הוא בוגר תוכנית המנהיגות הבכירה של קרן וקסנר ואוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.^[2]

במברגר משרת שירות מילואים פעיל כקצין באגף המודיעין (אמ"ן) בצה"ל, בדרגת רב סרן.^[3]

קריירה בשירות הציבורי

משרד האוצר (2006-2013)

במברגר הצטרף לשירות הציבורי בשנת 2006, כעורך דין בלשכה המשפטית של משרד האוצר. במסגרת תפקידו היה מופקד על ההיבטים המשפטיים של פעילות המשרד בתחומי בינוי ושיכון, שלטון מקומי ומאקרו-תקציב.^[2]

משרד הבינוי והשיכון (2013-2021)

בשנת 2013 מונה במברגר ליועץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון, תפקיד שמילא במשך כשבע שנים. בשנת 2020, בתקופת כהונתה של השרה יפעת שאשא-ביטון, מונה למנכ"ל זמני של המשרד. בתפקיד זה הוביל מהלכים שונים, ובהם גיבוש וביצוע של תוכנית מחיר למשתכן, קידום הסכמי גג ופעילות פיתוח, וקידום מערך הסיוע בדיור ורכישת דירות למלאי הדיור הציבורי.^[3]

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית (2021-2025)

במאי 2021 מונה במברגר למנכ"ל בפועל של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, לאחר שנציב שירות המדינה אישר את בקשת שר הבינוי והשיכון דאז, יעקב ליצמן, למנותו למחליפו של מנהל הרשות הפורש חיים אביטן. מינויו הקבוע אושר בהמשך על ידי הממשלה בעקבות המלצת ועדת איתור.^[2]

בתקופת כהונתו של במברגר חל גידול משמעותי בפעילות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בין המהלכים המרכזיים שהוביל:

במישור החקיקתי, הוביל במברגר את גיבוש התשתית החוקית של ההתחדשות העירונית, מהלך שקיבל ביטוי בשני חוקי הסדרים שכללו אסדרה רחבה של התחום, לרבות הגנה על בעלי דירות ושחרור חסמים בירוקרטיים.^[1]

במישור המוסדי, פעל להרחבה משמעותית של מערך המינהלות העירוניות להתחדשות עירונית, מ-32 מינהלות בתחילת כהונתו ליותר מ-50 מינהלות בכלל הערים בעת סיום תפקידו. המינהלות, המופעלות על ידי הרשות ברשויות המקומיות, מסייעות לתושבים ומתאמות בין הגורמים המעורבים בתהליכי ההתחדשות.^[4]

בתחום ההסכמים, הובילה הרשות תחת ניהולו חתימה על הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית בהיקף של מאות מיליוני שקלים עם רשויות מקומיות רבות, במטרה לרתום אותן לקידום התחדשות עירונית בתחומן ולהאצת הליכים להוצאת היתרי בנייה.^[1]

בפריפריה, קידמה הרשות מהלך אסטרטגי לעידוד התחדשות עירונית בדגש על ערים סמוכות גבול וערים המצויות על השבר הסורי-אפריקני. במסגרת מהלך זה קודמו עשרות מתחמי פינוי-בינוי, ולצדם הופנו משאבי מדינה בהיקף של למעלה ממיליארד שקל לצורך סבסוד מתחמים שאינם כלכליים באזורים אלה.^[5]

בשנת 2024 הגיעה ההתחדשות העירונית לשיא, עם הוצאת למעלה מ-30,000 היתרי בנייה ליחידות דיור במיזמי התחדשות, נתון המשקף כשליש מכלל ההיתרים שהוצאו בשנה זו. תקציב הרשות צמח בתקופת כהונתו מכ-110 מיליון שקל בשנת 2019 לכ-400 מיליון שקל בשנת 2024.^[6]

הסדרת ענף המארגנים

במהלך כהונתו פעל במברגר להסדרת שכר הטרחה של מארגני פרויקטים בהתחדשות עירונית. הרשות פרסמה המלצות לרשויות המקומיות בדבר הגבלת שכר המארגנים, במסגרת תקן 21 שנועד לקבוע תקרות שכר. צעד זה עורר התנגדות בקרב המארגנים, שטענו כי ההגבלה אינה הוגנת בהתחשב במשך העבודה הארוך ובסיכון הכלכלי הכרוך בתפקידם. במברגר אף הכריז על כוונה לפעול להסדרת שכר טרחת עורכי דין המייצגים דיירים בעסקאות פינוי-בינוי.^[7]

סיום התפקיד וביקורת

באפריל 2025 הודיע במברגר לשר הבינוי והשיכון דאז, יצחק גולדקנופף, על סיום תפקידו לאחר ארבע שנות כהונה. פרישתו הגיעה זמן קצר לאחר עזיבתה של סגניתו, עינת גנון, מה שיצר פער ניהולי ברשות. כעשרה חודשים לאחר מכן, בפברואר 2026, מונה יורי גמרמן, בכיר במשרד הבינוי והשיכון, לתפקיד מנהל הרשות.^[8]

לאחר פרישתו מתח במברגר ביקורת חריפה על מדיניות משרד האוצר בכנס פסגת ההתחדשות העירונית 2025. לדבריו, בשנה וחצי האחרונות של כהונתו עצר משרד האוצר מהלכים שהוכיחו את עצמם מקצועית, וגרם לעצירה של הסכמי מסגרת וקולות קוראים. במברגר קרא למדיניות תקציבית ארוכת טווח, ובפרט להחלטה עשר-שנתית מתוקצבת בהיקף של 300-400 מיליון שקל בשנה לצורך הפעלת התחדשות עירונית בפריפריה.^[9]