בנימין מזר משער שהקריאה המקורית הייתה "טֹבאֵל, ובצורה הארמית טָבְאֵל בקמץ גדול (בתרגום השבעים: Tαβεηλ), והשינוי בניקוד השם טָבְאַל (דהיינו "אינו טוב לשום דבר") במקום טָבְאֵל – נעשה מתוך כוונת זלזול.{{הערה|שם=מזר|בנימין מזר, "בן טבאל ובית טוביה", בתוך: בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 6, עמ' 392; הנ"ל, אנציקלופדיה מקראית כרך ב עמ' 159 - 160.}}

לפי פירוש דעת מקרא, שמו הפרטי אינו נזכר בדברי ישעיהו, גם זה לאות זלזול.

לפי תרגום יונתן ופרשנים שהלכו בעקבותיו, משמעות השם "טבאל" היא "טוב אלינו", כלומר מלך שיהיה טוב לנו (לרצין ופקח), ולא לאדם מסוים.

על פי כמה פרשנים קלאסיים, מדובר במלך פקח עצמו, כאשר המילה "טבאל" בכתב "אלב"ם" נקראת "רמלא" = "רמליה".

לדעת רד"ק בן טבאל היה מבני אפרים, ובדרך זו פרשו המלבי"ם והמצודות.

סברה רווחת היא, שהוא בן לאחת המשפחות המיוחסות ביהודה, אולי אפילו משפחה שעמדה כאופוזיציה לבית דוד ועמדה בקשרים טובים עם ממלכת ישראל. מזר מעלה את ההשערה לפיה היה בן טבאל בן ל"בני טוביה" מתקופת בית שני, שכן בתקופת יאשיהו בן אמון חלו שינויים בשמות תאופוריים מהשמות הקשורים לשם "אל" לשמות הקשורים לשם "יה". בספר עזרא}} נוצר קשר בין 'טבאל' לבין טוביה שישב בעבר הירדן המזרחי בסמוך לרבת עמון. טבאל היה חתנם ומחותנם של שני שרים חשובים ביהודה - שְׁכַנְיָה בֶן-אָרַח; ומְשֻׁלָּם בֶּן בֶּרֶכְיָה..}} קברי משפחת טוביה נתגלו בעבר הירדן המזרחי.}}

השערה נוספת מזהה את בן טבאל עם דמות ארמית, אולי אף רצין בעצמו.

תעודה אשורית בכתב יתדות מתקופת תגלת-פלאסר השלישי או סרגון השני, שנתגלתה ב-1952 בחפירות נמרוד (דור שרוכין), מזכירה את "אַיָנוּר" מושל "ארץ טבאל", בנוגע לתושבי ארץ "גדר" שהרגו תושבים של עיר מואבית. מתעודה זו ניתן ללמוד שארץ טבאל הייתה סמוכה לארץ מואב וכי למושל זה שלה היה מעמד חשוב במינהל האשורי בעבר הירדן, המזכיר את מעמדם של טוביה בימי נחמיה וטוביה צאצאו בימי תלמי השני.