עיר
|שם=אל-על
|סוג יישוב=יישוב לשעבר
|שם בשפת המקור=العال
|תמונה=250px|מרכז
|כיתוב=הריסות הכפר מכיוון צומת אל-על
|מדינה=סוריה
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=
|יחידה שלטונית ראשונה=
|שפה רשמית=
|שטח=
|יחידת שטח=דונם
|גובה=
|סיבת נטישה=כיבוש רמת הגולן
|תאריך נטישה=10 ביולי 1967
|יישובים יורשים=אלי-עד
|אזור זמן=+2
|אתר אינטרנט=
|מפה=
|סוג יחידה שלטונית שנייה=
|יחידה שלטונית שנייה=
אַל-על (בערבית: العال, בתעתיק מדויק: אלעאל, בתרגום לעברית: המקום הגבוה) הוא כפר סורי עזוב בדרום רמת הגולן, במקום בו שוכן כיום מושב אלי-עד.
הכפר שכן על רמה ברוחב כקילומטר וחצי בין הואדי של נחל נוב (אשר נשפך לכיוון מזרח לנחל רוקד) ושלוחת הואדי של נחל אל על (שקרוי כך על שם המקום ונשפך לכיוון מערב לכנרת). מיקום זה יוצר צוואר בקבוק גאוגרפי בין הקצה הדרומי של רמת הגולן לבין מרכזו.
בשטחי הכפר נמצאו שרידים מהתקופה היוונית והרומית שמצביעים על התיישבות קדומה במקום. בשטח הכפר אותרו גם שרידי בית כנסת מתקופת התלמוד, הכוללים כתובת הקדשה. שם הכפר, "אלעאל", הוא גם הצורה שבה השתמר שמו של היישוב המקראי אלעלה שבדרום עבר הירדן.
גוטליב שומאכר שסייר וסקר את רמת הגולן בין השנים 1883–1886 תיאר את הכפר כיישוב דל יחסית אך בעל הכנסת אורחים חמימה;
ציטוט|תוכן=כפר גדול, בנוי היטב, בסימן של התחדשות, קרוב למפל של ואדי באותו שם. בכפר 65 בתים, רובם בנויים אבן, ועל גגותיהם סוכות קיץ נאות, עשויות קנים. 320 התושבים הבוגרים מעבדים שטח פורה ונטול אבנים ברמה הסמוכה. [...] זרים זוכים לאירוח ידידותי על ידי השיח', הנמנה עם המשפחה העתיקה והמכובדת ביותר בחבל ארץ זה. נראה כי השם העתיק של הכפר, שכמעט ונשתכח, היה עֵין אֶל-קַהְוָה, אך אין בכך וודאות...|מקור=שומאכר, גוטליב, הגולן, 1888. מהדורה מתורגמת של משה הרטל, 1998, הוצאת אריאל, ירושלים.|מרכאות=כן
בשנת 1967 מנתה אוכלוסיית הכפר 2,290 תושבים, מה שהפך אותו ליישוב השני בגודלו בנפת פיק אחרי העיירה פיק. אל-על שכן על הציר המרכזי אשר חיבר את יישובי דרום מחוז קוניטרה למרכזו, כ-4 קילומטרים צפונית לפיק וכ-4 וחצי קילומטרים מזרחית לכפר סקופיה. כיום נמצאות הריסות הכפר לצד כביש 98 באזור צומת אל-על, כאשר מושב אלי-עד נמצא אף הוא על חלק משטחי הכפר (שמו הראשון של המושב "אל על" אף נובע משם הכפר).
במהלך מלחמת ששת הימים ברחו תושבי הכפר לכיוון סוריה מפני כוחות צה"ל שהתקדמו ברחבי רמת הגולן. במהלך מלחמת יום הכיפורים היה אזור הכפר לקו הגנה של כוחות מהדיוויזיה החמישית במהלך הלחימה בדרום הרמה, זאת כנגד התקפת נגד ישראלית שתגיע מכיוון העליות הדרומיות ברמת הגולן.