אריאל פישר

פישר עלתה לישראל עם משפחתה מארצות הברית בגיל 11 (לפי אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית, בגיל 10). היא שירתה בחיל האוויר. את לימודי התואר הראשון החלה ב-MIT והמשיכה בהנדסה ביו-רפואית בטכניון, ומשם במסלול ישיר לדוקטורט בהנדסת מכונות בטכניון (2016), שבו התמקדה בביומכניקה ובביו-רובוטיקה ופיתחה טכנולוגיות משקמות המסייעות לאנשים לאחר תאונה, או לאסטרונאוטים הזקוקים לאימון בתנאי משקל מופחת, לשחזר דפוסי תנועה תקינים. לאחר מכן יצאה לפוסט-דוקטורט בהנדסת מכונות באוניברסיטת סטנפורד. נכון ל-2024 היא נשואה, אם לשניים ומתגוררת בחיפה.^[1][2]

באוקטובר 2020 הצטרפה פישר כחברת סגל לפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, ו"סגרה מעגל", כדברי TheMarker. במעבדתה לביו-תנועה וטכנולוגיה לבישה היא מפתחת טכנולוגיות לשיקום וטיפול בבעיות אורתופדיות, ובהן חיישנים ומכשירים לבישים חכמים למפרקים מלאכותיים, פציעות ספורט, דלקת מפרקים ניוונית והפרעות נוירו-שריריות. היא עמיתת סגל בתוכנית צוקרמן למנהיגות STEM.^[1][2]

ביומכניקה של הספורט

פישר הובילה מחקרים יחד עם הוועד האולימפי של ישראל, מאמנים וספורטאים, שבהם שופרו ביצועי ספורטאים אולימפיים ופראלימפיים, הן בהיבט הביומכני והטכניקה והן בשיפור אמצעים כמו גלשנים וקיאקים. בין היתר מותקנים על הגלשן מצלמה וחיישנים המזהים את התנועה, ובאמצעות הטכנולוגיות שפותחו ניתן לראות כיצד כל מפרק נע וכיצד הדבר משפיע על הביצועים והטקטיקה. חלק מהספורטאים שעבדה איתם זכו במדליות באולימפיאדת פריז בקיץ 2024.^[1]

ביומכניקה קלינית

פישר פיתחה התקן לביש הממסך את הכאב בתהליך השיקום המפרקי ומגביר את התנועתיות: ההתקן מייצר ויברציה בכל דריכה, והמיסוך שיוצר הגירוי מפחית את הכאב. 80% מהנבדקים שהשתמשו בו דיווחו על שיפור בטווח התנועה, ויעילותו נבחנת בשיקום קטועי רגליים שנפצעו במלחמה.^[1]

בדצמבר 2024 נבחרה פישר לרשימת "40 הצעירים המבטיחים" של TheMarker לשנת 2025, תחת הכותרת "התנועה לשיקום התנועה".^[1]

1. אריאל פישר: התנועה לשיקום התנועה (TheMarker) 29 בדצמבר 2024
2. Arielle Fischer (American Technion Society)