ביות השועלים בסיביר (ברוסית: Домашние лисы, "שועל מבוית") הוא ניסוי לביות שועלים מצויים כסופים ("שועלים אדומים" עם מלניזם), שנערך במכון לציטולוגיה וגנטיקה (Институт цитологии и генетики), סמוך לעיר נובוסיבירסק בסיביר. הניסוי שהחל בברית המועצות בשנת 1959, בפיקוחו של המדען דמיטרי בלאייב , נמשך למעלה מחמישים שנה, ונכון לשנת 2012 הוא עדיין מתקיים בניהולה של המדענית לודמילה טרוט, אם כי בהיקף קטן יותר, בשל מגבלות תקציב.

בניסוי נחקר תהליך הביות של הזאב המצוי והפיכתו לכלב, ולשם כך נבחר שועל כסוף שהוא שועל מצוי בעל מאפיינים מלניסטיים.

בחירת השועלים כמושא הניסוי נבעה מהתפעלותו של דימיטרי בלאייב מהמגוון הגדול של מיני הכלביים, והשאלה כיצד הם התפתחו מאבותיהם הקדמונים של כלבי הבית המבויתים. בלאייב אמר כי "איננו מצליחים להבין איזה מכניזם יוצר את ההבדלים באנטומיה, הפיזיולוגיה, וההתנהגות" שהיה ברור שקיימים בין מיני הכלבים, אך הוא היה בטוח שהתשובה טמונה "בעיקרון התורשה המנדליאני. הגנטיקה של הביות היוותה מקור השראה חשוב גם עבור דרווין.

החוקרים הסכימו על כך שחיות מבויתות שונות במספר דרכים ממקביליהן הפראיים, אך לא היה ברור לפי איזה עיקרון של ברירה מלאכותית פעלו החקלאים הנאוליתיים הקדמונים שבייתו לראשונה את מינים אלו לפני אלפי שנים. לפי השערתו של באלייב "כל המינים המבויתים נבחרו לפי קריטריון יחיד: קלות האילוף."

בנוסף בלאייב שיער שתכונה זו "גררה יחד איתה את שאר המאפיינים שמבדילים את החיות המבויתות מאבותיהם הפראיים, לדוגמה מאפיינים כמו אוזניים נפולות, כתמים לבנים בפרווה ושינויים בצורת הגולגולת". במילים אחרות, "בלאייב שיער שניתן להסביר את השינויים האנטומיים והפיזיולוגיים שנראו בחיות המבויתות כתוצאה של ברירה מלאכותית על בסיס תכונות התנהגותיות". באופן ספציפי, הוא האמין שקלות האילוף הייתה הגורם העיקרי שלפיו נערכה הבחירה.

במונחים מדעיים יותר, בלאייב חשד ש"אותו ביות קדום נשלט על ידי תהליך של 'בחירה הגורמת לחוסר איזון', המשפיעה על מנגנונים אונטוגנטיים (עובריים) נוירו-אנדוקריניים (המשפיעים על בלוטות המפרישות הורמונים)".

במסגרת הניסוי גודלו שועלים כסופים בשבי והתרבו באופן מבוקר, כך שרק שועלים אשר הפגינו אופי נוח וכנוע הורשו להזדווג. השועלים הפכו למבויתים ורגועים, והתנהגותם ומראם החלו מזכירים את אלה של כלבים: בתוך שלושה דורות החלו החוקרים מבחינים בשינויים באופיים של השועלים, ומקץ שמונה דורות הם הבחינו בשינויים נאוטנים בשועלים, והפריטים הבוגרים החלו לגלות תכונות אופי ומראה כשל פריטי שועלים כסופים צעירים. לגזע שנוצר ניתן השם "שועל סיבירי".