אודות דוד עציוני

דוד עציוני נולד ב-1983 בחיפה^[1]. הוא גדל בשכונת רמת התשבי, אחת השכונות המבוססות של הכרמל בחיפה. השכונה - שמורכבת מבתי מגורים על-מנת המעמד הבינוני-גבוה החיפאי - מציבה את עציוני בקטגוריה החברתית-כלכלית של ה-״חיפאים הוותיקים״ של המעלה הצרפתי והכרמל.

תיכון: בית הספר הריאלי. הריאלי, מהמוסדות העתיקים והיוקרתיים בישראל, נחשב לבית הספר המעמדי המרכזי של חיפה. בוגרים נוספים של הריאלי כוללים שורה של ראשי משרדים, מנכ״לים ושופטים. עציוני, כבוגר הריאלי, נמצא במחזור של אישים שתפסו עמדות מובילות בכלכלה והמשפט הישראליים.

הוא נשוי לד״ר שלי בן צבי עציוני, אב לשתי בנות^[1]. (בעת המינוי ב-2021 כמשנה למנכ״ל משרד השיכון, התפרסם שאז היה אב לילדה אחת בלבד^[11]; בת שנייה נולדה בשלב מאוחר יותר.) הכינוי ״ד״ר״ מצביע על השכלה אקדמית מתקדמת של אשתו, אבל הפרטים על תחום ההתמחות שלה לא תועדו בעיתונות הפומבית.

הרקע המשפחתי של עציוני הוא הרבה מעבר לפרט ביוגרפי - הוא חלק מהמיתוס הציבורי שהוא מציע. סבו, משה עציוני ז״ל, היה שופט בית המשפט העליון בישראל^[4]. רחוב בחיפה - רחוב משה עציוני - נקרא על שמו. ynet תיעדה: ״נצר למשפחה חיפאית שורשית של משפטנים. נכדו של משה עציוני, שהיה שופט עליון ורחוב בעיר קרוי על שמו״^[4].

אביו של דוד עציוני (ששמו לא תועד בעיתונות הפומבית) הוא עורך דין בכיר במשרד קומיסר ושות׳. מרכז הנדל״ן תיעד: ״את דרכו החל כעורך דין במשרד קומיסר ושות' העוסק בין היתר בייעוץ משפטי למיזמי בניה ועסקאות מקרקעין, בו משמש גם אביו כעו״ד בכיר״^[3]. כלומר, האב והבן עציוני עבדו באותו משרד עורכי דין - שמתמחה במקרקעין ובנייה, תחומים שיש להם חפיפה עם תפקידיו הציבוריים של דוד.

שלוש דורות של עציוני - הסב שופט עליון, האב עורך דין בכיר במשרד מקרקעין, הבן עורך דין שמשנה למנכ״ל משרד השיכון - מציבים את משפחת עציוני כאחת ממשפחות הממסד המשפטי-עסקי של חיפה. כשעציוני מציין את סבו השופט בהקשרים פוליטיים - כפי שעשה בפרשת היבא יזבק (ראו להלן) - הוא לא רק מציין נכבד משפחתי, אלא מפעיל הון משפחתי-סמלי שמצמיד את עמדותיו הפוליטיות למוסד בית המשפט העליון.

עציוני שירת בצה״ל כלוחם ביחידת ״עוקץ״ - יחידת הכלבנים של צה״ל^[1]. עוקץ היא יחידה מבצעית שמתמחה בעבודה עם כלבי אילוף לפעולות חיפוש, מעצר, ופעולות מבצעיות. השירות ב-״עוקץ״ - שדורש הכשרה ארוכה ועבודה הדוקה עם בעל החיים - נחשב לשירות מיוחד שמושך לוחמים מאופי מסוים: תמהיל של אינטליגנציה רגשית, סבלנות, ונכונות לעבוד ביחידה קטנה ומתואמת.

הזכרת השירות ב-״עוקץ״ בכל החומרים הביוגרפיים הרשמיים של עציוני - לרבות אתר הקמפיין הרשמי שלו - מצביעה על שהשירות הזה חשוב בעיניו כחלק מהמיתוס הציבורי שהוא בונה. בהקשר הפוליטי-ביטחוני של חיפה, שירות ב-״עוקץ״ הוא נכס: יחידה מבצעית-לוחמת שמספקת אמינות ביטחונית בעיני המצביעים הימניים.

אחרי השחרור, עציוני למד משפטים במכללה האקדמית נתניה^[3]. מכללת נתניה - שאינה אוניברסיטה אלא מוסד אקדמי שמציע תארים - נחשבת למסגרת איכותית פחות מבתי הספר למשפטים של האוניברסיטאות הגדולות (תל אביב, ירושלים, חיפה). הבחירה במכללת נתניה - ולא בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, הקרובה לבית - מצביעה על שיקול מקצועי או פרסונלי שהמכללה הציעה משהו מסוים.

עציוני התמחה במשפטים בתחום הבנייה והתשתיות, מקרקעין ודיני חברות^[11]. ההתמחויות האלה - שהן ההתמחות של משרד קומיסר ושות׳ שבו עבד אביו - מצביעות על המשך מסלול משפחתי. במקצוע עורך הדין, ההתמחות במקרקעין היא תחום עם השלכות פוליטיות-כלכליות עצומות, בעיקר עבור מי שאחר כך נכנס לתפקיד שלטוני.

בתחילת הקריירה המשפטית שלו, עציוני עבד במשרד אביו - קומיסר ושות׳^[3]. המעבר מעבודה משפחתית קטנה לתפקיד יועץ בכיר לשר אוצר התרחש בגיל יחסית צעיר - בערך 32 שנה, ב-2015.

בשנים 2015-2018, עציוני שימש כיועץ בכיר לשר האוצר משה כחלון^[12]. כחלון, שהקים את מפלגת ״כולנו״ ב-2014 בעקבות פילוגו מהליכוד, מינה את עציוני לאחד מהיועצים הקרובים ביותר אליו. עציוני היה אחראי על קשרי התעשייה של משרד האוצר עם חברות גדולות בארץ, על הקשר עם ראשי הרשויות המקומיות, ועל הקשר עם רשות מקרקעי ישראל^[12].

שלושת התחומים האלה - תעשייה, רשויות מקומיות, מקרקעי ישראל - הם תחומים אסטרטגיים שיש להם השלכות עצומות על כלכלת המדינה. ההכנה הזו הציבה את עציוני בעמדה ייחודית של היכרות אישית עם רשויות מקומיות ועם משק המקרקעין הישראלי - היכרות שתהפוך לנכס פוליטי-מקצועי שלו.

עציוני הוא ממייסדי מפלגת ״כולנו״ של כחלון^[11]. המפלגה - שהוקמה ב-2014 ופועלה במרכז-ימין כמפלגת תעסוקה ויוקר מחיה - היוותה תופעה זמנית בפוליטיקה הישראלית: היא זכתה ב-10 מנדטים ב-2015 והפכה לחלק מהקואליציה של נתניהו, אבל בבחירות 2019 ירדה ל-4 מנדטים, וב-2020 התמזגה לליכוד.

ב-2016, מונה עציוני לפרויקטור משבר השריפה בכרמל מטעם משרד האוצר^[5]. השריפה - שהתרחשה בדצמבר 2010 ועלתה בחיי 44 אנשים - הייתה האסון הסביבתי החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל. הליכי השיקום והפיצוי לתושבים שאיבדו את ביתיהם, וכן השיקום של היערות שנשרפו, ארכו שנים.

תפקיד הפרויקטור היה לרכז את העבודה של משרד האוצר מול עיריית חיפה ומול משרדי הממשלה האחרים - מצב שדרש מומחיות תיאומית, סבלנות ביורוקרטית, ויכולת לטפל בנושאים פוליטיים רגישים. עציוני, באותה תקופה בן 33, הוצב במשרה זו על-ידי כחלון. זה היה תפקיד שדרש קומפלקס: לפעול מול ראשי עיר שונים בחיפה, להתמודד עם המורכבות הסביבתית של השיקום, ולתאם עם משרד הביטחון, רשות הטבע והגנים, וקק״ל.

התפקיד הפרויקטור הזה הניב לעציוני את הניסיון המעשי בעבודה מול עיריית חיפה - מה שיהפוך לנכס מרכזי בקריירה הפוליטית שלו מאוחר יותר.

במאי 2020, דירקטוריון קק״ל החליט על מינוי עו״ד דוד עציוני ליו״ר עמית בקק״ל בהתנדבות וללא שכר^[12]. הוא הפך לסגן יו״ר קק״ל ויו״ר ועדת מינהל פיתוח קרקע^[13]. ועדת מינהל פיתוח קרקע - שעוסקת בתקציבי פיתוח של מאות מיליוני שקלים שנתי - היא אחת מהוועדות החשובות של קק״ל.

פרוטוקול ישיבת הוועדה מ-2 במאי 2022 מתעד את עציוני בתפקיד יו״ר הוועדה, מקיים דיונים על תקציבי פיתוח של 850 מיליון שקלים, הכשרות חקלאיות, דרכים ביטחוניות, ועוד^[13]. המעמד שלו בקק״ל - בנוסף לתפקידים העירוניים והשלטוניים - מצביע על שילוב של עוצמה רשתית במספר זירות במקביל.

חשוב לציין שגם תפקיד זה - כסגן יו״ר קק״ל - ניתן בעצם על-ידי כחלון או הסביבה המפלגתית של ״כולנו״, כדמות חיצונית-מינויית שהוצבה בקק״ל. הקק״ל היא ארגון לא-ממשלתי, אבל הדירקטוריון שלה מורכב במידה רבה מנציגים מפלגתיים.

בדצמבר 2017, עציוני הכריז על התמודדותו לראשות עיריית חיפה בבחירות אוקטובר 2018^[6]. ההכרזה הייתה מוקדמת - כמעט שנה לפני הבחירות - והעמידה את עציוני בקטגוריה של ״מועמדים רעננים״ שמבקשים לבסס את עצמם.

באותה תקופה, ראש העיר היה יונה יהב, שכיהן ברציפות מ-2003 (15 שנה). הסיסמה הדומיננטית בעיר הייתה ״רק לא יהב״ - מצב שיצר שוק פוליטי-לבחר עבור מועמדים חלופיים^[14]. עציוני, אז בן 34, הציב את עצמו כחלק מהקבוצה הזו של חלופות חדשות.

הבעיה המרכזית של עציוני באותה תקופה הייתה: היעדר ניסיון מוניציפלי. ynet תיעד: ״ביקורת שהופנתה נגדו התייחסה לכך שאינו בעל ניסיון בתחום המוניציפלי״^[6]. למרות הניסיון בלשכת שר האוצר ובקק״ל, הוא לא היה חבר מועצה ולא ניהל גוף שלטון מקומי, מה שהפך אותו ל-״מועמד שדורש הוכחה״.

בקמפיין שלו ל-2018, עציוני הציב לעצמו יעד שאפתני: להיפגש באופן אישי עם 100 אלף תושבי חיפה ולשכנע אותם להצביע עבורו^[6]. ynet תיעדה: ״עציוני (34) הודיע על התמודדותו בדצמבר 2017 והבטיח שעד הבחירות ייפגש באופן אישי עם 100 אלף תושבים וישכנע אותם להצביע עבורו״.

חיפה היא עיר עם כ-280 אלף תושבים. הבטחת מפגש אישי עם 100 אלף תושבים תוך 10 חודשים היא אבסורד לוגיסטי: זה דורש מעל 300 מפגשים ביום, או מפגש כל ארבע דקות לאורך כל יום עבודה. ההבטחה הזו - שלא ניתנת למימוש במציאות - מצביעה על הסגנון הקמפיינרי של עציוני באותה תקופה: סיסמאות גרנדיוזיות שמטרתן ליצור רושם של מאמץ אישי לצד התושבים.

גם הסיסמה ״לא משאירים אף ילד מאחור״ - שעציוני אימץ בקמפיין החינוך שלו - שייכת לאותה קטגוריה של הצהרות גלובליות-רטוריות שקשה להפעיל בפועל. אתר הקמפיין שלו תיעד: ״בוחרים בחינוך טוב יותר - לא משאירים אף ילד מאחור - הכל מתחיל בחינוך״^[1].

אחד הצעדים המעניינים של עציוני במהלך 2018 היה התערבותו נגד עינת קליש רותם. גלובס תיעד: ״עציוני התנגד לקליש-רותם במהלך חודשים ארוכים והיה מי שהביא לפסילתה על-ידי משרד הפנים עם הדיווח על התמיכה הכפולה של מפלגת העבודה בקליש-רותם וגם ברשימתו של ישראל סביון, איש מפלגת העבודה הוותיק בעיר״^[15].

הצעד הזה - של דיווח למשרד הפנים על תמיכה כפולה של מפלגת העבודה בשתי רשימות - היה צעד טכני-משפטי שהוביל לפסילה זמנית של קליש מהמרוץ. הפסילה הזו, שאחר כך הוסרה, יצרה דרמה פוליטית והעמידה את קליש במצב הגנתי.

המהלך הזה מספר על שני דברים: ראשית, עציוני היה לאורך הקדנציה הקרבית של 2018 יריב פעיל של קליש, שמעורב במצב משפטי-פוליטי כדי להחליש את התחרות. שנית, מההיכרות עם הפרשה הזו, עציוני קיבל מידע על נקודות החולשה של קליש - מה שאחר כך אפשר לו לנהל את המשא ומתן על העסקה של 28 באוקטובר.

אבל הצעד הזה גם מספר משהו חמור יותר: עציוני, שדקות לפני יום הבחירות יחבור לקליש בעסקת תמיכה מלאה, היה מי שניסה לפסול אותה מהמרוץ. ההפיכה הסיבובית הזו - בתוך פחות מארבעה חודשים - היא דוגמה לפלסטיות הפוליטית של עציוני: שעות לפני הבחירות הוא הופך מיריב אסטרטגי לתומך מלא.

הצעד הדרמטי של 2018 התרחש בלילה של 27-28 באוקטובר 2018. ynet תיעדה: ״לילה דרמטי. המועמד לראשות העיר דוד עציוני הסיר מועמדותו והודיע תמיכה בי. יחד איתו הועברו עוד שלושה הסכמים קואליציוניים, כולל סיעת הקהילה האתיופית״ - כך כתבה קליש בטוויטר^[6].

המהלך התרחש ימים בודדים לפני יום הבחירות. ב-30 באוקטובר 2018 - הוא בחר עמדה הפוכה לחלוטין מזו שנקט עד אז. ynet הסבירה את הסיבה: ״בימים האחרונים, לאחר שהבין שלא יוכל לנצח ואף לא להגיע למקום השני, החליט על חבירה לקליש״^[6].

תנאי העסקה - שתועדו בעיתונות - היו ברורים: ״אם קליש-רותם תיבחר, כך סוכם, יכהן עציוני כסגן ראש העיר חיפה ויהיה אחראי על הקשר עם משרד האוצר ושאר משרדי הממשלה לטובת גיוס כספים לעיר. עציוני היה בעבר עוזרו האישי של שר האוצר משה כחלון״^[6].

המהלך הזה - של הסרת מועמדות ימים בודדים לפני הבחירות, תמורת מינוי בכיר אחרי הניצחון - הוא דוגמה לפוליטיקה החלפנית הקלאסית של רשויות מקומיות בישראל. עציוני, ש-״ייפגש עם 100 אלף תושבים״ ושמתחייב להציע חלופה ליהב, מכר את הקול של תומכיו לקליש בעסקת תמיכה מהוקצעת.

סקרי דעת קהל בערב הבחירות הצביעו על כך שקליש מנצחת את יהב^[6]. בכך, עציוני בעצם תמך במנצחת. ההסבר הציבורי שניתן בעיתונות - שעציוני הבין שלא יכול להגיע למקום השני - הוא הסבר שמטיל ספק בכל הסיסמאות של הקמפיין: אם המטרה הייתה לתקן את חיפה, אז ההצטרפות לקליש - שלפי קביעת עציוני עצמו ב-2021 כשלה - היא בעצם הצבעה לכישלון מתוכנן.

אחרי הניצחון של קליש ב-30 באוקטובר 2018, עציוני נכנס לתפקיד סגן ראש העיר בשכר. אבל לא רק סגן ראש העיר - הוא קיבל שורה מרשימה של תפקידי משנה: יו״ר החברה הכלכלית לחיפה, יו״ר איגוד ערים חיפה לביוב, יו״ר ועדת הכספים העירונית, יו״ר ועדת המכרזים^[7].

ההצטברות של תפקידים אלה - כל אחד מהם בעמדת השפעה משמעותית - הציבה את עציוני בעמדה של ״השני בעיר״ בפועל. ועדת הכספים שולטת על תקציב העירייה. ועדת המכרזים מקבלת החלטות על מי זוכה במכרזים העירוניים בערך של מיליארדי שקלים. החברה הכלכלית מנהלת את הפיתוח העסקי של העירייה. איגוד הביוב מנהל תשתיות של מאות מיליוני שקלים.

חבר מועצת העיר באותה תקופה, מיכי אלפר, אמר על עציוני (אחרי התפטרותו): ״אני חושב שגם אלפר מחזיק בדעה שלא צריך להשתלט על שכונות ולשנות אותן. האוכלוסייה החרדית, כמו שאר האוכלוסיות בעיר, צריכה לקבל את המשאבים שמגיעים לה, אבל לא על חשבון שאר האוכלוסיות״^[16]. הציטוט מצביע על כך שעציוני, גם כסגן בכיר, ניהל בנושאים מסוימים עמדה עצמאית - שאינה זהה בהכרח לזו של קליש.

קולבו תיעד את התופעה: ״למרות הגיבוי של עציוני לראש העיר, לעתים נדמה כי הוא משמש סוג של אופוזיציה בתוך הקואליציה״^[16]. הניסוח הזה - של ״אופוזיציה בתוך הקואליציה״ - חזה את המהלך של 2021, כאשר עציוני התפטר וטען שלקליש יש כשלים שאליהם הוא לא שותף.

בפברואר 2020, בית המשפט העליון פסק שלא לפסול את ח״כ היבא יזבק מבל״ד מהתמודדות לכנסת - למרות שהיא תמכה במחבל סמיר קונטאר (שרצח את דני הרן ורוצץ את גולגלתה של בתו בת הארבע, עינת הרן ב-1979)^[17].

עציוני, אז סגן ראש העיר חיפה, התייחס ארוכות להחלטה: ״אני לא מצליח להבין את החלטת בג״צ לאפשר להיבא יזבק להתמודד לכנסת לאחר שהיללה מחבלים שרצחו יהודים. לשיטתי, אין דרך אחרת לראות זאת חוץ מכך שהחלטת בג״צ פוגעת בביטחון המדינה ונותנת אור ירוק להסתה נגד המדינה וכוחות הביטחון״^[17].

הציטוט המסעיר היה: ״אני בטוח שסבא שלי, משה עציוני ז״ל, שופט בית המשפט העליון בדימוס, מתבייש בהחלטה שניתנה היום. אי אפשר להשלים עם אמירות הסתה ותמיכה בטרור! למהללי רוצחי ילדים אין מקום בכנסת ישראל. נקודה״^[17].

הציטוט הזה - שמתעמת עם פסיקת בית המשפט העליון תוך הזמנת סבו המנוח לתמוך בעמדה הפוליטית של הנכד - היה הצהרה פוליטית-משפחתית חזקה. הוא מציב שאלה משפטית-אתית: האם נכון להכריז על דעתו של שופט עליון מת על פסיקה של בית המשפט העליון אחרי מותו? התשובה המסורתית של הקהילה המשפטית הישראלית היא שלילית - שופטים מתים אינם משתתפים בויכוחים חיים. אבל עציוני בחר בכל זאת להפעיל את ההון המשפחתי הזה לטובת עמדתו הפוליטית.

במשך כל קדנציית קליש, עציוני סיכן את הפרסונה שלו: סגן ראש עיר בשכר, אבל גם דמות שמותחת ביקורת על חלק מהמדיניות. מקור כלבו תיעד: ״למרות הגיבוי של עציוני לראש העיר, לעתים נדמה כי הוא משמש סוג של אופוזיציה בתוך הקואליציה״^[16].

תופעת ה-״אופוזיציה בתוך הקואליציה״ היא ייחודית: דמות פוליטית שבעצם נמצאת בתפקיד בכיר במנגנון השלטון, אבל מציבה את עצמה כמי שמתנגד לחלק מההחלטות. זה מאפשר לדמות הזו לשמור על שני נכסים בו-זמנית: גם השפעה אדמיניסטרטיבית-תקציבית (דרך התפקידים), וגם מעמד אופוזיציוני (דרך הביקורת).

אבל הקושי הציבורי הוא: אם עציוני באמת היה ב-2019 ביקורתי על קליש, מדוע נשאר בתפקיד 2.5 שנים? הוא לא רק נשאר - הוא קיבל את כל סמכויותיו, את משכורת הסגן, את ועדת הכספים ואת איגוד הביוב, ופעל כחלק מהקואליציה. הביקורת הציבורית עליו מ-2019 - של ״אופוזיציה בתוך הקואליציה״ - היא בעצם הגדרה אחרת לתופעה שבעברית פשוטה נקראת ״אכילת העוגה ושמירתה״.

המשבר המרכזי של קדנציית קליש היה משבר חזירי הבר. בכרמל, אוכלוסיית חזירי הבר התרבתה דרמטית, חזירים נדדו לתוך השכונות החיפאיות, גרמו לנזק לרכוש, פצעו תושבים, ואיימו על בעלי-חיים ביתיים. המשבר הזה - שהפך לסמל של אזלת היד של ראש העיר - נמשך לאורך כל הקדנציה.

במכתב ההתפטרות שלו ביולי 2021, עציוני ציין את משבר חזירי הבר בראש רשימת הכשלים^[7]. אבל הוא היה חלק מההנהלה שלא הצליחה לטפל בו לאורך 2.5 שנים. הכשל הזה - כמו כל הכשלים האחרים שמנה במכתב - היה גם הכשל שלו, כי הוא היה סגן ראש העיר במשך כל אותו תקופה.

כלכליסט תיעד הצהרה שלו ב-2024: ״הקונספציה שאפפה את השלטון שלנו עם מה שקרה ב-7.10, ישנה גם פה בחיפה. יונה יהב ועינת קליש היו שבויים בקונספציה שחיזבאללה מורתע, ולכן לא הכשירו מקלטים או ממ״דים, וגם לא בנו. בנוסף, נבנו פה בתי ספר וגנים בתקופות שלהם ללא ממ״דים ומקלטים״^[18]. הביקורת הזו על קליש מגיעה ממי שהיה סגנה במשך כמעט שלוש שנים, מצב שאינו ייחודי בפוליטיקה הישראלית אך מצריך תשומת לב מיוחדת.

ב-8 ביולי 2021, ביום חמישי, עציוני הגיש את מכתב ההתפטרות שלו לעינת קליש רותם. המכתב - שתועד במלואו בכלי תקשורת רבים - מציע ניסוחים חריפים מאוד.

״הריני להודיעך על התפטרותי מתפקידי כסגן ראש עיריית חיפה, אותו ביצעתי במשך השנתיים וחצי האחרונות וכן, על פרישתי מהקואליציה העירונית בראשותך. בתור אחד הגורמים העיקריים למהפך שהתרחש בראשות העיר חיפה, האמנתי בצורך לכונן שינוי מנהיגותי וחשיבתי בעיר, הצטרפתי לקואליציה מתוך תחושת שליחות ציבורית ושותפות״^[7].

שני יסודות חשובים בפיסקה זו: ראשית, ההכרה של עציוני שהוא היה ״אחד הגורמים העיקריים למהפך״ - כלומר, להפסד של יהב ב-2018 ולכניסה של קליש. שנית, המסגור של ההצטרפות שלו כ-״שליחות ציבורית״ - מסגור שמטרתו להפריד את ההצטרפות מסחר העסקה.

״ככל שחלף הזמן, התברר ששגיתי בציפיותיי ממך ומהתנהלות עיריית חיפה בהנהגתך. לצערי, העיר והעירייה עומדים במקום ואף גרוע מזה, ניסיתי בכל כוחי לתת מעצמי מעל ומעבר, להביא הצעות, תכניות לשינוי ורעיונות חדשניים לקידום וטיפול בבעיות״^[19].

״בפחדייך הפוליטיים, חסמת אותי מפעילויות מהותיות ובנוסף הפרת פעם אחר פעם את ההסכם הקואליציוני שחתמת עימי ובעטיו הסרתי מועמדותי לראשות העירייה. ההפרות היו רבות ואמנה רק כמה מהן: אחריות על רישוי עסקים אותה לא קיבלתי, סמכויות חשובות במנהל התפעול, חוסר בשיתוף פעולה בכל החלטה משמעותית, מיותר לציין שבמהלך השנים הללו לא קיימת ישיבות עבודה שוטפות עמי ולא ברורה הסיבה לכך״^[19].

הסעיף הזה הוא חשוב: עציוני קובע שההסכם הקואליציוני שחתם עם קליש ב-2018 הופר על-ידה ״פעם אחר פעם״. ההפרות הספציפיות שהוא מציג - אחריות על רישוי עסקים, סמכויות במינהל התפעול, חוסר בישיבות עבודה - הן הפרות אדמיניסטרטיביות שמטילות את האשמה על קליש.

הסיום של המכתב הוא בולט במיוחד: ״ראוי לציין כי אין לי ולא היה לי כל עניין אישי בהחלטה זו, אני משוכנע כי כוונותיך היו טובות, אך לצערי, חוסר מנהיגות וניהול, ידע פוליטי מוגבל והשענות על יועצי אחיתופל ללא ניסיון רלוונטי קודם, הובילו את העיר בהנהגתך לשפל חסר תקדים ולא נותרה בידי שום ברירה. שכר ותנאים לא עניינו אותי מעולם ולכן אין לי שום בעיה להיפרד מהם למען חזוני לעיר חיפה״^[19].

״החל מהיום אפעל כחלק מהאופוזיציה להחלפתך ולהחלפת הנהלת העירייה הנוכחית בהנהלה שקולה, יעילה וממוקדת אך ורק בטובת העיר ותושביה״^[19].

הקטעים האלה מציבים מספר בעיות ציבוריות. ראשית, ״שכר ותנאים לא עניינו אותי מעולם״ - אבל הוא קיבל שכר של סגן ראש עיר בשכר במשך 2.5 שנים, מצב שטעון הסבר. שנית, ״חזוני לעיר חיפה״ - חזון שלעצמו לא היה ברור, מכיוון שעציוני מעולם לא הציג תכנית מקיפה למה הוא רוצה לעשות בחיפה אם יהיה ראש עיר. שלישית, התפיסה של ״ויועצי אחיתופל״ - מטאפורה תנכ״ית שנושאת קונוטציה של בגידה - היא תיאור חמור של עוזרי קליש.

ההתפטרות של עציוני בא חיפה הייתה ב-״חסן שוקרי״ - שמו של הרחוב שבו ממוקם בניין עיריית חיפה^[19]. ביומיים לפני ההתפטרות, מועצת העיר הצביעה ברוב 7 מול 6 בעד קריאה לקליש להתפטר - צעד תקדימי שמצביע על כך שגם בתוך הקואליציה כבר היה רוב נגד ראש העיר^[20].

הקריאה לקליש להתפטר - שמלווה את ההתפטרות של עציוני - מציבה את הטענה ב-״אופוזיציה בתוך הקואליציה״ בהיבט עוד יותר חמור: באותה עיר, בקדנציה שעציוני נחשב לאדריכל שלה, מועצת העיר הצביעה נגד ראשת העיר. השלטון של קליש קרס מבפנים.

אחרי ההתפטרות, מספר חברי מועצה הצטרפו לאופוזיציה. הקואליציה של קליש - שמלכתחילה הייתה רעועה - קרסה. ynet תיעד: ״עציוני מתכנן להתמודד מול קליש רותם בבחירות ב-2023״^[19].

ארבעה חודשים אחרי ההתפטרות, בנובמבר 2021, עציוני מונה למשנה למנכ״ל משרד הבינוי והשיכון^[11]. מינוי זה - שניתן לו במסגרת ממשלת בנט-לפיד שהוקמה ביוני 2021 - היה צעד פוליטי-קריירה משמעותי.

בתפקידו במשרד הבינוי והשיכון, עציוני היה אחראי על מספר תיקים מרכזיים: יישום החלטה 923 בחברה הערבית, מערך הבאת עובדים זרים ארצה עבור שוק הנדל״ן, ועוד^[21].

החלטה 923 היא החלטת ממשלה משנת 2015 שעוסקת בפיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית בישראל. התקציב שלה - כמה מיליארדי שקלים לאורך מספר שנים - הוא אחד מהפרויקטים הממשלתיים הגדולים בנוגע לחברה הערבית. תפקידו של עציוני היה לתאם את יישום ההחלטה - מצב שדרש עבודה הדוקה עם רשויות מקומיות ערביות, עם מנהל מקרקעי ישראל, ועם משרדי ממשלה אחרים.

תקופת כהונתו של עציוני במשרד הבינוי והשיכון - מנובמבר 2021 עד אמצע 2023 - היא תקופה של שתי ממשלות, שני שרים, ושני מנכ״לים. בממשלת בנט-לפיד (יוני 2021 - דצמבר 2022), השר היה זאב אלקין מ-״תקווה חדשה״. בממשלת נתניהו השישית (דצמבר 2022 - היום), השר הוא יצחק גולדקנופף מ-״יהדות התורה״^[5].

המנכ״לים שתחתם עבד עציוני היו יהודה מורגנשטרן ואביעד פרידמן^[5].

היכולת של עציוני להמשיך בתפקיד דרך שתי ממשלות עם השקפות שונות (ממשלת השינוי וממשלת נתניהו השישית) מצביעה על מיומנות פוליטית: הוא הצליח להיות נצרך ולא לאיים על אף אחד מהשרים. בריאיון שלו אמר עציוני: ״אני מבקש להודות לשני השרים שנתנו בי את אמונם, לשר יצחק גולדקנופף ולשר זאב אלקין״^[5].

אבל היכולת הזו - להתחבר לשני שרים מקצועות פוליטיים שונים - היא גם מאפיין שאפשר לקרוא בקריאה הביקורתית: דמות פוליטית שמסוגלת ולא מתנגדת לעבוד עם כל מי שיש בכוח, ללא קשר ליעדים פוליטיים-מפלגתיים.

בריאיון לחי-פה ב-2023, עציוני סיכם את עבודתו במשרד השיכון: ״זכיתי להיות שותף מלא ביישום תוכנית לאומית פורצת-דרך במגזר הערבי, מחיר למשתכן, ניהול עובדים זרים בענף הבניה ותכלול עבודת כלל משרדי הממשלה בהקמת שכונות מגורים חדשות״^[5].

ארבעה תחומים: (1) החברה הערבית (החלטה 923); (2) מחיר למשתכן - תוכנית הדיור המקדמית של ממשלת נתניהו ה-15 שנמשכה לתוך הממשלות הבאות; (3) עובדים זרים בענף הבנייה - תחום עם השלכות אדירות על שוק העבודה הישראלי ועל ביטוי הלחץ של מחירי הדיור; (4) הקמת שכונות מגורים חדשות - שכוללת קשר עם רשויות מקומיות.

הניסיון של עציוני בארבעת התחומים האלה - בכפיפותם לעבודה הקודמת בלשכת כחלון על מקרקעי ישראל - הציב אותו כאחד המומחים הצעירים של השלטון הישראלי בתחום הדיור. זה גם נכס פוליטי, וגם רקע מקצועי לטענה שהוא מתאים לראשות עיר.

בספטמבר 2023, עציוני סיים את תפקידו במשרד הבינוי והשיכון. ההכרזה שלו על סיום התפקיד הייתה דרמטית: ״אני חוזר הביתה. אל המשפחה ואל העיר שאני כל כך אוהב. ירושלים חשובה אבל אין כמו חיפה. רבים מתעניינים ושואלים לגבי ההמשך. אני מבטיח לעדכן בקרוב. עכשיו חיפה!״^[5].

הביטוי ״עכשיו חיפה!״ - היה למעשה הכרזה על תחילת קמפיין הבחירות שלו לראשות העיר חיפה. גורמים במערכת הפוליטית העריכו כי החלטתו של עציוני לסיים את תפקידו במשרד השיכון קשורה לכוונתו להתמודד על ראשות העיר^[5].

הצעד הזה - של עזיבת תפקיד ממשלתי בכיר כדי להתמודד על ראשות עיר - הוא צעד פוליטי שטוען בו ביטחון עצמי גבוה. עציוני העריך שיש לו סיכוי טוב לנצח בבחירות. ההערכה הזו, כפי שיתברר, התבססה על קונספציה לא נכונה: שיהב לא יחזור.

בבחירות הרשויות המקומיות שנדחו לפברואר 2024 (מ-אוקטובר 2023, בגלל מלחמת ״חרבות ברזל״), עציוני התמודד לראשות עיריית חיפה בראש סיעת ״הבית שלנו״.

השם ״הבית שלנו״ הוא שינוי מהשם הקודם של סיעתו, ״חיפה מתחדשת״, שזכתה ב-2018 בשלושה מנדטים ובכך הפכה לסיעה השנייה בגודלה במועצת העיר חיפה^[1]. שינוי השם - מ-״חיפה מתחדשת״ ל-״הבית שלנו״ - מצביע על שיקול קמפיינרי: ״הבית שלנו״ מקרב ראש לרובד ערכי-משפחתי, בעוד ש-״חיפה מתחדשת״ הוא תיאור פעולתי.

הבחירות הזו היו ייחודיות בכך שהיו בה 12 מתמודדים לראשות העיר - שיא ארצי באותה תקופה^[22]. החוסר באישיות פוליטית דומיננטית בחיפה - אחרי שני עשורים של ניהול שכשל - גרם להצטברות מועמדים שכל אחד מהם ראה את עצמו כפתרון.

הרשימה של עציוני למועצת העיר הציבה במקום השלישי את עו״ד דוד מזרחי - בעל משרד פרטי לעריכת דין בענייני משפחה ומסחר, ובנו של משה מזרחי, יו״ר ההסתדרות בחיפה ויו״ר ועד עובדי עיריית חיפה בעבר^[23]. מזרחי, תושב קריית חיים, נשוי ואב לארבעה.

המיקום של מזרחי במקום השלישי הוא מהלך פוליטי בעל משמעות: אבי המועמד, משה מזרחי, היה יו״ר ההסתדרות בחיפה במשך שנים - תפקיד שמייצג את מערך הפעולה ההסתדרותית בעיר. גם יו״ר ועד עובדי עיריית חיפה - תפקיד שמגדיר את היחסים בין העירייה לעובדיה ובעל השפעה מהותית על שיתופי הפעולה הפנים-עירוניים.

הצירוף של ״עציוני (סבו שופט עליון, אבא עו״ד בכיר) + דוד מזרחי (אבא יו״ר הסתדרות חיפה)״ הוא צירוף של שתי מסורות חיפאיות-ממסדיות בעלות עומק: זו המשפטית-מסחרית, וזו האיגוד מקצועי-מועצתי. שילוב כזה הוא מהלך אסטרטגי לבנות תמיכה רחבה.

ynet תיעדה ב-23 בפברואר 2024, ימים בודדים לפני הבחירות: ״השבוע נחשף כי המועמד עו״ד דוד עציוני חתם על הסכם קואליציוני עם סיעת ש״ס, והסכם דומה צפוי להיחתם בינו לבין אגודת ישראל. בסביבתו משוכנעים ששני המהלכים הללו עתידים להכריע את תוצאות הבחירות, שכן הניסיון מלמד שכדי לנצח בחיפה צריך לרתום שני ציבורים: החרדי והערבי״^[4].

החיבור הזה לש״ס ואגודת ישראל הוא חלק מהאסטרטגיה הקמפיינרית: לבנות קואליציה רחבה שכוללת את הציבור החרדי. בחיפה, שיש בה אוכלוסייה חרדית משמעותית באזורי הדר ונווה שאנן, חיבור עם הסיעות החרדיות יכול היה להוות יתרון אלקטורלי.

אבל המהלך הזה - של חתימה על הסכמים עם ש״ס ואגודת ישראל - גם פגע בעציוני בקרב המצביעים החילוניים-ליברליים שעלולים לראות בו דמות שמשתפת פעולה עם הגוש החרדי. כלבו ניתח את הקרב הזה בעמוד ה-״קינת דוד״: ״הם לא שכחו את היד הפתוחה של קליש רותם למיכי אלפר מדגל לתושב, והסתייעו גם בהלך הרוח נגד הממשלה ובסערת חוק הגיוס. גם תליית הפשקווילים שקוראים להתפלל להפסדו של יהב הרעו לעציוני״^[24].

בבחירות ב-27 בפברואר 2024, התוצאות בסיבוב הראשון היו: יהב 36.2%, עציוני 21.9%, יעקב בורובסקי 11.8%, אביהו האן 9.4%, שרית גולן 4.6%, עינת קליש 4.5%, קיריל קארטניק 4.3%, צביקה ברבי 2.3%, יוסי שלום 1.8%, אברהים גטאס 1.6%, לזר קפלון 1.3%, יצחק בלס 0.3%^[25].

בעצם, עציוני זכה להישג: הוא עלה לסיבוב השני. הוא עצמו אמר: ״מדובר בהישג משמעותי. הצלחנו לעלות לסיבוב השני למרות שכל המועמדים ניסו לפגוע בנו כשהבינו שאנחנו אלה שמובילים״^[25].

אחוז ההצבעה היה רק 39.1% - אחד הנמוכים בישראל^[25]. כלומר, יותר מ-60% מהבוחרים החיפאים לא הצביעו. החוסר העניין הזה - שתועד בכלי תקשורת רבים - מצביע על שני מאפיינים: ראשית, עייפות הציבור מההנהלה השלטונית; שנית, חוסר ההזדהות של הציבור עם אף אחד מהמועמדים.

במועצת העיר, סיעת ״הבית שלנו״ בראשות עציוני זכתה ב-6.9% מהקולות, מקום שלישי אחרי ״חיפה שלנו״ של יהב (13.6%) והירוקים של אביהו האן (7.9%)^[25].

ההישג ההיסטורי של הבחירות ב-2024 היה ההדחה של עינת קליש רותם. ראש העיר המכהנת קיבלה רק 4.5% מהקולות - תוצאה תקדימית בישראל לראש עיר מכהן. רשימתה קיבלה רק 2.2% מהקולות, ולכן היא לא קיבלה אפילו מושב במועצת העיר^[26].

קליש הצהירה אחרי ההפסד: ״מקבלת את רצון הבוחר ומאחלת הצלחה לעיר חיפה ולמי שיבחר לעמוד בראשה״^[9].

ההדחה של קליש היא הוכחה ברורה לטענות שעציוני העלה ב-2021. אבל היא גם מציבה את עציוני בעמדה מורכבת: הוא היה ה-״גורם העיקרי״ לבחירת קליש ב-2018, ובכך תרם לאחת הקריסות השלטוניות המהדהדות בתולדות הרשויות המקומיות בישראל. הוא עזב את הסירה ב-2021, אבל הצליחה שלה לקליש להגיע ל-2018 קשורה אליו.

בסיבוב השני שהתקיים שבועיים אחרי הסיבוב הראשון, יהב ניצח את עציוני. סקר אחרון של מנו גבע לפני הסיבוב השני חזה: יהב 55.6%, עציוני 34.3%^[10].

התוצאה האמיתית הייתה דומה. יהב - בן 79 בעת הניצחון - חזר לתפקיד אחרי היעדרות של 5 שנים. ההכרזה שלו הייתה: ״תושבי חיפה גילו בגרות אדירה והצביעו בעד ראש עיר אמיתי, מנוסה ואחראי. אני אקים ממשלת אחדות חיפאית״^[27].

עציוני הגיב להפסד: ״כולם ניסו לפגוע בנו, יהב מייצג את כל...״^[27]. הניסוח הזה - של ״כולם ניסו לפגוע בנו״ - הוא ניסוח ביטחון עצמי שמתיק את האחריות מהבוחר לחקירת הכוחות הפוליטיים. ההסבר האחר לכישלון יבוא רק שנה וחצי מאוחר יותר, בריאיון מ-mynet ב-2025.

כלבו פרסם ב-13 במארס 2024 ניתוח מעמיק של תבוסת עציוני, תחת הכותרת ״קינת דוד״. הניתוח הוא אחד הטקסטים המעמיקים ביותר על הקריירה הפוליטית של עציוני^[24].

כלבו הסבירה: ״דוד עציוני היה יכול להיות המטאור החדש בשמי הפוליטיקה המקומית. חמוש בגיבוי ממפלגה ארצית, הוא היחיד שהיווה איום על יונה יהב״^[24].

הניתוח של כלבו זיהה את הגורם המרכזי לתבוסה: ההצטרפות לקליש ב-2018. ״גם התנהלותו של עציוני לאורך הקדנציה האחרונה נוצלה היטב נגדו. למי ששכח, ב-2018, ברגע האחרון, הוא פרש מהמירוץ לראשות העיר, חבר לקליש רותם והיה שותף פעיל להכתרתה. מינויו לסגן ראש העיר בשכר וליו״ר ועדת הכספים העירונית, ביחד עם שיתוף הפעולה עם קליש רותם, צבעו גם אותו בצבעי הכישלון של העירייה״^[24].

הניתוח הזה - של עיתון מקומי חיפאי - חושף את הקושי הציבורי המרכזי של עציוני: אי-אפשר לטעון ש-״לא היית שם״ כאשר היית שם, בשכר, ובתפקידים בכירים. הציבור החיפאי בעצם הצביע לטובת ההיסטוריון (יהב) ולא לטובת מי שהיה חלק מהשלטון הקודם (עציוני).

אבל הניתוח של כלבו גם זיהה גורם נוסף: ״במחנה יהב ניהלו גישושים עם כמה חסידויות, וזה הצליח להם. בשעת השי״ן יצאו חלק מהחסידויות בקריאה לציבור שלהן להצביע ליהב. הגוש החרדי התפרק לעציוני בין הידיים״^[24]. ההסכם של עציוני עם ש״ס ואגודת ישראל היה ניסיון לרתום את הגוש החרדי, אבל יהב הצליח לפרק חלקים ממנו ברגע האחרון.

אחרי ההפסד, עציוני נכנס למועצת העיר כחבר אופוזיציה. הוא היה אחד הקולות הביקורתיים נגד יהב בקדנציה החדשה. עמדתו הייתה: ״מצב חיפה תחת יהב - גרוע מתקופת קליש״^[28].

אחת הסוגיות שעציוני העלה הייתה הכרמלית - רכבת התחתית הקטנה של חיפה, הקווים שלה, ושעות פעולתה. שאלה חברתית-דתית מרכזית: האם הכרמלית תיפתח לנסיעה בשבת? עציוני התעמת בנושא עם המועמד אביהו האן (הירוקים) ועם יואב רמתי^[29].

בעניין הביטחוני, עציוני העלה את שאלת ההכשרה של מנהרות הכרמל לשעת חירום. הוא הצהיר: ״אני מתחייב להכשיר למשל את מנהרות הכרמל לשעת חירום כעיר אוהלים תת קרקעית עם כל המתקנים, נדרוש את זה ממשרד הביטחון. זה מקלט שיכול לשרת 20,000 תושבים, אבל אף אחד לא טרח לתכנן וליישם את זה״^[18].

ביולי 2024 - חודשים בלבד אחרי כניסת יהב לתפקיד - התרחש מהלך פוליטי חריג: עציוני, חבר מועצה מאופוזיציה, מונה ליו״ר איגוד ערים חיפה-ביוב לקדנציה שנייה^[2].

איגוד ערים חיפה-ביוב הוא תאגיד עירוני שאחראי על תשתיות הביוב ומכון הטיהור באזור חיפה. הוא מנהל תקציבי פיתוח של מאות מיליוני שקלים. תפקיד היו״ר שלו הוא תפקיד בכיר עם השפעה אדמיניסטרטיבית-תקציבית גדולה.

ה-1075FM תיעדה: ״בישיבת מועצת איגוד ערים חיפה לביוב שהתקיימה השבוע, נבחר חבר מועצת העיר מהאופוזיציה, עו״ד דוד עציוני ליו״ר האיגוד. זו תהיה הקדנציה השנייה שלו בתפקיד לאחר שכיהן כיו״ר במשך למעלה משנתיים במחצית הראשונה של השלטון הקודם״^[30].

הניסוח של כתב חי-פה היה חד יותר: ״חבר מועצת העיר חיפה מהאופוזיציה, דוד עציוני, שהתמודד מול יונה יהב על ראשות העיר, מונה לתפקיד יו״ר איגוד ערים חיפה-ביוב בתמיכת חברי קואליציה״. הניסוח הוסיף: ״במהלך שהפתיע חברי מועצה שכן עציוני, לאחר שהתמודד והפסיד בסיבוב השני על...״^[31].

שני מאפיינים של המינוי: ראשית, הוא ניתן בתמיכת חברי הקואליציה - שעלילתם הוא לאופוזיציה. שנית, המינוי הוא לקדנציה שנייה - מצב שמצביע על כך שעציוני הוא לא דמות חדשה בתפקיד אלא ממשיך את עבודתו הקודמת מתקופת קליש.

מרכז הנדל״ן תיעד את הישגי עציוני באיגוד הביוב בקדנציתו הראשונה: ״עציוני הוביל את האיגוד בקדנציה הקודמת בעת כהונתו במשך כשנתיים כיו״ר, להישגים ולשדרוג המסתכם בלמעלה מ-700 מיליון שקל״^[32].

הסכום הזה - 700 מיליון שקלים - מצביע על המידה של עוצמת התפקיד. עציוני שמר על השפעה אדמיניסטרטיבית-תקציבית מסיבית גם אחרי שעזב את העירייה ב-2021, גם בתקופת המשרד השיכון, וגם במעבר לתפקיד אופוזיציה ב-2024.

אבל המעניין הוא הקביעה: ״מטרתו של האיגוד היא בראש ובראשונה פיתוח התשתיות בחיפה והרשויות באזור למען רווחתם של התושבים ללא שיקולים פוליטיים כאלה ואחרים״^[32]. הקביעה הזו - שתאגיד עירוני פועל ״ללא שיקולים פוליטיים״ - היא קביעה אידיאלית-נורמטיבית, אבל בפועל היא מטילה ספק עצמה: אם זה כך, מדוע יש חשיבות לזהות היו״ר? למה מינוי שלו דורש הצבעה? במציאות, תאגיד עירוני בסדר גודל של 700 מיליון שקלים הוא בלתי-נמנע נכלל בשיקולים פוליטיים.

הצירוף של ״חבר מועצה מאופוזיציה + יו״ר תאגיד עירוני שמונה בתמיכת קואליציה״ הוא צירוף שמייצר פרדוקס פוליטי. כל אחד מהמרכיבים - לחוד - סביר. אבל יחד הם לא יכולים להתקיים בו-זמנית, אלא אם מקבלים אחת משתי המסקנות הבאות:

(1) שעציוני אינו אופוזיציה אמיתית. שהוא ״אופוזיציה בתוך הקואליציה״ - אותה דמות שכלבו תיאר ב-2019 כאשר הייתה סגן ראש העיר אצל קליש. ההצהרות שלו נגד יהב הן רטוריקה, אבל הקשרים שלו עם הקואליציה מאפשרים לו לקבל מינוי בכיר כמו יו״ר איגוד ערים חיפה-ביוב.

(2) שהקואליציה של יהב - שכוללת אנשים שונים בעלי אינטרסים שונים - מוכנה להציע מינויים בתפקידים בכירים גם לחברי האופוזיציה. ההסבר הזה אינו בלתי-סביר, אבל הוא מצריך הסבר נוסף: מה הקואליציה מקבלת בתמורה?

בני המשפחה הציבורית של חיפה הציעו פירושים שונים. אחד הפירושים המרכזיים הוא ש-עציוני מעולם לא היה ביריבות אמיתית עם יהב. הקרב בסיבוב השני של 2024 היה קרב פוליטי-מעשי, אבל לא יריבות אישית-עמוקה. שני האנשים - שניהם עורכי דין, שניהם מהעילית החיפאית - שותפים לרשת קשרים שמאפשרת המשך שיתוף פעולה גם אחרי הפסד אלקטורלי.

במאי 2025, mynet תיעד שעציוני נכנס למגעים עם נפתלי בנט, ש-״מתפקד ככוח עולה בפוליטיקה בישראל״^[28]. עציוני, באותה תקופה, הציב את עצמו כמועמד לראשות העיר בבחירות הבאות (שיתקיימו ב-2029).

״הוא לא מכחיש שיהפוך לנציג נפתלי בנט בעיר, מתייחס להצטרפות גדעון סער לליכוד, מנסה לפרק את הקואליציה של יהב, מחלק את סגני ראש העיר לטובים ונכשלים, ומתריע כי חיפה נמצאת במצב הכלכלי הקשה ביותר ב-20 השנה האחרונות״^[28].

המעבר של עציוני ל-״כוח עולה״ של בנט - אחרי שהיה ב-״כולנו״ של כחלון, ואחרי שעבד תחת אלקין מ-״תקווה חדשה״ וגולדקנופף מ-״יהדות התורה״ - הוא דוגמה לפלסטיות המפלגתית שלו. אין לו מחויבות עמוקה למפלגה אחת; הוא נצמד לדמות שמייצגת את הסיכוי הפוליטי הטוב ביותר באותה תקופה.

בנט באותה תקופה - לאחר שיתופי הפעולה עם לפיד והפלת ממשלת השינוי ב-2022 - חזר לעמדת ההזדמנות הפוליטית, וסקרים הצביעו על כך שמפלגתו החדשה תוכל לזכות בעשרים מנדטים ויותר. ההסכמה של עציוני להפוך לנציג בנט בחיפה היא חיבור הגיוני מבחינה אסטרטגית.

מספר נקודות אבחנה מלוות את ההערכה של דוד עציוני:

ראשית, התבנית של 2018 ושל 2024 דומה במהותה. בשני המקרים, עציוני התחיל כמועמד עצמאי שמציב את עצמו כחלופה. בשני המקרים, הוא הציע הסכמי קואליציה: ב-2018 עם קליש (לפני הבחירות, וזכה ב-״הסרת מועמדות״), ב-2024 עם ש״ס ואגודת ישראל (לפני הסיבוב הראשון, ולא הצליחה). שני המהלכים הציבו אותו בעמדה של ״עושה הסכמים״ - דמות שמוכנה לשלם פוליטית מחיר על מקום שלטוני.

שנית, המעבר מאופוזיציה לכוח שלטוני הוא תופעה חוזרת. ב-2018, עציוני התקנא בתקווה של תושבי חיפה לשינוי, ומכר אותה לקליש תמורת תפקיד סגן. ב-2024, אחרי שמכר את התקווה לקליש (ב-2018) ואז ניסה לחזור (ב-2024), הוא קיבל מינוי כיו״ר תאגיד עירוני מהקואליציה של היריב שלו. בשני המקרים, היחס בין רטוריקת השליחות לבין הפעולה המעשית מעלה שאלות.

שלישית, ההכרזות הציבוריות שלו הן מסוג שאי-אפשר לבדוק. ״ייפגש עם 100 אלף תושבים״ ב-2018 - לא קרה. ״לא משאירים אף ילד מאחור״ - סיסמה גלובלית שלא ניתן למדוד. ״חזון לעיר חיפה״ - חזון שמעולם לא הוצג כתכנית מפורטת.

רביעית, השימוש בהון משפחתי הוא בולט. הזכרת הסב, השופט העליון, בכל הקשר ציבורי - בעיקר בעניין יזבק - היא הפעלת הון משפחתי-סמלי שמטעה את הציבור. דעתו של שופט עליון מת אינה ראיה לעמדה פוליטית.

חמישית, היכולת לשרת ממשלות וקואליציות עם השקפות שונות מצביעה על שתי אפשרויות: או שעציוני הוא דמות פרגמטית מאוד שיודעת לעבוד עם כולם, או שהוא דמות פוליטית-עסקית שאינה מחויבת לעקרונות. שתי האפשרויות לא בלתי-עולמות-זה-עם-זה.

שישית, הפרדוקס של ״חבר אופוזיציה + יו״ר תאגיד עירוני״ הוא הסימן הברור ביותר של אי-עקביות פוליטית. בכל מערכת פוליטית מפותחת, אופוזיציה אמיתית לא מקבלת תפקידים אדמיניסטרטיביים בכירים מהקואליציה. הקיום הבו-זמני של שני התפקידים מצביע על כך שאחד מהם - או שניהם - אינם מה שהם מתיימרים להיות. כפי שניסח זאת אחד הקוראים ב-haipo בעקבות התפטרות עציוני ב-2021: ״הכל נעשה בקומבינות תפקידים מונופוליסטית עם הרבה פוליטיקה וכלום לא למען התושבים והעיר״^[7].

שביעית, ההישגים האדמיניסטרטיביים אינם בטלים. ב-700 מיליון שקלים של פיתוח באיגוד הביוב יש פרויקטי תשתית אמיתיים שמשפרים את חיי תושבי חיפה. תפקידו במשרד הבינוי והשיכון תרם ליישום החלטה 923 ולמחיר למשתכן. הניסיון המקצועי של עציוני אינו זעום. אבל הניסיון מתפרסם בקריירה שיש בה גם אלמנטים של פוליטיקה אישית שראוי להציבם בפרספקטיבה.

שמינית, השאלה הפתוחה היא: מה יעשה עציוני בקדנציה הנוכחית ובבחירות הבאות (2029). האם יישאר ב-״אופוזיציה הקואליציונית״ עד הבחירות? האם ינסה להתמודד שוב? והאם, אם יזכה, יוכל הציבור החיפאי לסמוך על אדם שכבר פעמיים שינה את עמדתו ברגע האחרון?

1. ״דוד עציוני - ראש העיר הבא של חיפה״, האתר הרשמי. https://etzioni-haifa.co.il/ - יליד 1983; גדל ברמת התשבי; בוגר הריאלי; נשוי לד״ר שלי בן צבי עציוני, אב לשתי בנות; שירת ביחידת ״עוקץ״; עורך דין; משנה מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון; סגן ראש עיריית חיפה; יו״ר החברה הכלכלית לחיפה; יו״ר איגוד ערים ביוב חיפה; סגן יו״ר קק״ל; יועץ בכיר לשר האוצר בכנסת ה-20; פרויקטור משבר השריפה בכרמל 2016; ייסוד וכיו״ר ״חיפה מתחדשת״; שלושה מנדטים ב-2018.
2. ״עו״ד דוד עציוני נבחר ליו״ר איגוד ערים חיפה לביוב״, מרכז הנדל״ן, יולי 2024. https://www.nadlancenter.co.il/article/10218 - הישגים של מעל 700 מיליון שקלים בקדנציה הראשונה; ״ללא שיקולים פוליטיים״.
3. ״דוד עציוני לא נותן לגילו הצעיר לעצור אותו בדרך לכיבוש חיפה״, מרכז הנדל״ן, ינואר 2024. https://www.nadlancenter.co.il/article/9086 - עורך דין במשרד קומיסר ושות׳; אביו עו״ד בכיר באותו משרד; לימודי משפטים במכללת נתניה; התמודד גם ב-2018 והסיר את מועמדותו.
4. ״הפשיעה, הניקיון, החזירים והסקרים: ההתמודדות ההמונית בבחירות בחיפה״, ynet, פברואר 2024. https://www.ynet.co.il/news/article/hjjadwb2a - סבו משה עציוני שופט עליון ורחוב על שמו; הסכם קואליציוני עם ש״ס וצפוי עם אגודת ישראל.
5. ״עו״ד דוד עציוני מסיים בימים אלה את תפקידו בתור משנה למנכ״ל משרד הבינוי והשיכון״, חי-פה, ספטמבר 2023. https://haipo.co.il/item/433397 - סיום תפקיד; שני שרים (אלקין, גולדקנופף); שני מנכ״לים (מורגנשטרן, פרידמן); ״אני חוזר הביתה... עכשיו חיפה!״; פרויקטור משבר השריפה בכרמל 2016.
6. ״דרמה בחיפה: מועמד בולט פרש וחבר לעינת קליש-רותם״, ynet, 28 באוקטובר 2018. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5381906,00.html - הסרת מועמדות עציוני ימים לפני הבחירות; תמיכה בקליש; הסכם על כהונה כסגן ראש העיר ואחריות על הקשר עם משרדי הממשלה; הבטחה ל-100 אלף מפגשים; הצטרפותו אחרי שהבין שלא יכול להגיע למקום השני.
7. ״דוד עציוני התפטר מתפקידו כסגן ראש העיר • הקואליציה בחיפה מתפרקת״, חי-פה, 8 ביולי 2021. https://haipo.co.il/item/288957 - מכתב התפטרות מלא של עציוני; ״גורם עיקרי למהפך״; ״יועצי אחיתופל״; ״שכר ותנאים לא עניינו אותי״; תגובות קוראים על ״קומבינות תפקידים״.
8. ״סגן ראש עיריית חיפה הודיע לקליש רותם על התפטרותו״, ynet, 8 ביולי 2021. https://www.ynet.co.il/news/article/bytctunto - הודעת ההתפטרות הראשונה.
9. ״חיפה הולכת לסיבוב בחירות שני - יהב מוביל, עציוני נושף בעורפו״, וואלה חדשות, 28 בפברואר 2024. https://news.walla.co.il/item/3647017 - תוצאות סיבוב ראשון: יהב 36.2%, עציוני 21.9%, קליש 4.5%.
10. ״סקר אחרון בהחלט לפני הסבב השני: יונה יהב מוביל על עציוני לראשות חיפה״, וואלה חדשות, מארס 2024. https://news.walla.co.il/item/3649239 - סקר מנו גבע: יהב 55.6%, עציוני 34.3%.
11. ״דוד עציוני מונה למשנה מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון״, מגדילים, 8 בנובמבר 2021. https://magdilim.co.il/08112112/ - מינוי למשנה מנכ״ל; ממייסדי כולנו; סגן יו״ר קק״ל; יועץ בכיר לשר האוצר כחלון; אב לילדה.
12. ״דירקטוריון קק״ל החליט על מינוי עו״ד דוד עציוני ליו״ר עמית״, מעריב, מאי 2020. https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-767793 - שימש יועץ בכיר לשר האוצר כחלון 2015-2018; אחראי על קשרי התעשייה של משרד האוצר, ראשי הרשויות, רשות מקרקעי ישראל.
13. פרוטוקול ועדת מנהל פיתוח קרקע, קק״ל, 2 במאי 2022. https://www.kkl.org.il/files/tenders2/mapak_21_3.pdf - עציוני כיו״ר הוועדה; דיונים על תקציבי פיתוח של 850 מיליון שקלים; הכשרות חקלאיות וביטחוניות.
14. ״ניוז חיפה והקריות: חיפה מחזיקה בשיא הארצי עם מספר המועמדים הגדול ביותר לראשות העיר״, ניוז חיפה והקריות. https://newshaifakrayot.net/?p=324029 - בבחירות 2018 התמודד עציוני, בשלב האחרון הסיר את עצמו והודיע על תמיכתו בקליש; ביולי 2021 התפטר ואשם אותה באי עמידה בהסכם; הסיסמה ״רק לא יהב״ ב-2018.
15. ״הבחירות בחיפה: דוד עציוני פורש ותומך בעינת קליש-רותם״, גלובס, 28 באוקטובר 2018. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001258175 - עציוני התנגד לקליש במהלך חודשים ארוכים והיה מי שהביא לפסילתה בידי משרד הפנים על תמיכה כפולה של מפלגת העבודה.
16. ״הו הא מי זה בא?״, כלבו, מארס 2019. https://www.colbonews.co.il/magazine/51549/ - ראיון עם עציוני; ״סוג של אופוזיציה בתוך הקואליציה״.
17. ״דוד עציוני: 'בטוח שסבא שלי, שופט בית המשפט העליון בדימוס, מתבייש בהחלטה שלא לפסול את יזבק'״, חדשות חיפה והקריות, פברואר 2020. https://krayot.com/archives/37305 - פרשת היבא יזבק; הציטוט על הסב.
18. ״'התסריט הכי חמור הוא שחיזבאללה יטווח את חיפה. זו כבר לא שאלה של האם אלא מתי'״, כלכליסט, ינואר 2024. https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/rk6hhrzda - ההיסטוריה התעסוקתית של עציוני; הקונספציה של יהב וקליש; מנהרות הכרמל לעיר אוהלים תת קרקעית.
19. ״סגן ראש העיר חיפה התפטר: 'קליש רותם כשלה בתפקודה'״, ynet, 8 ביולי 2021. https://www.ynet.co.il/news/article/b1yubtnao - מכתב התפטרות מלא; ״פחדים פוליטיים״; ההסכם הקואליציוני שהופר ״פעם אחר פעם״; אחריות על רישוי עסקים שלא קיבל; משבר חזירי הבר; הברחת יזמים; הסבת כספים מנהלת 2030.
20. ״דרמה בחיפה: סגן ראש העיר דוד עציוני התפטר מתפקידו ופרש מהקואליציה״, חדשות חיפה והקריות. https://haifakrayot.co.il/archives/44987 - מועצת העיר ברוב 7 מול 6 הביעה אי-אמון בקליש יומיים לפני התפטרות עציוני; ריכוז תפקידים: סגן ראש העיר, יו״ר החברה הכלכלית, יו״ר איגוד ערים ביוב, יו״ר ועדת הכספים, יו״ר ועדת המכרזים.
21. ״דוד עציוני מונה למשנה מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון״, גלובס, 9 בנובמבר 2021. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001390226 - אחראי על יישום החלטה 923 בחברה הערבית, מערך הבאת עובדים זרים; בן 38, נשוי ולו ילדה אחת.
22. ״סגן ראש עיריית חיפה המתפטר: 'מצפה מקליש-רותם לשים את המפתחות'״, מעריב. https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-852605 - ראיון עציוני אחרי ההתפטרות; ״לא באתי בשביל תפקיד״; ״היא לא בנאדם רע״.
23. ״הרשימה של דוד עציוני למועצת העיר - הפרטים המלאים״, קרמליסט, ספטמבר 2023. https://carmelist.co.il/item/76836 - עו״ד דוד מזרחי במקום השלישי; בנו של משה מזרחי, יו״ר ההסתדרות בחיפה ויו״ר ועד עובדי עיריית חיפה.
24. ״קינת דוד״, כלבו, 13 במארס 2024. https://www.colbonews.co.il/the-skewer/167654/ - ניתוח התבוסה; עציוני ״יכול היה להיות המטאור החדש״; ההצטרפות ל-2018 ניצלה נגדו; פירוק הגוש החרדי בידי יהב; פשקווילים נגד יהב; ההסכם הקואליציוני עם ש״ס ואגודת ישראל.
25. ״תוצאות אמת בחיפה: יונה יהב ודוד עציוני בדרך לסיבוב שני״, חיפה mynet, 28 בפברואר 2024. https://haifa.mynet.co.il/local_news/article/ry1djpj2p - תוצאות מלאות; הצהרת עציוני; אחוז הצבעה 39.1%.
26. ״יהב נגד עציוני: סיבוב שני בחיפה, תבוסה לקליש-רותם״, ynet, פברואר 2024. https://www.ynet.co.il/news/article/rymu87336 - קליש 4.5%, רשימתה 2.2%, לא תזכה למושב במועצה; 12 מועמדים בחיפה.
27. ״כצפוי - סיבוב שני בחיפה, יהב מול עציוני. הסתיימה תקופת קליש״, ניוז חיפה והקריות. https://newshaifakrayot.net/?p=325868 - הצהרות יהב ועציוני אחרי הסיבוב הראשון.
28. ״דוד עציוני: 'מצב חיפה תחת יהב - גרוע מתקופת קליש'״, חיפה mynet, מאי 2025. https://haifa.mynet.co.il/local_news/article/skugzkpwex - ריאיון אחרי שנה וחצי בקדנציית יהב; מגעים עם נפתלי בנט; ניתוח חיפה במצב כלכלי הקשה ב-20 השנה האחרונות.
29. ״עו״ד דוד עציוני מונה לאחרונה כמשנה למנכ״ל משרד השיכון״, חי-פה. https://haipo.co.il/item/322597 - ראיון בעדשה מקומית; הכרמלית בשבת; ההתחדשות עירונית.
30. ״דוד עציוני מונה ליו״ר איגוד ערים חיפה לביוב״, רדיו חיפה 1075FM, יולי 2024. https://1075.fm/item/165669/ - חבר אופוזיציה; קדנציה שנייה; ״בכוונתי לפעול להמשך תנופת הפיתוח במכון הטיהור״.
31. ״ניוז חיפה והקריות: דוד עציוני מונה לתפקיד יו״ר איגוד ערים חיפה ביוב בתמיכת הקואליציה״. https://newshaifakrayot.net/?p=335265 - מינוי שהפתיע חברי מועצה; חבר אופוזיציה מתמודד מול יהב מקבל מינוי בתמיכת חברי קואליציה.
32. ״כעת זה רשמי: עו״ד דוד עציוני, מונה למשנה מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון״, חדשות NWS. https://nws.report/news/31838/ - תיאור התפקיד החדש; ההמשכיות מקק״ל; ההיכרות עם תחום המקרקעין והנדל״ן.
33. ״דוד עציוני - חדשות חיפה והקריות״, ארכיון חדשות חיפה והקריות. לינק לארכיון - נשוי לשלי + 2; נבחר 2018 עם 3 מנדטים; היה יועץ לכחלון; הסיר מועמדות לפני הבחירות 2018; התפטר 2021 והתפטר מהמועצה לחלוטין כשמונה למשנה מנכ״ל משרד השיכון.
34. ״'קליש חשדנית וחוסמת' - עציוני בראיון ראשון מאז הפרישה״, חי-פה. https://haipo.co.il/item/289040 - ריאיון של לירון כרמי; תגובות קוראים.