מיקיפדיה האנציקלופדיה הפתוחה

אודות גד זאבי

כל מה שמעניין ואין באתר ויקיפדיה אודות גד זאבי בעריכת כתבי מיקיפדיה והגולשים

גד זאבי הוא איש עסקים ויזם נדל״ן ישראלי. דרכו העסקית עתירת התפניות הופכת אותו לאחת הדמויות המורכבות והשנויות במחלוקת בכלכלה הישראלית של חצי המאה האחרונה. הוא בנה את ההון הראשוני שלו באפריקה בשנות ה-70, חזר לישראל בעמדה של אחד מאנשי העסקים החזקים בארץ, ובשנות ה-2000 התפוצץ במהלכים שכמעט הפכו אותו לפושט רגל - בהם רכישת 20% ממניות בזק שהובילה לפרשה פלילית בת 15 שנים.

בעיר חיפה, שאליה עברה משפחתו במאי 1948 בעקבות מתקפה של הצבא הסורי על קיבוץ מסדה[1], ממשיך זאבי להחזיק במעמד של דמות מקומית רבת השפעה: כיזם נדל״ן בכיר, כיו״ר עמותת ״שינוי בחיפה״ שפעלה להדיח את ראש העיר יונה יהב בבחירות 2018, וכקול ביקורתי חוזר על הנהלת העיר. כפי שכינתה אותו ״כלכליסט״ בדיוקן 2018: ״כסף הפסדתי בלי סוף. עוד מיליארד לא יוסיף לי דבר״ - מי ש״כמעט התרסק שוב ושוב, ניער את עצמו ועלה על הסוס״[2].

תפנית פוליטית-משפחתית משמעותית התרחשה באפריל 2024: חתנו של זאבי, רני בנדר - שמכהן עד היום כמנכ״ל מתחם סיטי סנטר חיפה (מ-2016) ובעבר עבד שמונה שנים בחברה של זאבי (יפנאוטו-סובארו) - מונה ליו״ר החברה הכלכלית לחיפה ולחבר מועצת העיר חיפה מטעם סיעת ״חיפה שלנו״ בראשות יונה יהב[28]. בנדר מחזיק את שני התפקידים - תפקיד עסקי-פרטי ותפקיד ציבורי בכיר - בו-זמנית. ראש העיר ששב לתפקידו ב-2024 - אותו ראש עיר שזאבי פעל להדחתו ב-2018 - מינה את חתנו של זאבי כאחראי על הזרוע הכלכלית של העיר.

קיבוץ מסדה, פינוי לחיפה, וירושת חברת האב

גד זאבי נולד ב-13 בנובמבר 1939 בקיבוץ מסדה שבעמק הירדן, ליעקב ורבקה זאבי, ילידי בסרביה[1]. הוריו, שעלו ב-1932 והכירו בארץ ישראל, היו ממייסדי הקיבוץ. ב-18 במאי 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, פונתה משפחתו מהקיבוץ לחיפה בעקבות מתקפת הצבא הסורי על העמק. המשפחה בחרה להישאר בחיפה והתגוררה במושבה הגרמנית[1].

זאבי למד אווירונאוטיקה בטכניון (B.Sc.), והצטרף לחברה המשפחתית שהקים אביו בסוף שנות ה-50, חברה לעבודות עפר ופיתוח[1]. ב-1964 צורף כשותף לחברה גם גיסו, משה פגי, בעלה של אחותו גלילה. בשנת 1965, כשגד זאבי היה בן 26 בלבד, נפטר אביו יעקב מהתקף לב במהלך טיול לארצות הברית בגיל 52, וגד ירש את ניהול החברה[5]. החברה התפתחה בעיקר באמצעות עבודות תשתית למשרד הביטחון בסיני, לאחר מלחמת ששת הימים[1].

אוגנדה, קניה, ושנות בניית ההון

בראשית שנות ה-70 העתיק זאבי את פעילותו העסקית לאפריקה. בתחילה עבד יחד עם איש העסקים ישעיהו לנדאו; היחסים בין השניים התערערו ולבסוף נותקו[6]. בסביבתו של זאבי מסופרת אגדה לפיה עם עלייתו של אידי אמין לשלטון באוגנדה, הבריח זאבי את עובדיו הלבנים במסע סירות נועז אל עבר קניה[7].

זאבי המשיך לפעול באפריקה - בעיקר בקניה, שם פעל בעסקי בנקאות, תעופה, ביטוח, אנרגיה ותשתית - תוך קרבה רבה לשלטון[6]. הוא גם השקיע מחוץ לאפריקה: בבתי זיקוק בפורטו ריקו, בתחנות דלק ברומניה, ובנדל״ן מניב בארצות הברית[6]. תקופת אפריקה זו, של כ-20 שנה, היא שיצרה את ההון הראשוני שאיפשר לזאבי לחזור לישראל בעמדה של איש עסקים בולט.

החזרה לישראל: יפנאוטו, כלל סחר, ועסקת בזק של 1999

בסוף 1997 רכש זאבי 50% מסוכנות הרכב יפנאוטו, היבואנית של מותג סובארו לישראל; ב-2000 השלים את הרכישה למלוא הבעלות[6]. רכישת יפנאוטו הפכה לאחד מצירי הזיקה המקצועית-משפחתית של זאבי: חתנו לעתיד, רני בנדר, שימש בה שמונה שנים בתפקידי סמנכ״ל שיווק ומכירות וסמנכ״ל פיתוח עסקי[27].

ב-1998 רכש זאבי את הבעלות בחברת כלל סחר מקונצרן כלל תמורת כ-500 מיליון שקל[7]. רכישת כלל סחר כללה גם את חלקה של החברה בזכיינית שידורי קשת בערוץ 2 - נכס שיוצר בהמשך התנגשות עם הבעלות שלו ברדיו חיפה (ראו להלן).

העסקה שהחזירה את זאבי למרכז הבמה העסקית - ושאיתה גם החל גלגול אסונותיו המשפטיים - הייתה רכישת כ-20% ממניות חברת ״בזק״ מהקונצרן הבריטי ״כייבל אנד וויירלס״ (Cable & Wireless) בסוף 1999. דצמבר 1999: זאבי קיבל אישור ממשרד התקשורת לרכוש את החבילה[8]. תמורת המניות הייתה כ-630-640 מיליון דולר. ״המימון לאותה רכישה, בסך 643 מיליון דולר, הגיע מהלוואת נון ריקורס שכנגדה שועבדו מניות בזק עצמן״[9].

המבנה המימוני של העסקה - הלוואה ללא חזרה (non-recourse) שמובטחת על ידי הנכס עצמו - היה רכיב מרכזי במשבר הפיננסי שפקד את זאבי בהמשך. כפי שתיארה ״גלובס״ ב-2012: ״גם אז זאבי לא הצליח לעמוד בתנאי ההלוואה, ומניותיו עברו לידי כונס נכסים מטעם הבנקים, שמכר אותן בהמשך״[9].

רדיו חיפה: הבעלות מ-1995 ומכירה כפויה ב-1999

תחנת רדיו חיפה החלה לשדר ב-1 בספטמבר 1995, במסגרת הגל הראשון של זכיינות לתחנות רדיו אזוריות לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו[24]. את התחנה הקימו דני נישליס ודן ארנון - שניים שלפני כן הפעילו תחנת רדיו פיראטית בשם ״רדיו 1״, ששידרה החל מ-21 בינואר 1991 מספינה בלב ים[24]. עם הקמת התחנה החוקית, החזיק גד זאבי ב-50% ממניותיה.

החיבור בין זאבי לבין דני נישליס ודן ארנון נעשה בתיווכו של איש העסקים ישראל סביון. כפי שתואר בספר ״שחם וחברים״, וצוטט ב״העין השביעית״: ״נישליס וארנון גיבשו גוף שזכה ליכולת כלכלית מרשימה, מרגע שחברוּ, בתיווכו של איש העסקים ישראל סביון, לאיש העסקים גד זאבי, שבימים ההם נחשב עדיין ל'איש מסתורין'״[25]. ההון של זאבי איפשר לקבוצה לזכות במכרז של מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו לאחר שניצחה את ההצעה המתחרה של קבוצת מנו[25].

בדצמבר 1997 פרסמה ״גלובס״ ידיעה ראשונה תחת הכותרת ״זאבי יצטרך למכור אחזקותיו ברדיו חיפה״, על רקע רכישת חברת כלל סחר באותה שנה, שהחזיקה בזכיינית שידורי קשת בערוץ 2[24]. חוק הרשות השנייה אסר על בעלי שליטה בזכיינית טלוויזיה ארצית להחזיק במקביל בבעלות בתחנת רדיו אזורית, והרגולציה דרשה את ניתוק הבעלות.

ב-31 באוגוסט 1999, לאחר שנתיים של עיכוב ומשא ומתן, נאלץ זאבי למכור את מניותיו ברדיו חיפה. כפי שמתעדת ויקיפדיה העברית בעצמה: ״עם הקמתה החזיק איש העסקים גד זאבי ב-50% מהמניות. אך באוגוסט 1999 נאלץ זאבי למכור את מניותיו לנישליס וארנון, לאחר שרכש מניות בזכיינית ערוץ 2 שידורי קשת״[24]. המניות עברו לידי שותפיו הישראליים - נישליס וארנון עצמם - ולא לגורם זר.

פרק זה ממחיש את אחת הבעיות המבניות של אסטרטגיית הרכישה המקבילה של זאבי בסוף שנות ה-90: כשהוא רכש בו-זמנית נכסי תקשורת רבים (בזק, ערוץ 2 דרך כלל סחר, רדיו חיפה), ההגבלות הרגולטוריות החוקיות על ריכוז הבעלות בתקשורת חייבו אותו לפרק חלק מתיק הנכסים. רדיו חיפה ממשיך עד היום לפעול בבעלות נישליס וארנון.

קשרי זאבי עם רדיו חיפה לא נותקו לחלוטין לאחר המכירה. בשנת 2018 הוא העניק לתחנה את הריאיון הציבורי המורחב ביותר שלו באותה תקופה, באולפן התוכנית ״זירה חופשית״, ובו הציג את הביקורת של ״שינוי בחיפה״ על ראש העיר יונה יהב[22]. הריאיון הוביל לתגובה חריפה של יהב, שכינה את זאבי ״טייקון שהפסיד כסף, איתי זה לא יילך לו״[26].

פרשת מניות בזק: 15 שנות הליך פלילי, וזיכוי בסוף

בחודש מארס 2001, פתחה היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות חקירה פלילית בעניין רכישת מניות בזק. ב-25 במארס 2001 דיווחה ״הארץ״: ״צ׳ורני, החשוד על ידי המשטרה כמעורב בעסקי המאפיה הרוסית, ניסה על פי החשד להדק את אחיזתו בישראל, באמצעות זאבי - בין השאר, תוך ניסיון לכאורה להשתלט על חברת בזק״[10].

החשד היה שזאבי הסתיר ממשרד התקשורת ומהבנקים את חלקו של איש העסקים מיכאל צ׳רנוי בעסקה. ״לגישת המדינה, שותפותו של צ'רנוי הוסתרה מתוך חשש שלא יקבל היתר של משרד התקשורת לא היו הבנקים מאשרים את ההלוואה ומשרד התקשורת לא היה נותן היתר לרכישת המניות״[11]. בכתב האישום נכללו: זאבי עצמו, מיכאל צ׳רנוי, איש העסקים זאב רום (יד ימינו של צ׳רנוי), ועו״ד מיכאל קומיסר.

הפרשה גלגלה במשך 15 שנים בבתי המשפט. בספטמבר 2020, פרסמה ״כלכליסט״ תחת הכותרת ״פרשת זאבי-צ׳רנוי: כל הנאשמים זוכו״[12]. בית המשפט ציין כי ״חוק הבזק נועד להגן על תשתית חיונית למדינת ישראל שחיוניותה רבת פנים וחשיבותה גדולה״[12] - תוך כדי זיכוי הנאשמים.

בנוסף, ב-2015 דיווחה ״גלובס״ על שלושת הזכיות שזאבי ניצח באותה שנה: בפרשת בזק, מול קונסורציום של בנקים, ובמשפט שבו הואשם בקבלת שכר חודשי במרמה מחברת מלם[13]. אחת הנקודות שהובלטו במשפטים: זאבי שילם לזאב רום 5.5 מיליון דולר בשנת 2000 כעמלת תיווך, אך ב-2019, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נדרש רום לשלם 25 מיליון שקל מס על אותו תשלום[14]. ב-2012, בית המשפט פסק שזאבי ישלם לרום עוד 1.5 מיליון דולר בגין יתרת התמורה לתיווך[15].

השותפות עם מיכאל צ׳רנוי וההסתבכויות הכספיות

הקשר בין זאבי לצ׳רנוי, שנחשד לפי המשטרה הישראלית במעורבות בעסקי המאפיה הרוסית, היה רכיב מרכזי בהתפוצצות הכלכלית של זאבי בשנות ה-2000. צ׳רנוי העניק את הערבות הבנקאית של 143 מיליון דולר באמצעות בנק פיבי שווייץ, ערבות שהייתה הבטוחה השלישית לעסקת בזק (לצד מניות בזק עצמן)[15].

הקשר עלה למסלול עוין. בנובמבר 2015, אישר בית המשפט המחוזי בחיפה לצ׳רנוי להוציא התראת פשיטת רגל לזאבי, בטענה לחוב של 45 מיליון דולר. השופטת בטינה טאובר אישרה את הליכי פשיטת הרגל[16]. החוב היה מובטח בשעבודים שונים: ״דירות במגדלי כרמל, קרקעות בוואדי סאליב, זכויות מכספי תביעה שהגיש זאבי נגד שבעה בנקים וקרקעות באזור התעשייה בלוד״[16].

במאי 2009 העיד צ׳רנוי בבית המשפט: ״כשגיליתי זאת, רציתי להפסיק את העסקים עם זאבי״ - תיאור של גילוי שזאבי, לטענת צ׳רנוי, נטל הלוואות נוספות מעבר למה שסוכם ביניהם וזייף מסמך לשם כך[17]. צ׳רנוי גם דרש לעקל את הכספים שעמדו להגיע לזאבי ממכירת בית החולים אלישע לסלע קפיטל ב-2017[18].

פרשת בלקן אייר: ההפסד הבולגרי

במקביל לפרשת בזק, נקלע זאבי גם לסכסוך עם ממשלת בולגריה בקשר לחברת התעופה הלאומית בלקן אייר, שאת השליטה בה רכש. באוקטובר 2000 פרץ סכסוך בין ממשלת בולגריה לזאבי בטענה שבחוזה הרכישה נקבע שזאבי יהיה אחראי לחובות של לא יותר מ-30 מיליון דולר, וממשלת בולגריה דרשה ממנו לכסות את כל חובות העבר של בלקן אייר, המסתכמים ביותר מ-100 מיליון דולר. בפברואר 2001 הגיע הסכסוך לשיאו, כשבלקן אייר הפסיקה את פעילותה וביטלה את כל טיסותיה, לאחר שזאבי הפסיק להזרים לה כספים[1].

זאבי הגיש תביעה בסך 230 מיליון דולר נגד ממשלת בולגריה, במסגרת הליך בוררות בבית הדין הבינלאומי לבוררות. בית המשפט בבולגריה מינה שני עורכי דין מקומיים לכונסי נכסים של בלקן אייר, והחברה הפסיקה לפעול[1]. במארס 2001 שללה ממשלת בולגריה את הרישיון של בלקן אייר.

בדצמבר 2004 דיווחה ״גלובס״ תחת הכותרת ״הנפילה של גד זאבי״ על מינוי כונס קבוע לחברת גלקסו, חברה שהייתה בשליטתו של זאבי ושהחזיקה בין השאר ברשת אייס, במלם ובשידורי קשת. בנק הבינלאומי טען לחוב של 280 מיליון שקל ולאובדן מוחלט של אמונו בזאבי[19].

נכסי נדל״ן בחיפה: גרנד קניון, אלישע, אסותא וסיטי סנטר

גרנד קניון חיפה היה אחד הנכסים הבולטים של זאבי. ביולי 2005 מכר 50% מהקניון ל״נכסי אזורים״ (לימים בריטיש ישראל) תמורת 100 מיליון שקל[1]. בתחילת 2011 קיבל זאבי הלוואה של 100 מיליון שקל מבריטיש ישראל בריבית שנתית של 10%, שכנגדה שועבדו מניותיו בקניון[1]. באוקטובר 2012, לאחר שזאבי לא הצליח להחזיר 84 מיליון שקל בתום מועד התשלום, איבד את כל מניותיו בקניון (30%) ובחברת הניהול שלו, שעברו לידי בריטיש ישראל[9]. בסוף 2012 רכשה מליסרון את מלוא הבעלות בקניון.

בית החולים אלישע בחיפה: זאבי רכש את המרכז הרפואי חורב מידי משקיעים מדרום אפריקה[1]. ביוני 2017 מכר זאבי את פעילות בית החולים אלישע לרשת בתי החולים הפרטית נארא של איש העסקים צביקה בארינבוים. מבנה בית החולים נשאר בבעלות זאבי[1]. מתחם הדיור המוגן הצמוד - ״מגדלי אלישע״ - נותר בבעלות קבוצת זאבי[20], וחתנו רני בנדר משמש דירקטור ב״אלישע דיור מוגן״[29].

מתחם אסותא הישן בתל אביב: במארס 2006, מכר זאבי את המתחם לאיש העסקים שעיה בוימלגרין תמורת 50 מיליון דולר[1].

מתחם סיטי סנטר במושבה הגרמנית בחיפה: המתחם - הכולל קניון, בנייני משרדים ובית מלון על שטח של כ-24 אלף מ״ר, עם מחזור שנתי של כ-15 מיליון שקל - הוקם ב-1998 בידי חברת מירג׳ של זאבי בשותפות עם אפריקה ישראל[30]. ב-2022 נמכר המתחם לחברת סלע קפיטל נדל״ן[30]. חתנו של זאבי, רני בנדר, נכנס לתפקיד מנכ״ל המתחם ב-2016 וממשיך לכהן בתפקיד גם כיום (נכון ל-2026), הן בתקופה שבה היה בבעלות זאבי והן לאחר המכירה לסלע קפיטל[30][29].

נכון לאפריל 2025, זאבי מכר את חלקו בפרויקט יוקרה בחיפה - פרויקט ״יפה נוף״ של קבוצת דוניץ אלעד[20].

רני בנדר: החתן, מנכ״ל הקניון, ויו״ר הזרוע הכלכלית - בו-זמנית

רני בנדר (יליד תל אביב, ~1974) הוא חתנו של גד זאבי - נשוי לבתו של גד וטליה זאבי, מיכל זאבי[27]. ב״כלבו חיפה והקריות״ פורסם בספטמבר 2017 דיוקן של בנדר תחת הכותרת ״הגעתי לחיפה במטרה לשנות״: ״רני בנדר הוא תל אביבי צפונבוני מלידה. כבר שנתיים וחצי שהוא ומשפחתו מתגוררים בחיפה, מעל המשרדים של זאבי גרופ בשדרות הציונות - הרחוב עם הנוף הכי יפה בעיר. בנדר נשוי למיכל זאבי, בתם של יקירת העיר טליה ואיש העסקים גד״[27].

אותו דיוקן חשף את היסטוריית התעסוקה של בנדר בתוך עסקי החם: ״לפני כשנה התמנה בנדר למנכ״ל קניון סיטי סנטר אאוטלט במושבה הגרמנית, שזאבי הוא אחד מבעליו. זו לא הפעם הראשונה שבנדר עובד אצל החם. הוא שימש במשך שמונה שנים בתפקידים שונים, ובהם סמנכ״ל שיווק ומכירות וסמנכ״ל פיתוח עסקי ביפנאוטו - יבואנית סובארו לישראל - כשזו היתה בשליטתו של זאבי״[27].

בנדר נכנס לתפקיד מנכ״ל סיטי סנטר ב-2016 וממשיך לכהן בו עד היום. ב-2022, כאשר המתחם נמכר לסלע קפיטל נדל״ן, בנדר נשאר בתפקידו - מקרה נדיר שבו מנכ״ל קניון נשאר על תפקידו במעבר בעלות מרכזית, בעיקר על רקע הזיקה המשפחתית של החם. כפי שדיווח ynet בדצמבר 2025: ״ב-2016 פנה בנדר לתחום הנדל״ן, ומאז הוא משמש מנכ״ל מתחם הנדל״ן סיטי סנטר בחיפה, שהוקם ב-1998 על ידי חברת מירג' (שנוסדה על ידי זאבי) וחברת אפריקה ישראל, ונרכש ב-2022 על ידי חברת סלע קפיטל נדל״ן״[30].

בנוסף לתפקיד בסיטי סנטר, בנדר משמש דירקטור ב״אלישע דיור מוגן״ - מגדלי הדיור המוגן הצמודים לבית החולים אלישע, נכס שנותר בבעלות זאבי לאחר מכירת פעילות בית החולים ב-2017[29]. כלומר, גם לאחר המכירה הרשמית של סיטי סנטר לסלע קפיטל, ההכנסות והקשרים העסקיים של בנדר עדיין נשענים, לפחות בחלקם, על נכסים שבבעלות חמיו.

בנוסף לתפקידים העסקיים, בנדר בנה לעצמו פרופיל ציבורי בלתי תלוי: בנובמבר 2022 נבחר ליו״ר שותפות חיפה-בוסטון CJP, מחליף את גדי זיו לאחר שש שנים[29]. הוא גם חבר בוועד המנהל של אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה, ומכהן כיו״ר-מייסד בעמותת ״נקודת ציון למורשת צה״ל״. בעברו שירת בחיל האוויר; הוא רב סרן במילואים פעילים בכנף 7[29]. השכלתו: B.A. תקשורת וניהול במכללה למינהל; MBA עם התמחות במימון מאוניברסיטת רייכמן[28].

תפנית פוליטית: באפריל 2024, לאחר ניצחונו של יונה יהב בבחירות לראשות עיריית חיפה, מונה רני בנדר ליו״ר החברה הכלכלית לחיפה ולחבר מועצת העיר חיפה מטעם סיעת ״חיפה שלנו״ בראשות יהב[28]. עם זאת, בנדר לא עזב את תפקידו כמנכ״ל סיטי סנטר. הוא מחזיק את שני התפקידים בו-זמנית - תפקיד עסקי-פרטי כמנכ״ל קניון בעיר, ותפקיד ציבורי כיו״ר הזרוע הכלכלית של עיריית חיפה. בריאיון ל-ynet מאי 2025, אמר בנדר: ״לא קל לשלב פעילות ציבורית, כחבר מועצה ויו״ר החברה הכלכלית, עם העבודה שלי בקניון סיטי סנטר וכמובן ארבעת הילדים״[34].

השינוי הזה מסמן תפנית פוליטית-משפחתית מרכזית: ב-2018, חמיו של בנדר, גד זאבי, היה אחד הכוחות שמאחורי מסע הקמפיין להדחת אותו יונה יהב מתפקיד ראש העיר. ב-2024 - שש שנים בלבד מאוחר יותר - חתנו של זאבי הופך לאחד מעוזריו הקרובים של יהב, וממונה על הזרוע הכלכלית של העיר. בריאיון ל״פרלמנט״ ברדיו חיפה בסוף מאי 2024, תיאר בנדר את החיבור עם יהב: ״היה לי ברור מההתחלה שהוא האדם הנכון לקחת את העיר קדימה. לא הכרתי אותו קודם. ראיתי שיש לנו ראיה כלכלית דומה ואמרתי: I'm all in״[31].

באפריל 2025 פרסם אתר ״NWS״ חשיפה תחת הכותרת ״החברה הכלכלית לחיפה מימנה לחבר המועצה, רני בנדר, תוכנית רדיו״. לפי הפרסום, החברה הכלכלית לחיפה - שבנדר מכהן בה כיו״ר הדירקטוריון - מימנה בעצמה תוכנית אירוח של בנדר ברדיו, באלפי שקלים לכל תוכנית. ״בעקבות החשיפה מסרה לחדשות NWS היועצת המשפטית של עיריית חיפה, עו״ד ימית קליין, כי: 'לא אושר, המימון הופסק על ידנו באופן מיידי'״[32]. דוברת החברה הכלכלית הגיבה לתגובת היועצת המשפטית: ״אם אמירה כזו תתפרסם בצורה זאת היא תהייה חשופה לתביעת דיבה״[32].

בינואר 2026 דיווחה ״חדשות חיפה והקריות״ על הכישלון של חיפה לזכות במרכז המחקר של NVIDIA - מהלך שזכה לכותרת מורגשת - ובנדר נדרש להגיב: ״אנו פועלים למיצוב כלכלי מחודש של העיר בישראל ובעולם כדי לסייע לצעירים להשתקע בעיר״[33]. החברה הכלכלית הציגה אסטרטגיה חלופית: הפיכת חיפה ל״מרכז הדיפנסטק״ של ישראל - מהלך שבו חתנו של זאבי, היושב בתפקיד המוניציפלי של יו״ר החברה הכלכלית, מצטרף לקווי המתאר של הביקורת שזאבי עצמו, כיו״ר ״שינוי בחיפה״, חוזר ומשמיע מאז 2018.

״שינוי בחיפה״: עמותה פוליטית של איש עסקים

זאבי הקים ומשמש נשיא של עמותת ״שינוי בחיפה״ - גוף שהפך לפלטפורמה הפוליטית-תקשורתית שלו לבקרת הנהלת העיר חיפה. בריאיון בנובמבר 2019 בוועידה הכלכלית השנתית של הצפון, הציג נתונים: ״העיר חיפה ניצבת במקום השני במאזן ההגירה פנימי שלילי בישראל. ב-15 השנים האחרונות עזבו את העיר כ-3,300 תושבים בשנה. הצעירים נוטשים את העיר. גילאי 65+ מהווים למעלה מ-20 אחוז מאוכלוסייתה של העיר, לעומת ממוצע ארצי של 11%״[21].

בבחירות לראשות עיריית חיפה ב-2018, עמותת ״שינוי בחיפה״ הפעילה קמפיין מובהק נגד ראש העיר המכהן יונה יהב. כפי שתיארה ״כלכליסט״ בדיוקן: זאבי ״פעל בהצלחה להדחת יונה יהב מראשות העיר חיפה״[2]. במהלך הקמפיין, בריאיון ברדיו חיפה באוקטובר 2018, אמר זאבי: ״ישבו אצלי אלופים בצה״ל שלא רצו לבוא לחיפה בגלל יונה יהב. החינוך בשפל״[22]. הוא גם הצהיר על תמיכתו בעינת קליש-רותם.

היחסים עם קליש-רותם, שזכתה בבחירות 2018 בסיבוב שני נגד יהב, התדרדרו בהמשך. במארס 2023, בריאיון ל-״ynet חיפה״, התקיף זאבי את קליש-רותם וקבע ״1,500 עסקים נסגרים כל שנה בחיפה ועוברים לערים אחרות. העיר מאבדת כל שנה 3,000 תושבים צעירים״[23]. הוא הצהיר באותו ראיון שקליש ״הייתה צריכה להתפטר מזמן״.

בבחירות 2024, יהב - שזאבי פעל להדחתו ב-2018 - חזר לראשות העיר. ההסבר המבני לתפנית הפוליטית הזו מצוי, בין השאר, בהפיכת חתנו של זאבי, רני בנדר, לאחד הדירקטורים הבכירים של ההנהלה החדשה. ההצטרפות של בנדר לסיעת ״חיפה שלנו״ של יהב סימנה את החיבור החדש בין משפחת זאבי לבין ההנהלה העירונית - חיבור שדורש בחינה גם של עמדת ״שינוי בחיפה״ לאחר 2024.

בנוסף לקמפיין מול ראשי העיריות, פעלה העמותה גם בסוגיות נושאיות. ביולי 2019 הצטרפה ״שינוי בחיפה״ לדרישת עיריית חיפה, בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי, נגד התוכנית המפורטת לנמל המפרץ, ולדרישה להאריך את מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה חיפה ל-2,400 מטר[1].

מקורות

  1. ״גד זאבי״, ויקיפדיה העברית. https://he.wikipedia.org/wiki/גד_זאבי - לידה (13.11.1939), קיבוץ מסדה, פינוי לחיפה 18.5.1948, אווירונאוטיקה בטכניון, פטירת האב 1965, פרשת בלקן אייר, פרויקטים בחיפה.
  2. ״כסף הפסדתי בלי סוף״, כלכליסט. https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3760669,00.html - דיוקן מורחב.
  3. ״גד זאבי״, חי פה, נובמבר 2019. https://haipo.co.il/item/162724 - תפקיד נשיא ״שינוי בחיפה״.
  4. ״14 השנים הרעות״, גלובס, אוקטובר 2015. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001075653 - סיכום הזיכויים.
  5. ״גד זאבי״, המכלול. https://www.hamichlol.org.il/גד_זאבי - פטירת יעקב זאבי; אות בני־ברית 2000.
  6. ״גד זאבי - גלובס״, ינואר 2009. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000421128 - שנות אפריקה.
  7. ״גד זאבי: מעסקי בנייה ועד קבוצת כדורגל״, הארץ, מארס 2001. https://www.haaretz.co.il/misc/2001-03-25/ty-article/0000017f-dbd4-d856-a37f-ffd43a750000 - אוגנדה; כלל סחר; יפנאוטו.
  8. ״גד זאבי, איש העסקים החזק בישראל, נעצר״, וואלה כסף, מארס 2001. https://finance.walla.co.il/item/49942 - אישור משרד התקשורת בדצמבר 1999.
  9. ״גד זאבי איבד את מניותיו בגרנד קניון״, גלובס, אוקטובר 2012. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000792866 - מבנה ההלוואה.
  10. ״גד זאבי חשוד שרכש מניות 'בזק' שלא כדין״, הארץ, מארס 2001. https://www.haaretz.co.il/misc/2001-03-25/ty-article/0000017f-dbd5-df9c-a17f-ffdd7cb60000 - מעצרים.
  11. ״פרשת זאבי-צ׳רנוי״, כלכליסט. https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671518,00.html - תיאור הליך החקירה.
  12. ״פרשת זאבי-צ׳רנוי: כל הנאשמים זוכו״, כלכליסט, ספטמבר 2020. אותו URL.
  13. ״14 השנים הרעות״, גלובס. אותו URL כמו במקור 4.
  14. ״הפסד לאיש העסקים זאב רום״, ה-מרקר, מארס 2019. https://www.themarker.com/law/2019-03-10/ty-article/0000017f-e32b-df7c-a5ff-e37b31180000 - תשלום זאבי לרום.
  15. ״בית המשפט: זאבי ישלם לרום 1.5 מיליון דולר״, ה-מרקר, אוקטובר 2012. https://www.themarker.com/law/2012-10-22/ty-article/0000017f-da77-dea8-a77f-de779c110000 - פסיקת תוספת התשלום.
  16. ״לבקשת צ׳רנוי: התראת פשיטת רגל״, כלכליסט, נובמבר 2015. https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3654444,00.html - חוב 45 מיליון דולר.
  17. ״מיכאל צ׳רנוי״, ה-מרקר, מאי 2009. https://www.themarker.com/law/2009-05-11/ty-article/0000017f-ec6a-dc91-a17f-fcef6ecd0000 - עדות צ׳רנוי.
  18. ״זאבי: צ׳רנוי מנסה לגרום לי נזק תדמיתי״, כלכליסט. https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3588196,00.html - עיקול כספי אלישע.
  19. ״הנפילה של גד זאבי״, גלובס, דצמבר 2004. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=863516 - חוב גלקסו.
  20. ״הסכום שקיבל ממכירת חלקו ביפה נוף״, גלובס, אפריל 2025. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001509050 - מכירת חלק ביפה נוף; אזכור גרנד קניון, אלישע, מגדלי אלישע.
  21. ״גד זאבי״, חי פה, נובמבר 2019. אותו URL כמו במקור 3.
  22. ״אני בוחר בעינת״, רדיו חיפה, אוקטובר 2018. https://1075.fm/item/34413/ - תמיכת זאבי בקליש-רותם ב-2018.
  23. ״קליש הייתה צריכה להתפטר״, ynet חיפה, מארס 2023. https://haifa.mynet.co.il/local_news/article/hkscikn11h - תקיפת קליש-רותם.
  24. ״רדיו חיפה״, ויקיפדיה העברית. https://he.wikipedia.org/wiki/רדיו_חיפה - תחילת שידור 1.9.1995; אחזקת זאבי 50%; מכירת המניות ב-31.8.1999.
  25. ״מפיראטי למקומי״, העין השביעית, אוגוסט 2013. https://www.the7eye.org.il/71718 - תיווך סביון; הזכייה במכרז.
  26. ״גד זאבי | רדיו חיפה 107.5״, אוקטובר 2018. https://www.1075.fm/tag/גד-זאבי/ - תגובת יהב.
  27. ״רני בנדר: 'הגעתי לחיפה במטרה לשנות'״, כלבו חיפה והקריות, ספטמבר 2017. https://www.colbonews.co.il/magazine/18034/ - בנדר נשוי למיכל זאבי; מתגורר מעל משרדי קבוצת זאבי; 8 שנות עבודה ביפנאוטו.
  28. ״רני בנדר מונה ליו״ר החברה הכלכלית״, ynet חיפה, אפריל 2024. https://haifa.mynet.co.il/local_news/article/hkdqmpce0 - המינוי לחברה הכלכלית ולמועצת העיר.
  29. ״רני בנדר נבחר ליו״ר שותפות חיפה-בוסטון״, וואלה כסף, נובמבר 2022. https://finance.walla.co.il/item/3542981 - מצב משפחתי; דירקטור באלישע דיור מוגן; אגודת הידידים אונ׳ חיפה; כנף 7.
  30. ״'זאת העיר עם ההזדמנות הכלכלית הטובה ביותר'״, ynet, דצמבר 2025. https://www.ynet.co.il/economy/article/yokra14499924 - סיטי סנטר הוקם 1998 על ידי מירג׳ ואפריקה ישראל; נרכש 2022 על ידי סלע קפיטל; 24 אלף מ״ר, מחזור 15 מיליון שקל; בנדר מנהל מ-2016.
  31. ״הפרלמנט עם רני בנדר״, רדיו חיפה, מאי 2024. https://1075.fm/item/162617/ - ״I'm all in״.
  32. ״חשיפה: החברה הכלכלית לחיפה מימנה לבנדר תוכנית רדיו״, NWS, אפריל 2025. https://nws.report/municipal/127341/ - מימון תוכנית הרדיו; תגובת עו״ד ימית קליין; איום בתביעת דיבה.
  33. ״רני בנדר לאחר הכישלון עם NVIDIA״, חדשות חיפה והקריות, ינואר 2026. https://haifakrayot.co.il/archives/157988 - תגובת בנדר; אסטרטגיית ״דיפנסטק״.
  34. ״רני בנדר: 'הגיע הזמן לרענן את התדמית של חיפה'״, ynet חיפה, מאי 2025. <a href="https://haifa.mynet.co.il/lo
✳️ תוכן מקורי של מיקיפדיה · כל הזכויות שמורות
עודכן לאחרונה: 6 ביולי 2026 · נכתב ונבדק על ידי מערכת מיקיפדיה · דיווח על טעות
קטגוריות: עסקים וכלכלה · ראשי ערים ורשויות מקומיות