אודות גלבוע בנייה ויזמות

כל מה שמעניין ואין באתר ויקיפדיה אודות גלבוע בנייה ויזמות בעריכת כתבי מיקיפדיה והגולשים

יעקב גלבוע בנייה ויזמות בע"מ היא חברת בנייה וייזום ישראלית פרטית, שבבעלות משפחת גלבוע ומרכז פעילותה במטרופולין חיפה והקריות. החברה נוסדה בשנת 1960 בידי הקבלן יעקב גלבוע, וכיום עוסקת בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית. לצד פעילותה הייתה החברה צד בהליכים משפטיים, ובהם סכסוך עם קבלן משנה וסכסוך ארנונה שבו מתח בית המשפט ביקורת על התנהלותה.

תוכן עניינים
1	היסטוריה והקמה
2	פעילות
3	תביעות והליכים משפטיים
4	מקורות

היסטוריה והקמה

חברת יעקב גלבוע בנייה ויזמות נוסדה בשנת 1960 על ידי הקבלן יעקב גלבוע. גלבוע נמנה עם הקבלנים הוותיקים בישראל, וזכה בתואר "רב קבלן" מטעם התאחדות הקבלנים.^[1]^[2]

החברה היא חברה פרטית המוחזקת במלואה בידי משפחת גלבוע. לאחר מות המייסד עברה הנהגתה לדור ההמשך, ובראשה עומד בנו ערן גלבוע, המכהן כמנהל החברה.^[1]^[2]

בן נוסף של המייסד, ניר גלבוע, עומד בראש חברה משפחתית נפרדת בשם "נאות גלבוע ושות' חברה לבניין", הפועלת אף היא בתחום הבנייה באזור חיפה והקריות. שתי החברות נבדלות זו מזו, אף שמקורן באותו עסק משפחתי.^[3]

פעילות

משרדי החברה ממוקמים בקרית ביאליק, והיא רשומה בפנקס הקבלנים של משרד הבינוי והשיכון תחת מספר רישיון 28630.^[4]^[5]

לאורך עשרות שנות פעילותה בנתה החברה מאות פרויקטים, בעיקר בחיפה ובקריות, וכן בערים נוספות ובהן נתניה, פרדסיה, הרצליה וטירת כרמל. בעשור האחרון התמקדה החברה בתחום ההתחדשות העירונית, ובכלל זה פרויקטים של תמ"א 38 חיזוק ותוספת (תמ"א 38/1) ותמ"א הריסה ובנייה מחדש (תמ"א 38/2).^[2]^[1]

לפי פרסומי החברה, היא השלימה עד שנת 2022 יותר מ-70 פרויקטים של תמ"א 38, ועד שנת 2024 דיווחה על למעלה מ-100 פרויקטים כאלה בחיפה ובקריות. החברה אף הציגה את עצמה כמי שבנתה את המספר הרב ביותר של פרויקטי תמ"א בישראל; נתון זה מבוסס על דיווחי החברה.^[1]^[6]

פרויקט של החברה ברחוב גלעד בקרית ים זכה בשנת 2019 במקום הראשון בתחרות "הבניין היפה ביותר בארץ".^[1]

תביעות והליכים משפטיים

סכסוך עם קבלן משנה

בשנת 2018 קיבל בית משפט השלום בחיפה, מפי השופטת מירב קלמפנר נבון, בקשה של חברת יעקב גלבוע והוציא צו מניעה זמני נגד חברה קבלנית בשם "א.א. אמיר", שביצעה עבור גלבוע פרויקט תמ"א 38 בבניין ברחוב ניצנים 10 בקרית ביאליק. השתיים התקשרו בשנת 2016 בהסכם לביצוע עבודות חיזוק, בניית מרפסות, חידוש שטחים ציבוריים ובניית חמש דירות חדשות.^[7]

במסגרת תביעה להפרת הסכם טענה גלבוע כי הקבלן מבצע את העבודה ברשלנות, בלא מנהל עבודה באתר, ללא מעקות בטיחות ובלא פיגומים, וכי האתר מלא בפסולת באופן המהווה סכנה לדיירים ולעוברים ושבים. בית המשפט אסר על הקבלן ואנשיו להיכנס לאתר. הקבלן טען מנגד כי ביצע את הפרויקט ברמה גבוהה, וכי הרקע לבקשה הוא חוב כספי שגלבוע חבה לו.^[7]

תביעת לשון הרע

בשנת 2022 פסק בית משפט השלום בקריות, מפי השופט מוטי כהן, בתביעת לשון הרע שהגיש ערן גלבוע, מנהל ובעלים של החברה, נגד תושבת טירת כרמל. ההליך התנהל על רקע מחלוקת קודמת בין הצדדים, שבמסגרתה הגיש גלבוע תביעה נגד הדיירת בבית המשפט המחוזי בחיפה, והיא הגישה תביעה שכנגד. לטענת התביעה, הדיירת השמיעה בפגישות עם עובדי החברה אמירות שנועדו לפגוע בגלבוע ולבזותו, ובהן כינויים פוגעניים כגון "נוכל" ו"גנב".^[8]

בהסכמת הצדדים ניתן פסק הדין ללא נימוקים. בית המשפט חייב את הדיירת לשלם לגלבוע 15 אלף שקל בתוספת 3,500 שקל הוצאות משפט.^[8]

סכסוך ארנונה בטירת כרמל

בדצמבר 2025 קיבל בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, מפי הרשם הבכיר מילאד תלחמי, תביעה שהגישה יעל עשת נגד חברת יעקב גלבוע בנייה ויזמות. בנה של עשת רכש מהחברה דירה ברחוב הסחלב בטירת כרמל בספטמבר 2019, והדירה נמסרה לו במרץ 2020. בשנת 2023 נהרג הבן בתאונת דרכים, ואמו ירשה את הנכס.^[9]

כאשר ביקשה עשת למכור את הדירה ביוני 2024, סירבה עיריית טירת כרמל להנפיק אישור להעברת הזכויות בשל חוב ארנונה בסך כ-38 אלף שקל. לפי פסק הדין, החוב נצבר בין השנים 2016 ל-2020, תקופה שבה הדירה הייתה בבעלות החברה ובשליטתה, וחוזה הרכישה קבע במפורש כי המוכר יישא בתשלום המסים עד מועד המסירה. עקב החשש מביטול עסקת המכירה שילמה עשת את החוב בעצמה, לאחר שקיבלה הנחה מהעירייה.^[9]

החברה טענה בהליך כי האחריות לתשלום חלה על הרוכש מיום חתימת החוזה וכי מדובר בטעות של העירייה. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי אין מקום להחזיק את התובעת כ"בת ערובה" במחלוקת שבין החברה לעירייה, וכי אין זה סביר שהרוכש יחויב בארנונה בעוד הדירה בשליטתה המלאה של המוכרת. הרשם תלחמי מתח ביקורת על התנהלות החברה וכתב כי הפרה את הוראת ההסכם וכי לא היה מקום לגרור את התובעת להליך מיותר. בסיכום ההליך חויבה החברה להשיב לעשת 30,975.50 שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 5,500 שקל - סכום שצוין כגבוה ביחס להליכים בבית המשפט לתביעות קטנות.^[9]