דונלד טראמפ נולד ב-14 ביוני 1946 ברובע קווינס שבניו יורק, למשפחה חברת הכנסייה הפרסביטריאנית האמריקנית .

אביו, פרד טראמפ, נולד ב-1905 בקווינס להורים שהיגרו מגרמניה. כשהיה בן 15, נכנס פרד לנעליהם של הוריו בעסקי הנדל"ן, והקים עם אמו את הארגון "Elizabeth Trump & Son" שהפך לחברה כשהיה בן 22. הוא בנה בשנות ה-20 דירות בקווינס, שנמכרו במחיר זול לתקופתן. בתחילת שנות ה-30 הכיר את מרי מקלוד, ילידת סקוטלנד,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.dailymail.co.uk/news/article-3602299/An-uncomfortable-truth-REAL-story-Trump-s-mother-climbed-penniless-Scottish-immigrant-wife-businessman-revealed.html|הכותב=Alexandra Genova|כותרת=The REAL story of Trump's Scottish immigrant mother is revealed|אתר=Mail Online|תאריך=2016-05-21|תאריך_וידוא=2022-04-11}}|כיוון=שמאל}} והשניים נישאו בינואר 1936 בכנסייה פרסביטריאנית. הזוג התגורר בשכונת ג'מייקה בקווינס. ב-1937 ילדה מרי את מריאן טראמפ, ב-1938 נולד פרדריק ג'וניור, ב-1942 נולדה אליזבת, ב-1946 נולד דונלד, וב-1948 נולד רוברט. דונלד ואחיו נטבלו, חונכו ואושררו כפרסביטריאנים, ולמדו בילדותם בבית ספר של יום ראשון.

ממוזער|טראמפ בהאקדמיה הצבאית בניו יורק|אקדמיה הצבאית בניו יורק, [[1964]]

במהלך מלחמת העולם השנייה בנה פרד צריפים לצורכי המאמץ המלחמתי, ולאחר המלחמה התרחבה פעילותו והוא בנה בתים למשפחות של ותיקי המלחמה. בילדותו של דונלד, שיתף אותו אביו לעיתים תכופות בהחלטותיו העסקיות ואף נתן לו לעזור לפועלים בבניית המבנים. בצעירותו רצה דונלד להיות שחקן בייסבול מקצועי. בגיל 13, בשל בעיות משמעת, החליט אביו להכניסו לתוכנית של האקדמיה הצבאית בניו יורק, שבה למד במשך 5 שנים.{{הערה|{{Cite news|title=This Is Where Donald Trump Played By The Rules And Learned To Beat The Game|url=https://www.npr.org/2015/11/10/455331251/this-is-where-donald-trump-played-by-the-rules-and-learned-to-beat-the-game|work=NPR.org|access-date=2022-04-11|language=en}}|כיוון=שמאל}} הוא מונה שם לתפקיד קפטן של מחלקה ולקצין אימונים של גדוד וצעד בראש מצעד צבאי במנהטן לציון יום קולומבוס ב-12 באוקטובר 1963.{{הערה|{{Cite book |title=Trump Revealed: The Definitive Biography of the 45th President |last1=Kranish |first1=Michael |last2=Fisher |first2=Marc |publisher=Simon & Schuster |year=2017 |orig-year=First published 2016 |isbn=978-1-5011-5652-6 }}, p. 44|כיוון=שמאל}}

בעודו בקולג' היה מעורב בפרויקטים של חברת הנדל"ן של אביו. באוגוסט 1964 החל ללמוד באוניברסיטת פורדהם בניו יורק, ובשנתו השלישית עבר ללמוד כלכלה בבית הספר וורטון שבאוניברסיטת פנסילבניה, לימודים שסיים ב-1968. בעת לימודיו הוא קיבל זימון להתגייס לצבא ארצות הברית במסגרת הגיוס הנרחב למלחמת וייטנאם, אך קיבל פטור בשל לימודיו האקדמיים ומסיבות רפואיות.{{הערה|Donald Trump Ignores Draft Deferment Questions After Criticizing McCain, Vietnam|כיוון=שמאל}} בשנת 1966 הוא נחשב כשיר לשירות צבאי על סמך בדיקה רפואית, וביולי 1968 סיווג אותו ועד גיוס מקומי ככשיר לשרת. באוקטובר 1968 סווג "1-Y: דחייה רפואית מותנית". בשנת 1972 סווג מחדש בתור "4-F עקב דורבנות עצמות (אקסוסטוזיס|כיוון=שמאל}})" ברגלו, מה שפסל אותו לצמיתות משירות בצבא האמריקאי.{{הערה|{{Cite news|title=Donald Trump’s Draft Deferments: Four for College, One for Bad Feet|url=https://www.nytimes.com/2016/08/02/us/politics/donald-trump-draft-record.html|work=The New York Times|date=2016-08-02|access-date=2022-04-11|issn=0362-4331|language=en-US|first=Steve|last=Eder|first2=Dave|last2=Philipps}}|כיוון=שמאל}} באותה שנה מכר מתחם דירות בסינסינטי שבאוהיו, שאותו רכש אביו עשור קודם לכן והפקיד אותו כאחראי על פתיחתו מחדש, תמורת 6.75 מיליון דולר.

במהלך שנות השבעים הצטרפה משפחת טראמפ לכנסיית השיש הרפורמית של מנהטן, אחת מהכנסיות הפרוטסטנטיות הראשונות שהוקמו באמריקה הצפונית (ב-1628). נורמן וינסנט פיל היה לכומר המשפחה עד פטירתו ב-1993 וטראמפ הגדיר אותו בתור מנטור שלו.|כיוון=שמאל}} עם זאת, ב-2020 הודיע טראמפ כי אינו מזדהה עוד עם הכנסייה, ורואה את עצמו כנוצרי בלתי-זרמי.{{הערה|1=Trump Becomes the First President Since Eisenhower to Change Faiths in Office. Christianity Today, 27 October 2020.|כיוון=שמאל}}

אחיותיו של דונלד לא עודדו להיכנס לעסק המשפחתי על ידי אביהן, שנפטר ב-1999. מריאן טראמפ בארי כיהנה כשופטת בכירה בבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה עבור הציר השלישי, המכסה את דלאוור, ניו ג'רזי ופנסילבניה; תפקיד אליו מונתה בידי הנשיא ביל קלינטון.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://wn.com/Trump%27s_Sister,_Judge_Maryanne_Trump_Barry,_Talks_Criminal_Trials|כותרת=Trump's Sister, Judge Maryanne Trump Barry, Talks Criminal Trials|אתר=World News|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-04-11}}|כיוון=שמאל}} אליזבת טראמפ-גראו עבדה כעוזרת מנהלית בבנק. Miller Center|אתר=millercenter.org|תאריך=2017-04-11|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-04-11}}|כיוון=שמאל}} האח הבכור, פרד טראמפ ג'וניור, נכנס לעסק המשפחתי, הסתכסך עם אביהם התובעני ועזב כדי להיות טייס בחברת תעופה. ב-1981, בגיל 43, הוא מת מאי-ספיקת לב בעקבות שתייה מופרזת ואלכוהוליזם; גורל שדונלד טראמפ מייחס לו את הימנעותו מאלכוהול ומעישון. האח הצעיר, רוברט, נכנס גם הוא לעסק המשפחתי והפך למנהל. הוא נפטר באוגוסט 2020.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnn.com/2020/08/15/politics/robert-trump-dead/index.html|הכותב=Kaitlan Collins, Maegan Vazquez, Kristen Holmes and Kevin Liptak CNN|כותרת=Robert Trump, the younger brother of President Donald Trump, dead at age 71|אתר=CNN|תאריך_וידוא=2020-08-16}}|כיוון=שמאל}}

ממוזער|250px|טראמפ עם דגם אדריכלי של גורדי שחקים, 1985

לאחר לימודיו, המשיך טראמפ בפעילות בחברת הנדל"ן של אביו, שהתמקדה בהשכרה למעמד הביניים בברוקלין, קווינס וסטטן איילנד. ב-1971 עבר למנהטן. הוא הפך באותה שנה ליו"ר החברה ושינה את שמה לארגון טראמפ. הוא החל לעבוד על פרויקטים גדולים יותר, כשהוא משתמש בעיצוב אדריכלי ראוותני. הוא זכה לתשומת לב ציבורית לראשונה כשהואשם ב-1973 על ידי מחלקת המשפטים של ארצות הברית בהפרות של החוק לדיור הוגן (Fair Housing Act), על הפעלה וניהול של 39 בניינים. טראמפ דחה את ההאשמה, וטען כי היא נובעת מגודל החברה, ומן הרצון לאלץ אותה להשכיר למקבלי קצבת רווחה. בשנת 1975 הגיעו הצדדים להסכם פשרה בנושא.{{הערה|FBI releases files on Trump apartments' race discrimination probe in '70s, פוליטיקו, 15 בפברואר 2017|כיוון=שמאל}}

בין הפרויקטים שבהם היה מעורב כלולים מגדל טראמפ ומגדל טראמפ העולמי בניו יורק, בניין טראמפ בניו יורק שאותו רכש ושיפץ, טראמפ פארק אווניו שהסב לבניין דירות למגורים, מלון וקזינו טראמפ פלאזה, מלון וקזינו טאג' מהאל ומלון וקזינו טראמפ קאסל באטלנטיק סיטי, מלון פלאזה בניו יורק אותו רכש ב-1988 ומכר ב-1995, מלון טראמפ בלאס וגאס, אתר הנופש מאר-א-לאגו בפאלם ביץ' וכן אתרי נופש ומגרשי גולף בעולם. שש פעמים לאורך הקריירה שלו נקלעו חברות בבעלותו לחדלות פירעון ונכנסו להליכי פירוק.{{הערה|Yep, Donald Trump's companies have declared bankruptcy...more than four times, politifact.com, 21 June 2016|כיוון=שמאל}} טראמפ היה מבעלי הארגון שערך את תחרויות מיס תבל (מיס יוניברס) וכן תחרויות מיס ארצות הברית ומיס ארצות הברית הצעירה. ב-1983 רכש את קבוצת הפוטבול ניו ג'רזי ג'נרלס מליגת ה-USFL. הוא פעל לקידום הליגה כמתחרה משמעותית של ליגת ה-NFL והוביל תביעת נזיקין נגד ה-NFL על בסיס הפרה של חוקי ההגבלים העסקיים. מאמציו לא נשאו פרי והליגה חדלה לפעול ב-1986.{{הערה|Donald Trump’s Less-Than-Artful Failure in Pro Football, הניו יורק טיימס, 19 בפברואר 2016|כיוון=שמאל}}

מיזם נוסף של טראמפ היה "אוניברסיטת טראמפ" שבמסגרתה הועברו סמינרים בנושאי נדל"ן. נגד המיזם ונגד טראמפ עצמו הוגשו מספר תובענות ייצוגית וכן תביעה ממחלקת החינוך של מדינת ניו יורק באשמת שימוש בלתי חוקי בשם "אוניברסיטה" והונאת הלקוחות. התביעות הסתיימו לאחר בחירתו לנשיאות בפשרה שבמסגרתה הסכים טראמפ לשלם 25 מיליון דולר לסטודנטים ולמדינת ניו יורק. בשנת 1995 הוא הקים תאגיד הנפט טראמפ שתוך זמן קצר עברה לעסוק במחצבות במדגסקר ואחר כך בתחומים אחרים.

טראמפ הופיע במספר סרטי קולנוע בהופעות אורח בתפקיד עצמו, בהם "שכחו אותי בבית 2", "וול סטריט 2 - הכסף מדבר", "זולנדר", "שבועיים מראש", "השותפה" ו"תשוקה אחרת" ("Ghosts Can't Do It"). על משחקו ב"תשוקה אחרת" זכה ב-1990 בפרס פטל הזהב לשחקן המשנה הגרוע ביותר. יחד עם מארק בארנט הפיק את תוכנית המציאות "המתמחה" המשודרת ברשת NBC משנת 2004. טראמפ הנחה את התוכנית ב-11 העונות הראשונות שלה, עד 2015. בתוכנית מתמודדים המתחרים זה בזה במשימות הקשורות למהלכים כלכליים והפרס לזוכה הוא משרה באחד הפרויקטים של קבוצת טראמפ. בתפקידו זה התפרסם במשפט "You're fired" (את/ה מפוטר/ת) למועמד המודח. על חלקו בתוכנית היה מועמד פעמיים לפרס אמי ב-2004 וב-2005. שמו הונצח ב-2007 בשדרת הכוכבים של הוליווד.{{הערה|Donald’s Trump Star on Hollywood Walk of Fame Is Smashed, הניו יורק טיימס, 26 באוקטובר 2016|כיוון=שמאל}}

ממוזער|250px|מלון טראמפ בלאס וגאס שחלונותיו מחופים בזהב 24 קרט

טראמפ הוא ככל הנראה הנשיא המיליארדר הראשון של ארצות הברית, ובפרט העשיר ביותר.|כיוון=שמאל}} היקף הונו המדויק אינו ידוע ונתון במחלוקת. ב-2005 ראה אור ספרו של טימותי אובריאן "TrumpNation: The Art of Being The Donald". בספר נכתב כי שווי הונו ונכסיו של טראמפ מסתכם ב-150 עד 250 מיליון דולר, וכי הוא "מיליונר" ולא "מיליארדר", כפי שטוען טראמפ. בתגובה, הגיש טראמפ תביעת הוצאת דיבה נגד המחבר. ב-17 ביולי 2009 דחה בית המשפט העליון של מדינת ניו ג'רזי את התביעה, וקבע כי אובריאן לא הוציא את דיבתו של טראמפ כשטען כי שווי הונו ונכסיו נמוך בהרבה מאשר טראמפ טוען. בית המשפט לא דן בשאלת היקף הונו האמיתי של טראמפ.

באוקטובר 2016 העריך המגזין "פורבס" את הונו ונכסיו של טראמפ בסכום של 3.7 מיליארד דולר, ירידה של 800 מיליון דולר לעומת השנה הקודמת. טראמפ עצמו העריך ביוני 2015 כי הונו נאמד בכ-8.7 מיליארד דולר. טראמפ מעולם לא חשף רשמית את רישומי המס שלו, כך שלא ניתן לדעת בוודאות בכמה מוערך הונו.|כיוון=שמאל}} באפריל 2020 העריך המגזין את הונו ב-2.1 מיליארד דולר. במהלך מסע הבחירות לנשיאות ב-2016 חשף הניו יורק טיימס חלק מטפסי המס של טראמפ בשנת 1995 שמהם עלה כי הוא הפסיד 916 מיליון דולר באותה שנה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nytimes.com/2016/10/02/us/politics/donald-trump-taxes.html|כותרת=Donald Trump Tax Records Show He Could Have Avoided Taxes for Nearly Two Decades, The Times Found|אתר=הניו יורק טיימס|הכותב=David Barstow, Susanne Craig, Russ Buettner and Megan Twohey|תאריך=1 באוקטובר 2016}}|כיוון=שמאל}} הדבר אפשר לו לנכות הפסדים אלה במהלך השנים הבאות ולהימנע מתשלום מס. במהלך אחד מהעימותים הנשיאותיים אמר טראמפ שלא שילם מס כי הוא חכם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.washingtonpost.com/news/the-fix/wp/2016/09/28/donald-trumps-defense-of-not-paying-taxes-is-remarkable/|כותרת=Donald Trump’s defenses of not paying taxes pretty much say it all|אתר=וושינגטון פוסט|הכותב=Aaron Blake|תאריך=2 באוקטובר 2016}}|כיוון=שמאל}} ב-28 בספטמבר 2020 פרסם הניו יורק טיימס כי טראמפ שקוע בחובות של 421 מיליון דולר, כי בשנים 2016–2017 שילם מס הכנסה לאומי בסך 750 דולר, וכי ב-10 מתוך 15 השנים האחרונות לא שילם מס הכנסה כלל.{{הערה|{{Cite news|title=Trump’s Taxes Show Chronic Losses and Years of Income Tax Avoidance|url=https://www.nytimes.com/interactive/2020/09/27/us/donald-trump-taxes.html|newspaper=The New York Times|date=2020-09-27|access-date=2020-10-02|issn=0362-4331|language=en-US|first=Russ|last=Buettner|first2=Susanne|last2=Craig|first3=Mike|last3=McIntire}}|כיוון=שמאל}} במאי 2024, הוערך הונו בסך של 7 מיליארד דולר.

ממוזער|250px|טראמפ עם בתו איוונקה טראמפ|איוונקה, נואם במהלך קמפיין הבחירות שלו לנשיאות ארצות הברית, 2016

ממוזער|250px|סמליל קמפיין טראמפ בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית

טראמפ הביע עניין בהגשת מועמדות למרוץ לנשיאות ב-2012 מטעם הרפובליקנים, ונחשב לאחד המועמדים הפוטנציאליים הבולטים בבחירות המקדימות של המפלגה ב-2012.}} עם זאת, הוא הודיע במאי 2011 כי אין בכוונתו להתמודד לבחירות הקרובות לנשיאות, שנערכו שנה וחצי מאוחר יותר.

ב-16 ביוני 2015 הודיע על התמודדותו בבחירות לנשיאות ב-2016 מטעם המפלגה הרפובליקאית תחת הסיסמה "Make America Great Again".}} הצהרתו בעת אירוע השקת הקמפיין שלו לנשיאות במגדל טראמפ, שיבנה חומה בין מקסיקו לארצות הברית, וכן כי חלק מהמהגרים הלא-חוקיים שמגיעים לארצות הברית ממקסיקו מביאים סמים ופשע וכוללים אנסים, חוללה הדים בתקשורת ובמערכת הפוליטית האמריקאית, וספגה גינויים גם מחברי מפלגתו, בהם ג'ב בוש, ריק פרי, מרקו רוביו ומיט רומני.}} בהמשך נמתחה עליו ביקורת על שתקף את סנאטור ג'ון מקיין, שלטענתו אמר ש-15,000 האנשים שבאו לעצרת טראמפ הם משוגעים, באומרו כי בעיניו מקיין, שנפל בשבי במלחמת ויינטאם, אינו גיבור מלחמה, וכן בקריאתו בדצמבר 2015 לאסור על מוסלמים להיכנס לארצות הברית עד שהממשל ינתח סקרי דעת קהל בעולם המוסלמי שלפיהם רוב המוסלמים מצהירים על שנאת אמריקאים ויחליט כיצד להתמודד עם כך.}} האפיפיור פרנציסקוס טען כי מי שמציע לבנות חומות ולא גשרים, איננו נוצרי.}} טראמפ השיב שהתבטאות האפיפיור היא מחפירה ושלאף מנהיג ובפרט למנהיג דתי אין זכות לפקפק באמונתו של אחר.{{הערה|Donald Trump calls Pope Francis 'disgraceful' for questioning his faith, הגרדיאן, 18 בפברואר 2016|כיוון=שמאל}}

טראמפ נהנה מהובלה מתמדת בסקרים בין מועמדי המפלגה הרפובליקנית ובהיקף הסיקור התקשורתי לאורך הקמפיין לנשיאות. הצהובון נשיונל אינקוויירר התגייס למען טראמפ, פרסם ידיעות חסרות בסיס שהכפישו את יריביו מהמפלגה הרפובליקנית ועל פי עדות העורך הראשי באותו זמן העיתון אף סייע באופן פעיל להשתיק ידיעות שעלולות היו לפגוע בטראמפ.}} בבחירות המקדימות שהחלו בפברואר 2016 הוא סיים שני באסיפות הבחירה באיווה (לאחר טד קרוז) וראשון בפריימריז בניו המפשייר, בפריימריז בקרוליינה הדרומית ובאסיפות הבחירה בנבדה. גם בבחירות ב-13 מדינות שנערכו ב-1 במרץ, "יום שלישי הגדול", זכה טראמפ במספר הקולות הגדול ביותר מבין המועמדים.}} במהלך הקמפיין זכה לתמיכתם של בכירים רפובליקנים כגון שרה פיילין, כריס כריסטי, רודי ג'וליאני וג'ף סשנס, אם כי רוב הממסד הרפובליקני הסתייג ממועמדותו, הן בגלל עמדותיו וסגנונו, והן משום החשש שדמותו תקשה על המפלגה לנצח בבחירות.

במאי 2016 ניצח באופן מכריע באינדיאנה. בעקבות כך פרשו טד קרוז}} וג'ון קייסיק מהמרוץ וטראמפ נותר המועמד היחיד במפלגה הרפובליקנית.}} ב-26 במאי 2016 הצליח טראמפ לעבור את רף הצירים הדרוש להבטחת מועמדותו, ובוועידת המפלגה ביולי 2016 הפך למועמדה הרשמי לנשיאות. כמה ימים קודם לכן בחר במושל אינדיאנה מייק פנס כמועמדו לתפקיד סגן הנשיא.}}

ממוזער|250px|טראמפ בעצרת בחירות באריזונה, אוגוסט 2016

ממוזער|270x270 פיקסלים|שיחת חפיפה ראשונה עם הנשיא ברק אובמה, בחדר הסגלגל של [[הבית הלבן וברקע שולחן הרזולוט הנישאותי]]

התמודדותו של טראמפ הייתה יוצאת דופן בשל ההתקפות רבות שספג מהתקשורת ומיריביו ובשל תגובותיו החריפות להתקפות אלה. במהלך ריאיון לרשת CBS, אמר בהקשר של מוסלמים, שאף על פי שאינו אוהב אפיון (profiling), הגיע הזמן להתחיל לחשוב עליו, כפי שהוא מבוצע בהצלחה בישראל ובמדינות אחרות.}} במהלך ועידת המפלגה הדמוקרטית נאמו הוריו של חייל מוסלמי אמריקאי שנהרג בעת שירותו בעיראק, ותקפו את טראמפ על דבריו.}} טראמפ התבטא באופן חריף בעיקר נגד המתמודדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, וכינה אותה לאורך הקמפיין "הילרי המושחתת" (Crooked Hillary). הוא נקט בכינויי גנאי גם כלפי יריביו במרוץ הרפובליקני, כמו "מרקו הקטן" (סנאטור מרקו רוביו) ו"טד השקרן" (סנאטור טד קרוז). הצהובון נשיונל אינקוויירר, שהתגייס למען טראמפ, פרסם ידיעות חסרות בסיס שהכפישו את יריבתו קלינטון וטענו בין היתר שנותרו לה 6 חודשים לחיות.

ב-8 באוקטובר 2016 הודלפה קלטת וידאו משנת 2005, שבה נשמע טראמפ משוחח עם העיתונאי בילי בוש תוך שימוש בשפה גסה. בין היתר נשמע אומר כי הוא מנשק נשים "בלי לחכות", ושכ"כוכב" הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה לנשים, לרבות אחיזה באיבר מינן.}} לאחר פרסום ההקלטה, התנצל טראמפ וטען שהדברים הם בגדר "שיח גברים בחדר הלבשה" (locker room talk). על-אף הביקורת והמבוכה במחנה הרפובליקני, הבהיר טראמפ כי אין בכוונתו לפרוש. בהמשך אוקטובר, נערכו מסיבות עיתונאים של כ-15 נשים, שטענו שטראמפ הטריד אותן מינית במהלך שלושים השנים האחרונות. הוא הכחיש את הטענות נגדו וטען כי אנשי הקמפיין של הילרי קלינטון, אנשי תקשורת ואחרים גייסו את הנשים כדי להוציא את דיבתו רעה, והזכיר שטענות על ניצול מיני הושמעו גם כלפי הנשיא ביל קלינטון, בעלה של יריבתו הדמוקרטית הילרי קלינטון.

בבחירות לנשיאות, שנערכו ב-8 בנובמבר 2016, קיבל טראמפ 46.1% מהקולות, 2.9 מיליון קולות פחות מיריבתו, אך ניצח ב-30 מדינות שהעניקו לו 306 מתוך 538 אלקטורים (57%), ונבחר לנשיא ה-45 של ארצות הברית. לאורך מסע הבחירות הובילה קלינטון במרבית הסקרים, ועל כן ניצחונו של טראמפ התקבל בקרב רבים בתקשורת ובציבור בהפתעה.{{הערה|{{cite news |url=http://www.nytimes.com/2016/11/10/us/politics/donald-trump-election-reaction.html |title=Donald Trump’s Victory Is Met With Shock Across a Wide Political Divide |work=The New York Times |date=November 9, 2016 |accessdate=November 10, 2016}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{cite web|last1=Arkin |first1=Daniel |last2=Siemaszko |first2=Corky |url=http://www.nbcnews.com/storyline/2016-election-day/2016-election-donald-trump-wins-white-house-upset-n679936 |title=2016 Election: Donald Trump Wins the White House in Upset |publisher=NBC News |date=November 9, 2016 |accessdate=November 10, 2016}}|כיוון=שמאל}} טראמפ הוא הנשיא החמישי שנבחר מבלי שקיבל את רוב קולות הבוחרים (קדמו לו ג'ון קווינסי אדמס, רתרפורד הייז, בנג'מין הריסון וג'ורג' ווקר בוש}}), והנשיא הראשון ללא ניסיון פוליטי או צבאי קודם. טראמפ היה בהשבעתו הנשיא המבוגר ביותר בעת בחירתו, בן 70 ושבעה חודשים (בשיא הקודם החזיק רונלד רייגן, שהיה בן 69 בראשית כהונתו, מחליפו ויריבו העיקרי בבחירות, ג'ו ביידן שבר את שיאו והושבע בגיל 78 וטראמפ עצמו שבר את השיא שוב כשהושבע לכהונתו השנייה בגיל 78 ושבעה חודשים). הוא האדם העשיר ביותר שנבחר לנשיאות, עם הון אישי בשווי של 4.5 מיליארד דולר (בשיא הקודם החזיק ג'ורג' וושינגטון).

ממוזער|250px|שמאל|טראמפ נשבע אמונים, 2017

ממוזער|250px|שמאל|הזוג טראמפ מלווה לשלום את הזוג אובמה בסיום טקס ההשבעה, 2017ממוזער|300px|שמאל| טראמפ נושא את נאום השבעת נשיא ארצות הברית|ההשבעה לנשיאות ארצות הברית, [[20 בינואר 2017]]ב-20 בינואר 2017 הושבע לנשיא על ידי נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית ג'ון רוברטס, ונכנס רשמית לתפקיד.}}}} ביוזמתו של טראמפ השתתף בטקס ההשבעה, בנוסף לכומר, גם רב (מרווין האייר) שנשא בו דברים. טראמפ מינה את הגנרלים ג'יימס מאטיס וג'ון קלי למזכיר ההגנה ומזכיר ביטחון המולדת בהתאמה, את הסנאטור ג'ף סשנס לתובע הכללי, ואת רקס טילרסון למזכיר המדינה (בין לבין בעקבות המלצה של ג'יימס בייקר למנותו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.newyorker.com/books/page-turner/the-private-trump-angst-of-a-republican-icon|הכותב=Condé Nast|כותרת=The Private Trump Angst of a Republican Icon|אתר=The New Yorker|תאריך=2020-09-27|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2022-04-11}}|כיוון=שמאל}}). בהמשך מינה טראמפ את יו"ר הוועדה הרפובליקנית הלאומית ריינס פריבס לראש סגל הבית הלבן, את מנהל מערכת הבחירות שלו, גנרל מייקל פלין ליועץ לביטחון לאומי. את סטיב באנון, בתו איוונקה טראמפ, חתנו ג'ארד קושנר ומנהלת הקמפיין שלו קליאן קונוויי מינה ליועציו הבכירים. במרץ 2018 פיטר טראמפ את טילרסון ומינה במקומו את מייק פומפאו, לשעבר ראש ה-CIA, למזכיר המדינה.

עם הישגיו המרכזיים של טראמפ בתחום הפנים נמנים קיצוץ במיסים, הקלת הרגולציה על עסקים ומינוי שופטים שמרנים, תחומים שבהם עמד בהתחייבויותיו.}} ב-31 בינואר 2017 הכריז על ניל גורסץ', שנחשב שמרן, כמועמדו למשרת שופט בבית המשפט העליון שימלא את הכיסא הפנוי שנותר עם פטירתו של השופט השמרן אנטונין סקאליה. המינוי אושר בסנאט. ב-14 בפברואר התפטר מתפקידו היועץ לביטחון לאומי מייקל פלין, לאחר שנודע כי הסתיר מסגן הנשיא פנס את העובדה שנפגש עם שגריר רוסיה.}} לאחר כשבוע מינה טראמפ במקומו את הרברט ריימונד מקמאסטר. ב-28 בפברואר נשא טראמפ נאום ראשון בפני הקונגרס ובו פרש את עיקרי מדיניות הפנים שלו.}}

ב-9 במאי 2017 פיטר טראמפ את מנהל ה-FBI ג'יימס קומי. ביולי התפטר דובר הבית הלבן שון ספייסר, שהוחלף על ידי שרה האקבי סנדרס. באותו חודש פוטר ראש סגל הבית הלבן ריינס פריבס שהוחלף על ידי ג'ון קלי. באוגוסט הוא פיטר את יועצו סטיב באנון. ב-13 במרץ 2018 פיטר את מזכיר המדינה רקס טילרסון, ומינה את ראש ה־CIA מייק פומפאו להחליפו. ב-22 במרץ 2018 התפטר היועץ לביטחון לאומי הרברט ריימונד מקמאסטר. ג'ון בולטון החליפו רשמית בתאריך 9 באפריל 2018,}} עד לפיטוריו בספטמבר 2019.

ב-9 ביולי 2018 הודיע טראמפ כי השופט ברט קוואנו הוא מועמדו לשופט בבית המשפט העליון.}} המינוי נתקל בקשיים לאחר שכריסטין בלייזי פורד העידה בסאנט כי קוואנו תקף אותה מינית כשהיו בתיכון, ולאחר טענות של שתי נשים נוספות כי המועמד ביצע עבירות מין בשנות ה-80. לאחר שטראמפ הורה ל-FBI לחקור את הטענות, הודיעה הבולשת כי אין ראיות שתומכות בעדויות המתלוננות ואין ראיות להתנהגות שאינה הולמת מצד קוואנו.}} בעקבות זאת, ב-6 באוקטובר אושר המינוי בסנאט.}}

ביולי 2019 מונתה סטפני גרישם לדוברת הבית הלבן במקום שרה האקבי סנדרס, ולמנהלת התקשורת בבית הלבן.}} במהלך 2020, בעקבות פטירתה של שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג, טראמפ קידם את מינויה של איימי קוני בארט, פרופסור למשפטים באוניברסיטת נוטרדאם. השימוע על מינויה בסנאט החל ב-12 באוקטובר 2020. ב-26 באוקטובר אושר המינוי סופית בהצבעה במליאת הסנאט ברוב של 52 מול 48, ובאותו יום הושבעה בארט בבית הלבן לשופטת בבית המשפט העליון. זהו המינוי לבית המשפט העליון הסמוך ביותר לבחירות לנשיאות בתולדות ארצות הברית.

ממוזער|הנשיא טראמפ וסגן הנשיא פנס בסקירה של חיילים בטקס ההשבעה הנשיאותית בוושינגטון הבירה, 20 בינואר 2017.|248x248 פיקסלים

המינויים של טראמפ למשל גרמו לביטול פסק דין רו נגד וייד וכן להקלה על הנפקת רישיונות לנשיאת נשק מוסתר.}}

248x248px|ממוזער|שמאל|טראמפ מדבר עם עובדי רכב במישיגן, מרץ [[2017]]

ההתרחבות הכלכלית שהחלה ביוני 2009 נמשכה גם בשנתיים הראשונות של כהונת טראמפ, הצמיחה השנתית של התמ"ג עלתה בשנת הכהונה השנייה שלו ל-2.9%. שיעור האבטלה המשיך לרדת, לפחות מ-4%, תוך אינפלציה מתונה בלבד. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-25.9% במהלך שתי שנות כהונתו הראשונות של טראמפ, הביצועים הטובים ביותר בקרב כל הנשיאים מאז פורד.{{הערה|{{cite news|url=https://www.factcheck.org/2019/04/trumps-numbers-april-2019-update/|title=Trump's Numbers, April 2019 Update|last=Jackson|first=Brooks|date=April 11, 2019|accessdate=May 3, 2019|publisher=FactCheck.org}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{cite news|url=https://www.washingtonpost.com/business/economy/is-this-the-too-good-to-be-true-economy/2019/05/03/9f05aff0-6dbc-11e9-8f44-e8d8bb1df986_story.html|title=Is this economy too good to be true?|last=Long|first=Heather|date=May 3, 2019|work=The Washington Post|accessdate=May 5, 2019}}|כיוון=שמאל}} בבחינת תמ"ג לנפש המדד עלה ב-3.6% במהלך 2017, 4.92% ב-2018, 3.51% ב-2019 וירד ב-2.66% ב-2020 (מפלה שנגרמה בעיקרה בעקבות ההגבלות שהוטלו על תנועה ופעילות אזרחית עקב התפרצות מגפת הקורונה).|כיוון=שמאל}} בסיום נשיאותו מדד שוק המניות של דאו ג'ונס דירג אותו במקום הרביעי מכל הנשיאים האמריקאים, עם צמיחה שנתית ממוצעת של שוק המניות בסך 13.7% (מאחורי ברק אובמה: 13.8%, ביל קלינטון: 15.2% וקלווין קולידג': 26.1%).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kiplinger.com/investing/602714/best-and-worst-presidents-according-to-the-stock-market|כותרת=The Best and Worst Presidents (According to the Stock Market)|אתר=Kiplinger|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-04-11}}|כיוון=שמאל}}

ב-23 בינואר 2017 חתם על צו ליציאת ארצות הברית מהסכם השותפות הטראנס-פסיפית והודיע כי בכוונתו לבחון יציאת ארצות הברית גם מהסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה. הוא ביטל איסור של קודמו בתפקיד לבניית שני צינורות נפט.}} ב-2 בדצמבר 2017, הסנאט האמריקאי אישר את רפורמת המס של טראמפ, אשר כוללת את הורדת מס החברות מכ-35% לכ-21% בלבד והגבלת הקלת המס הפדרלי ממיסי מדינה ורשות מקומית.}}}} במרץ 2018, הטיל טראמפ מכסים של 25% על ייבוא פלדה ו-10% על ייבוא אלומיניום לארצות הברית, עם פטורים לקנדה, מקסיקו ומדינות אחרות.{{הערה||כיוון=שמאל}} ב-15 ביוני 2018, הטיל טראמפ מכסים של כ-25% על מוצרים בשווי של 50 מיליארד דולר המיובאים מסין. בתגובה, משרד הסחר הסיני הודיע כי יטיל מכסים על מוצרים אמריקאים בשיעור זהה.}} מהלך זה החל את מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין.

כמו כן הטיל טראמפ מכסים על מוצרים שונים המיובאים מהאיחוד האירופי, שבתגובה הטיל מכסים גם הוא. לאחר שטראמפ איים להטיל מכסים בגובה 20 אחוזים על ייבוא מכוניות, נפגשו טראמפ עם ז'אן-קלוד יונקר, נשיא הנציבות האירופית, והגיעו להסכם לפיו לא יוטלו עוד מכסים, ויבחנו מחדש המכסים שהוטלו. בתמורה התחייבה אירופה להיכנס למשא ומתן על מכסים קודמים, וכן לייבא יותר גז ופולי סויה מארצות הברית.}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.learningfromchina.net/economic-logic-behind-trumps-foreign-policy-the-key-countries-are-germany-china/|כותרת=Economic logic behind Trump's foreign policy - the key countries are Germany &China|אתר=Learning from China|תאריך=2018-05-29|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2022-04-11}}|כיוון=שמאל}}

ב-27 באוגוסט 2018, ארצות הברית ומקסיקו חתמו על הסכם סחר חדש ביניהן.}} בראשית אוקטובר, קנדה הצטרפה להסכם גם היא.}} קרן המטבע הבין-לאומית דיווחה על האטה כלכלית עולמית ב-2019 בעקבות מלחמת הסחר האמריקאית-סינית. בסין, מלחמת הסחר האטה את מגמת הצריכה. ב־2018, לראשונה מאז 1990, נרשמה ירידה של 6% במכירת מכוניות חדשות במדינה. גם בכל הנוגע לשדרוג הסמארטפונים, הייתה האטה. ב־2018 נרשמה ירידה של 15.5% במכירת סמארטפונים ובעשרת החודשים הראשונים של 2019 המכירות קטנו בעוד 5.8%. בדצמבר 2019, יצרנית הסמארטפונים היחידה שבתקופה חיובית בסין הייתה וואווי, שזכתה לתמיכה לאומית בשל היותה מושא ההתקפות של הממשל האמריקאי.}} בארצות הברית, מלחמת הסחר יצרה מאבקים של חקלאים ויצרנים ומחירים גבוהים יותר לצרכנים, מה שהביא לכך שהתעשייה האמריקאית נכנסה ל"מיתון קל" ב-2019.|כיוון=שמאל}}

לאחר שהמשא ומתן בין ארצות הברית לסין לא הצליח לפתור את הסכסוך המסחרי, טראמפ איים במאי 2019 להטיל מכסים על עוד סחורות סיניות בשווי 200 מיליארד דולר.{{הערה|{{cite news |url=https://www.nytimes.com/2019/05/10/us/politics/trump-china-trade.html |title=Trump Renews Trade War as China Talks End Without a Deal |first1=Alan |last1=Rappeport |first2=Ana |last2=Swanson |date=May 10, 2019 |work=הניו יורק טיימס}}|כיוון=שמאל}} ביוני 2019, החליטו הנשיא טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג להמשיך במשא ומתן.}} בינואר 2020 נחתם הסכם סחר חדש בין המדינות. ב-2020 החלה מלחמת מחירי הנפט בין ערב הסעודית לרוסיה. הנשיא היה מעורב בגיבוש ההסכם שסיים את המלחמה.}} במקביל החל משבר כלכלי עולמי בעקבות ההגבלות שהוטלו על פעילות ותנועה אזרחית עקב התפרצות מגפת הקורונה ברחבי העולם.

ב-1 ביוני 2017 הודיע טראמפ על כוונתו לפרוש מהסכם פריז.{{הערה|{{cite news |url=http://www.cnn.com/2017/06/01/politics/trump-paris-climate-decision/index.html |title=Trump on Paris accord: 'We're getting out' |last1=Liptak |first1=Kevin |last2=Acosta |first2=Jim |date=June 1, 2017 |publisher=CNN|access-date=June 1, 2017}}|כיוון=שמאל}} ב-4 בנובמבר 2019 הודיעה ארצות הברית באו"ם על כוונתה לפרוש מההסכם. לפי ההסכם מדינה יכולה לפרוש מההסכם שנה לאחר מסירת הודעה רשמית על כוונתה לפרוש.}}

250px|ממוזער|שמאל|טראמפ חותם על צו מספר 13769 בהפנטגון|פנטגון. מאחוריו מזכיר ההגנה [[ג'יימס מאטיס וסגן הנשיא מייק פנס. 27 בינואר 2017]]

כפי שהתחייב לאורך קמפיין הבחירות, הוציא טראמפ צווים שנועדו להקשיח את מדיניות האכיפה בתחום ההגירה הבלתי חוקית,}} בהם צו המקצץ במימון הפדרלי לערי מקלט למהגרים (Sanctuary Cities), וכן ״צו המונע כניסת אזרחים משבע מדינות מוסלמיות מעודדות טרור״: איראן, סוריה, עיראק, תימן, סומליה, סודאן ולוב.}} אך ימים ספורים לאחר חתימת הצו הקפיא בית משפט פדרלי לערעורים את תקפותו. לאחר כמה הליכים שבהם השעו בתי משפט את הצו, אישר בית המשפט העליון של ארצות הברית ביוני 2017 את מרבית חלקיו, וקבע כי הוא תקף עד לדיון שיתקיים באוקטובר 2017, ובו יוכרע מעמדו. בדצמבר של אותה השנה, אישר בית המשפט העליון, ברוב של שבעה מול שתיים, את צו ההגירה בגרסתו השלישית.

לנוכח הפריצות ההמוניות של מהגרים בלתי-חוקיים דרך גבול ארצות הברית – מקסיקו, טראמפ הציע במסע הבחירות ב-2016 לבנות חומת הפרדה לאורך הגבול. הוא הכריז שעם היבחרו לנשיאות הוא יאלץ את מקסיקו לשלם את עלויות הבנייה.{{הערה|Collinson, Stephen; Diamond, Jeremy (September 1, 2016). "Mexican president disputes Trump over border wall payment discussion". CNN.|כיוון=שמאל}} ב-25 בינואר 2017, ימים ספורים לאחר השבעתו של טראמפ ויומיים לפני פגישתו המתוכננת בוושינגטון די. סי. עם נשיא מקסיקו אנריקה פניה נייטו, חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי לבניית החומה. פניה נייטו הכחיש שמקסיקו תשלם עבור החומה וכתוצאה מכך בוטלה הפגישה. ב-8 בנובמבר אותה שנה הודיע ממשל טראמפ על כללים חדשים לדחיית בקשות למקלט לכל מי שחוצה את הגבול באופן בלתי חוקי ללא קשר לאזרחותו. הוראה זו ניתנה על בסיס פסק הדין של בית המשפט העליון "טראמפ נגד הוואי" ועל סמך סמכות הנשיא על פי חוק ההגירה והאזרחות של 1965.{{הערה|Shear, Michael (November 8, 2018). "Trump Claims New Power to Bar Asylum for Immigrants Who Arrive Illegally". The New York Times.|כיוון=שמאל}} למחרת היום חתם הנשיא על הכרזה על פיה הוגדר שאנשים החוצים את הגבול עם מקסיקו באופן בלתי חוקי לא יהיו זכאים לקבל מקלט.

בעקבות משבר המהגרים הבלתי-חוקיים בארצות הברית, במהלכו הופרדו אלפי ילדים ממשפחותיהם,}} חתם טראמפ על צו המורה לשמור משפחות יחד ודורש מרשות ההגירה לדאוג להם למגורים.}} בקמפיין הבחירות שלו לנשיאות, הבטיח טראמפ לבנות חומה בגבולה הדרומי של ארצות הברית עם מקסיקו, כדי לבלום את ההגירה הבלתי חוקית ממקסיקו לארצות הברית. ב-22 בדצמבר 2018 הממשל הפדרלי הושבת חלקית אחרי שדרישתו של טראמפ להקצאת 5.6 מיליארד דולר למימון החומה נדחתה על ידי הדמוקרטים ששולטים בבית הנבחרים.{{הערה|{{Cite news |first1=Julie Hirschfeld |last1=Davis |first2=Michael |last2=Tackett |url=https://www.nytimes.com/2019/01/02/us/politics/trump-congress-shutdown.html |title=Trump and Democrats Dig In After Talks to Reopen Government Go Nowhere |newspaper=הניו יורק טיימס |date=January 2, 2019 |access-date=January 3, 2019}}|כיוון=שמאל}} טראמפ אמר כי הוא לא יחתום על שום הצעת חוק אשר לא תכלול את מימון החומה, והדמוקרטים, השולטים בבית הנבחרים הודיעו מצדם כי לא ייתמכו בשום הצעת חוק מטעמו. הרפובליקנים בסנאט אמרו כי לא יקדמו חקיקה שטראמפ לא יחתום עליה.{{הערה|{{Cite news |first1=Damian |last1=Paletta |first2=Erica |last2=Werner |url=https://www.washingtonpost.com/business/economy/trump-falsely-claims-mexico-is-paying-for-wall-demands-taxpayer-money-before-meeting-with-top-democrats/2019/01/02/408bf86e-0e97-11e9-8938-5898adc28fa2_story.html |title=Trump falsely claims Mexico is paying for wall, demands taxpayer money for wall in meeting with Democrats |newspaper=The Washington Post |date=January 2, 2019 |access-date=January 3, 2019}}|כיוון=שמאל}} במשא ומתן מוקדם יותר עם מנהיגי הדמוקרטים, ננסי פלוסי וצ'אק שומר, אמר טראמפ כי הוא "גאה להשבית את הממשל עבור ביטחון הגבול".{{הערה|שם=Nakamura-190109|{{cite news |url=https://www.washingtonpost.com/politics/hes-a-gut-politician-trumps-go-to-negotiating-tactics-not-working-in-shutdown-standoff/2019/01/09/c7bb5ff2-142b-11e9-b6ad-9cfd62dbb0a8_story.html |title='He's a gut politician': Trump's go-to negotiating tactics aren't working in shutdown standoff |work=The Washington Post |date=January 9, 2019 |accessdate=January 10, 2019 |first1=David |last1=Nakamura |first2=Seung Min |last2=Kim}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=Pramuk-190104|{{cite news |url=https://www.cnbc.com/2019/01/04/pelosi-schumer-face-trump-over-border-wall-amid-government-shutdown-.html |title=Democrats face off with Trump (again) over border wall as government shutdown enters 14th day |publisher=CNBC |date=January 4, 2019 |accessdate=January 10, 2019 |first=Jacob |last=Pramuk}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=Everett-181211|{{cite news |url=https://www.politico.com/story/2018/12/11/trump-border-wall-congress-budget-1055433 |title=Trump says he's 'proud' to shut down government during fight with Pelosi and Schumer |work=Politico |date=December 11, 2018 |accessdate=January 10, 2019 |first1=Burgess |last1=Everett |first2=Sarah |last2=Ferris |first3=Caitlin |last3=Oprysko}}|כיוון=שמאל}} ב-12 בינואר 2019, הפכה ההשבתה לארוכה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.{{הערה|{{cite news |url=https://www.npr.org/2019/01/12/684558517/its-official-the-partial-government-shutdown-is-the-longest-in-u-s-history |title=It's Official: The Partial Government Shutdown Is The Longest In U.S. History |publisher=NPR |last=Seipel |first=Arnie |date=January 12, 2019 |access-date=January 12, 2019}}|כיוון=שמאל}} ב-25 בינואר 2019, הגיע להסכמה עם הדמוקרטים על הפסקה זמנית של ההשבתה עד ל-15 בפברואר.}}

במהלך מסע הבחירות שלו התחייב טראמפ שוב ושוב לבטל ולהחליף את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה (אובמה-קר).{{הערה|שם=Kodjak|{{cite news |last1=Kodjak |first1=Alison |title=Trump Can Kill Obamacare With Or Without Help From Congress |url=http://www.npr.org/sections/health-shots/2016/11/09/501203831/trump-can-kill-obamacare-with-or-without-help-from-congress |access-date=January 12, 2017 |work=All Things Considered |publisher=NPR |date=November 9, 2016}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=Walsh|{{cite news |last1=Walsh |first1=Deirdre |last2=Lee |first2=MJ |title=Trump wants Obamacare repeal 'quickly,' but Republicans aren't ready |url=http://www.cnn.com/2017/01/10/politics/paul-ryan-obamacare-repeal-and-replace/index.html |access-date=January 12, 2017 |publisher=CNN |date=January 10, 2017}}|כיוון=שמאל}} זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד הוא אכן דחק בקונגרס לבטל ולהחליף את האובמה-קר. במאי 2017, בית הנבחרים האמריקאי הצביע על ביטול התוכנית,{{הערה|{{cite news |url=http://thehill.com/policy/healthcare/331937-house-passes-obamacare-repeal |title=House passes Obamacare repeal |last=Sullivan |first=Peter |date=May 4, 2017 |work=The Hill |accessdate=July 31, 2017}}|כיוון=שמאל}} ואולם, למרות מאמץ של כמה חודשים לא הצליח הסנאט להעביר את כל הצעת ביטול האובמה-קר.{{הערה|{{cite news |url=http://www.cnn.com/2017/07/27/politics/health-care-debate-thursday/index.html |title=GOP Obamacare repeal bill fails in dramatic late-night vote |date=July 28, 2017 |publisher=CNN |accessdate=July 31, 2017}}|כיוון=שמאל}} הסנאטור הרפובליקני ג'ון מקיין היה הקול המכריע בהצבעה שהפילה את התוכנית הרפובליקנית להחלפת אובמה-קר. יחד עם הסנאטורים סוזן קולינס ממיין וראנד פול מקנטקי,}} הצביע מקיין נגד ביטול רפורמת הבריאות של אובמה ובכך הכשיל את יוזמתו של טראמפ, שנוא-נפשו, שביניהם התפתחה יריבות חריפה מאז התמודדותו של טראמפ למועמדות הרפובליקנית לנשיאות.}} בסוף יוני 2020, עתר ממשל טראמפ לעליון כדי לבטל את אובמה-קר.}}

בסוף 2019 התפרצה בסין מגפת הקורונה ובהמשך התפשטה משם לשאר העולם. ב-20 בינואר 2020 התגלה מקרה ההידבקות הראשון בארצות הברית. ב-31 בינואר הודיע טראמפ על סגירת טיסות מסין. בתחילה הפחית מחומרת הסכנה והתעלם מאזהרות מומחים בממשלו, והעדיף שיקולים כלכליים. ב-6 במרץ חתם טראמפ על העברת כ-8 מיליארד דולר כסיוע חירום למניעת התפשטות המחלה ולמחקר מדעי. ב-13 במרץ הכריז על מצב חירום לאומי. מאמצע מרץ החל טראמפ לקיים מסיבות עיתונאים יומיות, לצד מומחים רפואיים ופקידים בממשלו. למרות זאת, נכון לינואר 2021, מתו מהמגפה מעל 400 אלף אמריקניים, במקום ה-10 בין המדינות עם שיעורי המוות הגבוהים בעולם. הדבר גרם לכעס גדול נגד הנשיא בפרט ונגד הממשל בכלל.

ב-1 באוקטובר 2020 הודיע טראמפ בחשבון הטוויטר שלו כי הוא ואשתו מלניה נמצאו חיוביים לנגיף הקורונה.}} למחרת הוא קיבל טיפול נסיוני ופונה לבית החולים הצבאי המרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד.}}

טראמפ הבטיח ליישם את דוקטרינת "אמריקה תחילה". הוא התחייב לבטל הסכמי סחר "בלתי הוגנים" ולכפות על בעלות הברית של ארצות הברית לשלם יותר על ברית ההגנה המשותפת שלהן טראמפ פרש מהאמנה לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני (INF), הסכם שנחתם בין ארצות הברית לבין רוסיה ב-1987, בשלהי המלחמה הקרה. הוא סירב גם לחדש את אמנת הגרעין New START, שנחתמה בין שתי המדינות ב-2010 ומגבילה ל-1,550 את כמות ראשי הקרב הגרעיניים שארצות הברית ורוסיה יכולות לפרוש באופן מבצעי. טראמפ ערך את המסע הראשון שלו מחוץ לארצות הברית כנשיא בערב הסעודית, ישראל ואיטליה.ממוזער|250px|טראמפ חותם על עסקת נשק במהלך ביקורו בערב הסעודית יחד עם המלך סלמאן, מלך ערב הסעודית|סלמאן

המסע החל ב-20 במאי 2017 בביקור בן יומיים בערב הסעודית, בו חתם עם המלך סלמאן על עסקאות בשווי 350 מיליארד דולר, מתוכם עסקת נשק בשווי של כ-110 מיליארד דולר. טראמפ נשא נאום בפני מנהיגים מוסלמים רבים שהוזמנו לריאד לרגל ביקורו, בו הביע תקווה כי יתאחדו למטרת המלחמה בטרור האסלאמי ונגד המשטר האיראני. ב-22 במאי 2017 החל טראמפ ביקור בזק בישראל. במהלך הביקור פגש את נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה נתניהו ונשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. ב-23 במאי המשיך טראמפ לרומא, שם נפגש עם האפיפיור פרנציסקוס וראש ממשלת איטליה פאולו ג'נטילוני. למחרת נפגש עם מנהיגי נאט"ו, במטרה לאחד את המנהיגים במלחמה נגד הטרור, וכן במאמץ לשכנע אותם לשלם תשלום גבוה יותר לארגון. ב-25 במאי השתתף טראמפ בפסגת ה-G7 בסיציליה. לאחר מכן נאם בפני חיילים אמריקנים המשרתים באזור.

{{הפניה לערך מורחב|ערך=|ערכים=יחסי ארצות הברית–ישראל, הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן, תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, הסכמי אברהם, הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל, הסכם בחריין–ישראל, הסכם ישראל–סודאן, הסכם ישראל–מרוקו}}

ממוזער|270x270 פיקסלים|הנשיא טראמפ מארח את ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו ורעייתו שרה, בבית הלבן.]]

ממוזער|הנשיא טראמפ לוחץ את ידו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בביקורו הרשמי בישראל, 2017

ממוזער|250px|הנשיא ארצות הברית|נשיא טראמפ נפגש עם [[נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין במשכן נשיאי ישראל בעת ביקורו בישראל, 22 במאי 2017.]]

תחת הנהגתם של טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו היחסים בין ארצות הברית לישראל התחזקו וטראמפ נקט במדיניות חוץ פרו-ישראלית. ב-15 בפברואר 2017 נפגש טראמפ עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן על מנת לדון בנושאים העומדים על הפרק, בהם המאבק בטרור, ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית והסכסוך הישראלי-פלסטיני.}} במהלך מסיבת העיתונאים הצהיר טראמפ כי אינו רואה בתוכנית שתי מדינות לשני עמים את הפתרון היחיד לסכסוך, ואמר כי "נאהב את מה שהצדדים יאהבו".}} ב-6 במרץ 2017 הודיע שר הביטחון אביגדור ליברמן שממשל טראמפ העביר מסר לפיו סיפוח יהודה ושומרון יגרום למשבר עם הממשל.}}

ב-6 בדצמבר 2017 הכריז טראמפ על הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, וכן על כוונתו להתחיל בהכנות להעברת את שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים.,}} טקס העברת השגרירות לירושלים נערך ב-14 במאי 2018 בנוכחות בתו, איוונקה טראמפ ובעלה ג'ארד קושנר. ביוני 2018 הודיעה ארצות הברית כי היא פורשת ממועצת זכויות האדם של האו"ם, בטענה שהיא מוטית נגד ישראל.}} ב-17 בנובמבר הצביעה שגרירת ארצות הברית ניקי היילי לראשונה נגד הצעת גינוי לישראל באו"ם בנוגע לשליטת ישראל ברמת הגולן,}} לאחר שלאורך כל השנים נהגה ארצות הברית להימנע בהצבעה. ב-25 במרץ 2019 חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על צו נשיאותי שבו ארצות הברית מכירה באופן רשמי בריבונות ישראל על רמת הגולן. משדר מיוחד|5484173|25 במרץ 2019}}}}

ב-18 בנובמבר 2019 הודיע מזכיר המדינה של טראמפ, מייק פומפאו, על שינוי עמדת ממשלו של ברק אובמה, שלפיה ההתנחלויות מפרות את החוק הבין-לאומי. ב-11 בדצמבר 2019 חתם טראמפ על צו נשיאותי, שקובע כי יהדות מוגדרת כלאום, דבר שיאפשר למשרד החינוך להקפיא תקציב למוסדות חינוך שינהגו באפליה כלפי יהודים או שיעודדו את פעילות החרם על ישראל.}}

ממשל טראמפ שקד על גיבוש תוכנית שלום בין ישראל לפלסטינים, שזכתה לכינוי "עסקת המאה". בתגובה להעברת השגרירות האמריקנית לירושלים הכריזו הפלסטינים כי ארצות הברית אינה מתווכת הוגנת בסכסוך, וסירבו לשתף פעולה עם ממשל טראמפ בגיבוש העסקה. בתגובה הורה טראמפ על קיצוץ מסיבי בתמיכת ארצות הברית בשורת ארגונים המסייעים לפלסטינים, בהם ארגון הסיוע לפליטים פלסטינים אונר"א, וכן קיצץ בתמיכה בבתי חולים במזרח ירושלים.}}

ממשל טראמפ דחף לקדם יחסי שלום ונורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות תוך דילוג על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתיווך של ממשל טראמפ הגיעו ישראל ואיחוד האמירויות הערביות להסכם נירמול היחסים ביניהן, כפי שפורסם לציבור ב-13 באוגוסט 2020. אחרי חודש סוכם הסכם דומה עם בחריין. בהמשך, סוכמו הסכמים דומים במסגרת הסכמי אברהם עם סודאן ומרוקו.

ב-1 בפברואר 2017, לאחר שאיראן ערכה ניסוי בטיל בליסטי, הודיע יועץ הנשיא לביטחון לאומי מייקל פלין כי איראן "תחת אזהרה".}} יומיים לאחר מכן, ב-3 בפברואר, לראשונה מאז ההסכם עם איראן, הטילה מחלקת האוצר האמריקאית עיצומים על 12 ארגונים ו-13 אישים מאיראן, סין, איחוד האמירויות הערביות ולבנון הקשורים לתעשיית הטילים האיראנית.}} ב-18 ביולי 2017 הטיל ממשלו עיצומים נוספים על אישים וחברות איראניות, כולם עוסקים בפיתוח מערכות נשק, בהם טילים בליסטיים. ב-13 באוקטובר הודיע טראמפ על אי-אשרור הסכם הגרעין עם איראן (כפי שדורש ממנו הקונגרס לבצע מדי 90 יום), ועל העברת העניין לקונגרס: אם הקונגרס לא יחוקק תנאים טובים יותר לפיקוח על איראן, בתיאום עם המדינות הנוספות החתומות על ההסכם, יחתום הנשיא על יציאתה של ארצות הברית מההסכם.

ממוזער|הנשיא דונלד טראמפ (בראש השולחן), וצוות הביטחון הלאומי שלו, בחדר המצב של הבית הלבן, בדיון בשל המבצע השהיד סולימאני|התקפה על בסיסי חיל האוויר האמריקאי בעיראק על ידי משמרות המהפכה הרפובליקה האסלאמית של איראן.|328x328 פיקסלים

נוסף על כך, הכריז טראמפ על שינוי מדיניות נרחב כלפי המשטר האיראני, אשר יכלול בין היתר עיצומים על משמרות המהפכה והתייחסות אליה כאל ארגון טרור, פיקוח הדוק של ארצות הברית ובעלות בריתה על הפרת היציבות של איראן באזור, ומניעתה מלבצע ניסויים נוספים בטילים בליסטיים. ב-8 במאי 2018 הודיע טראמפ בנאום מיוחד על פרישתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן, ועל הטלתן מחדש של כל העיצומים שהוסרו במסגרת ההסכם.

ב-20 ביוני 2019, איראן הפילה בטיל נ"מ מל"ט של הצי האמריקאי מסוג MQ-4C Triton מעל מצרי הורמוז במימי המפרץ הפרסי. למחרת ב-21 ביוני דווח בניו יורק טיימס כי הנשיא טראמפ אישר לצבא ארצות הברית תקיפות נגד איראן בתגובה להפלת מל"ט הביון. כמו כן דווח כי טראמפ אישר תקיפה נגד מגוון מטרות כמו מכ"מים וסוללות טילים. לפי "ניוזוויק", ארצות הברית עמדה לתקוף בין היתר את סוללת הנ"מ מדגם S-125 Neva/Pechora (המוכרת במערב כ-SA-3 Goa). סוללה זו של משמרות המהפכה האיראניים הפילה כנראה את המל"ט. בסופו של דבר התקיפה לא יצאה אל הפועל.}}

ב-3 בינואר 2020, לאחר הסלמה משמעותית ביחסים עם איראן ותקיפות של מיליציות פרו-איראניות נגד שגרירות ארצות הברית בבגדאד ובסיסים אמריקאיים, הורה טראמפ על חיסול קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראני. כוח אווירי של צבא ארצות הברית ביצע תקיפה אווירית סמוך לנמל התעופה הבין-לאומי של בגדאד, שבה נהרגו לפחות 8 אנשים, בהם סולימאני, ואבו מהדי אל-מוהנדס, סגן מפקד אל-חשד א-שעבי (כוחות ההתגייסות העממית).}} בתגובה לסיכול הממוקד ביצעו משמרות המהפכה התקפה על בסיסי חיל האוויר האמריקאי בעיראק. וושינגטון ביקשה באוגוסט להחזיר את העיצומים על איראן, בשל הפרת הסכם הגרעין,}} אולם רוב חברות מועצת הביטחון התנגדו לכך.}} היא הטילה מחדש את כל הסנקציות.}}

ב-17 בנובמבר 2020, דווח "בניו יורק טיימס" כי הנשיא טראמפ בחן אפשרויות לתקוף באיראן כדי לפגוע בתוכנית הגרעין שלה במיוחד במתקן בנתנז, זאת לאחר שפקחים בין-לאומיים של הסוכנות לאנרגיה אטומית דיווחו על עלייה של ממש בכמות האורניום המועשר במתקן הגרעין בנתנז, לרמה שגבוהה פי 12 מהכמות המותרת על פי הסכם הגרעין, שארצות הברית פרשה ממנו. עוד הוסיפו הפקחים שאיראן לא איפשרה גישה לאתרים נוספים שבהם הופיעו ריאיות בעבר לפעילות גרעינית.}}

במרץ 2017, לראשונה מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה,}} נחתו בסוריה כוחות אמריקניים יבשתיים, ובהם כוחות ארטילריה, מארינס וריינג'רס במטרה לסייע בכיבוש בירת דאעש בסוריה, א-רקה. ב-6 באפריל הורה טראמפ על תקיפה משמעותית ראשונה נגד המשטר הסורי: 59 טילי טומהוק}} נורו מספינות חיל הים האמריקני לעבר הבסיס הצבאי הסורי שממנו המריאו מטוסים שתקפו בסארין אזרחים במחוז אידליב בצפון-מערב סוריה ימים ספורים קודם לכן. כתוצאה מהתקיפה האמריקאית הושמד הבסיס כמעט לחלוטין.}}

ב-8 ביולי 2017 לאחר פגישתם של טראמפ ופוטין, הכריזה ארצות הברית יחד עם רוסיה על הפסקת אש בסוריה הדרומית. ב-13 באפריל 2018, בתגובה למתקפה הכימית של משטר אסד בדומא במהלך המלחמה במורדים, הורה טראמפ על התקפה משולבת על דמשק וחומס יחד עם צרפת ובריטניה. בתקיפה שוגרו למעלה ממאה טילים לעבר יעדים שונים, בהם אתרי פיתוח ואחסון של נשק כימי. ב-19 בדצמבר 2018 הכריז טראמפ על תחילת החזרת כוחותיה של ארצות הברית מסוריה.}}

ממוזער|הנשיא דונלד טראמפ מקבל תדרוך על המתקפה המשולבת על דמשק וחומס (2018)|תקיפה צבאית בסוריה מצוות הביטחון הלאומי שלו, כולל ועידת וידאו טלפונית עם מזכיר ההגנה, הגנרל [[ג'יימס מאטיס, ויו"ר המטות המשולבים, גנרל ג'וזף פ. דנפורד, ביום חמישי. 6 באפריל 2017, במיקום מאובטח במאר-א-לאגו בווסט פאלם ביץ', פלורידה|275x275 פיקסלים]]

באוקטובר 2019 החליט טראמפ לא להתערב במתקפה צבאית של טורקיה על רצועה הסמוכה לגבולה באזור הכורדי בצפון סוריה. חיילי ארצות הברית באזור נסוגו כדי למנוע חיכוך. הבית הלבן הצהיר גם כי האחריות על חיילי המדינה האסלאמית השבויים באזור זה תעבור לטורקיה.{{הערה|{{cite news |last1=Chappell |first1=Bill |last2=Neuman |first2=Scott |title=In Major Policy Shift, U.S. Will Stand Aside As Turkish Forces Extend Reach In Syria |url=https://www.npr.org/2019/10/07/767777899/in-major-policy-shift-u-s-will-stand-aside-as-turkish-forces-extend-reach-in-syr |accessdate=November 29, 2019 |work=NPR |date=October 7, 2019}}|כיוון=שמאל}} לגבי יחסה של טורקיה לכורדים בשטח הכבוש הודיע טראמפ כי אם היא תעבור תנהג בחוסר אחריות, לפי שיקול דעתו, הוא יחריב את כלכלתה של טורקיה.{{הערה|{{Cite news |url=https://www.nytimes.com/2019/10/16/world/middleeast/trump-erdogan-turkey-syria-kurds.html |title=Trump Lashes Out on Syria as Republicans Rebuke Him in House Vote |last1=Baker |first1=Peter |last2=Edmondson |first2=Catie |date=October 16, 2019 |work=הניו יורק טיימס |access-date=November 28, 2019}}|כיוון=שמאל}} ב-26 באוקטובר 2019 הורה הנשיא טראמפ על מבצע קיילה מולר לחיסולו מנהיג ארגון הטרור המדינה האסלאמית. על פי תוצאות המבצע נהרג אבו בכר אל-בגדאדי ושלושה מילדיו איתם נמלט.}}}}

ב-1 באוגוסט 2018 הטיל טראמפ עיצומים כלכליים על טורקיה, לאחר שכלאה את הכומר האמריקני אנדרו ברנסון באשמת שותפות בארגון טרור. ב-12 באוקטובר 2018, לאחר כשנתיים בהן שהה במעצר, קבע בית המשפט הטורקי כי ברנסון ישוחרר ויחזור לארצות הברית. על ברנסון נגזרו 3 שנות מאסר, אך אלה יקוזזו עם הזמן שכבר ישב בכלא. בכלי התקשורת פורסם כי טורקיה נענתה להסכם עם ארצות הברית בתמורה לכך שממשל טראמפ יקל בעיצומים הכלכליים שהטיל על המדינה, שחלקן המכריע הוטל בתגובה למעצר והסירוב של טורקיה לשחרר את ברנסון. ב-2019 בעקבות רכישתה מערכת הגנה אווירית רוסית מדגם S-400 הטיל טראמפ עיצומים על טורקיה והשהה את חברותה במיזם מטוס הקרב F-35 לייטנינג II והחל בצעדים לסילוקה מהפרויקט.}} העסקה של רכישת 100 מטוסי F-35 מארצות הברית בוטלה.

בתחילת הקדנציה של טראמפ חלה החרפה ביחסי ארצות הברית-קוריאה הצפונית. ב-11 באפריל 2017 איימה קוריאה הצפונית כי הגעת ספינות חיל הים האמריקני לאזורה מצדיקה התקפה בנשק גרעיני. איום זה הגיע בהמשך לחימוש מתמשך של דרום קוריאה על ידי צבא ארצות הברית. בתגובה לאיום צייץ טראמפ בחשבון הטוויטר שלו כי "קוריאה הצפונית מחפשת צרות. אם סין לא רוצה לעזור, נפתור את הבעיה בלעדיה".}} למחרת בבוקר צייץ שוב כי שוחח בטלפון עם נשיא סין שי ג'ינפינג והגיע איתו להסכמים בנושא קוריאה הצפונית. ב-7 באוגוסט 2017, לאחר שנחשף כי המודיעין האמריקני חיבר דו"ח הקובע כי קוריאה הצפונית הצליחה להרכיב ראש נפץ גרעיני על טיל בליסטי המסוגלים להגיע לשטחה של ארצות הברית, הצהיר טראמפ כי הוא ממליץ לקוריאה הצפונית לא לאיים יותר על ארצות הברית, משום שהיא "תפגוש אש וזעם כפי שהעולם לא ראה מעודו".

ממוזער|הנשיא טראמפ והמנהיג העליון של קוריאה הצפונית|שליט צפון קוריאה קים ג'ונג און בוועידת פסגת ארצות הברית – קוריאה הצפונית [[סינגפור, יוני 2018|276x276 פיקסלים]]

בנאומו באו"ם ב-19 בספטמבר 2017, אמר טראמפ כי אם ארצות הברית תצטרך, היא תשמיד כליל את קוריאה הצפונית. בתגובה, אמר המנהיג העליון של קוריאה הצפונית קים ג'ונג-און, כי דברי טראמפ הם הכרזת מלחמה.}} ב-10 במאי 2018 הודיע טראמפ שייפגש עם קים ג'ונג-און בפסגת ארצות הברית – קוריאה הצפונית בסינגפור ב-12 ביוני, בניסיון להגיע להסכם לפירוז חצי האי קוריאה מנשק גרעיני. באותו יום, במהלך ביקורו של מזכיר המדינה האמריקאי פומפאו במסגרת ההכנות לפגישת המנהיגים, שחררה קוריאה הצפונית שלושה אסירים אמריקנים כמחווה. בעקבות התבטאויות צפון-קוריאניות נגד סגן הנשיא מייק פנס הודיע טראמפ ב-24 במאי על ביטול הפגישה.}} למרות זאת נערכו מאמצים לקיום הפסגה כמתוכנן. ב-1 ביוני נפגש טראמפ עם הבכיר הצפון-קוריאני קים יונג צ'ול בבית הלבן וקיבל ממנו מכתב מקים.}} לאחר הפגישה הודיע טראמפ על חזרה בו מההחלטה על ביטול הפסגה.}} הפגישה בין השניים נערכה כמתוכנן ב-12 ביוני בסינגפור. הם חתמו בטקס פומבי על מסמך הבנות שבו התחייבה קוריאה הצפונית לפרק את הנשק הגרעיני ברשותה.}}

ב-16 ביוני 2017, הודיע טראמפ כי הוא מבטל את עסקאות ממשל אובמה עם קובה.{{הערה|{{Cite news |url=http://www.cnn.com/2017/06/15/politics/trump-cuba-obama/index.html |title=Trump chips away at Obama's legacy on Cuba |first=Dan |last=Merica |first2=Jim |last2=Acosta |publisher=CNN |access-date=June 16, 2017}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{Cite news |url=https://www.usatoday.com/story/news/politics/2017/06/16/live-stream-trump-announces-policy-changes-cuba/102918946/ |title=Live stream: Trump announces policy changes on Cuba |work=USA Today |access-date=June 16, 2017}}|כיוון=שמאל}} ב-8 בנובמבר 2017, הידק ממשל טראמפ את כללי הסחר עם קובה, ובכך ביטל את הסרת ההגבלות של ממשל אובמה על מדינה זו. שינויים אלה נועדו "להרחיק פעילויות כלכליות מהצבא הקובני, המודיעין הקובני ושירותי הביטחון הקובניים".

עד 2018, עלה מספר החיילים האמריקאים באפגניסטן מכ-8,500 לכ-14,000.{{הערה|{{cite news |last1=Jaffe |first1=Greg |last2=Ryan |first2=Missy |title=Up to 1,000 more U.S. troops could be headed to Afghanistan this spring |url=https://www.washingtonpost.com/world/national-security/up-to-1000-more-us-troops-could-be-headed-to-afghanistan-this-spring/2018/01/21/153930b6-fd1b-11e7-a46b-a3614530bd87_story.html |work=The Washington Post |date=January 21, 2018}}|כיוון=שמאל}} בסוף כהונתו, ירד המספר ל-2500.{{הערה|{{Cite news|title=U.S. troops in Afghanistan now down to 2,500, lowest since 2001: Pentagon|url=https://www.reuters.com/article/us-usa-afghanistan-military-idUSKBN29K229|newspaper=Reuters|date=2021-01-15|access-date=2021-04-14|language=en|first=Idrees|last=Ali}}|כיוון=שמאל}} ב-29 בפברואר 2020 חתמו ארצות הברית והטליבאן על הסכם לסיום המלחמה באפגניסטן אחרי 18 שנה.}} כחלק מההסכם, נפתחו שיחות שלום בין אפגניסטן לטליבאן.}} ההסכם נקרא ההסכם להבאת השלום לאפגניסטן כחלק מהשאיפה לנסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן.ממוזער|שמאל|כיכר על שם דונלד טראמפ ברחוב חיים עוזר ב[[פתח תקווה]]

ב-11 ביוני 2020 הוציא טראמפ צו נשיאותי המורה על הטלת עיצומים כלכליים על גורמים בבית הדין הפלילי הבין-לאומי שחוקרים אם ארצות הברית ביצעה פשעי מלחמה באפגניסטן.}} הסכם הנורמליזציה בין סרביה וקוסובו נחתם בתיווכו של טראמפ. בהסכם נקבע כי סרביה תעביר את שגרירותה לירושלים וגם נרמול היחסים בין ישראל וקוסובו הכולל הכרה הדדית, והכרה של שתי המדינות החתומות על ההסכם בחזבאללה כארגון טרור.

לפי אתר שקלול הסקרים FiveThirtyEight, נכון לאמצע ספטמבר 2020 היה שיעור התמיכה הממוצע של טראמפ הנמוך ביותר מבין כל נשיאי ארצות הברית מאז מלחמת העולם השנייה.|שם=FiveThirtyEightPopularityHistorical}} שיעור התמיכה בו נע בין 36% (בתום שנת כהונתו הראשונה) ל-48% (בימי כהונתו הראשונים). שיעורי התמיכה והדחייה שלו היו יציבים באופן חריג מבחינה היסטורית.{{הערה|{{Cite news|url=https://fivethirtyeight.com/features/trumps-approval-rating-is-incredibly-steady-is-that-weird-or-the-new-normal/|title=Trump's Approval Rating Is Incredibly Steady. Is That Weird Or The New Normal?|last=Skelley|first=Geoffrey|date=March 28, 2019|work=FiveThirtyEight|access-date=March 3, 2020}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{Cite news|url=https://www.nbcnews.com/politics/white-house/presidential-approval-poll-tracker-n1102776|title=Trump's approval rating steady despite impeachment: NBC News/Wall Street Journal polls|date=December 17, 2019|work=NBC News|access-date=March 3, 2020}}|כיוון=שמאל}} מחאות נגד דונלד טראמפ החלו בשנת 2015, כאשר הכריז על מועמדותו לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית, ונמשכו ביתר שאת לאחר שנבחר לנשיא. ההפגנות נערכו בארצות הברית ובמדינות נוספות.

בארצות הברית נהוג לבצע סקרים בין מומחים לפוליטיקה נשיאותית, היסטוריונים וחוקרים מתחום מדע המדינה, בהם מדורגים נשיאי ארצות הברית לדורותיהם לפי קטגוריות שונות.}} בשנת 2018 נכלל טראמפ לראשונה בסקר כזה, אשר נערך בין 170 מומחים על ידי האגודה האמריקאית למדע המדינה , והגיע למקום האחרון עם ניקוד של 12 מתוך 100. בין החוקרים המזדהים כרפובליקנים הוא דורג במקום ה-40 מתוך 44, עם 25 נקודות.{{הערה|How Does Trump Stack Up Against the Best — and Worst — Presidents?, מאורכב מאתר הניו יורק טיימס, פברואר 2018}} בסקרי המומחים של מכון המחקר של מכללת סיינה מהשנים 2019 ו-2022 הוא דורג שלישי מהסוף,{{הערה|Siena’s 6th Presidential Expert Poll 1982 – 2018, יולי 2019, מאורכב מאתר האינטרנט של המכון}}{{הערה|American Presidents: Greatest and Worst, יוני 2022, מאורכב מאתר האינטרנט של המכון}} ובסקר של ערוץ C-SPAN משנת 2021 דורג במקום הרביעי מהסוף.

בסקר שנערך בפברואר 2024 בין 154 היסטוריונים ומומחים לנשיאות ארצות הברית, דורג טראמפ במקום האחרון עם 10.92 נקודות מתוך 100. בין חוקרים המזדהים כרפובליקנים הוא דורג במקום ה-41 מתוך 45, ובין חוקרים המזדהים כשמרנים במקום ה-43. בסקר זה דורג טראמפ גם כנשיא המפלג ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.

נגד טראמפ ואנשיו נפתחו במהלך הכהונה חקירות משפטיות רבות.}} בינואר 2018 טענה שחקנית הפורנו סטורמי דניאלס כי קיימה רומן עם טראמפ בשנת 2006, בעודו נשוי למלאניה טראמפ.}} לטענתה הוא שילם לה כ-130 אלף דולר כדמי שתיקה. טראמפ מנגד טוען שלא קיים עמה יחסי מין, אך הודה שהעביר לה את התשלום.}} נגד טראמפ ואנשיו נפתחו במהלך הכהונה חקירות משפטיות רבות. בעקבות החשדות להתערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ב-2016, נערך דו"ח מולר, הוא דו"ח רשמי של החוקר המיוחד רוברט מולר, ראש ה-FBI לשעבר, המתעד את הממצאים והמסקנות של החקירה למעורבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, הטענות לקנוניה שנרקמה בין אנשי הקמפיין של טראמפ, וטענות על שיבוש חקירה מצד הנשיא. חלקים מהדו"ח צונזרו מטעמי סיווג.ממוזער|חברי בית הנבחרים מצביעים בעד הדחתו של טראמפ, 18 בדצמבר 2019|295x295 פיקסלים

בשנת 2019 נטען כי טראמפ ואחרים בממשלו שידלו את ראש ממשלת אוקראינה לפתוח בחקירה נגד המועמד המוביל לנשיאות בפריימריז הדמוקרטיים, ג'ו ביידן. חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית, המהווים את רוב חברי הבית, פתחו בעקבות כך בהליך הדחה נגד טראמפ.

בספטמבר 2019 החליט הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים של ארצות הברית לפתוח בהליך הדחה של הנשיא טראמפ מתפקידו, וב-18 בדצמבר הצביע בית הנבחרים ברוב של 197–230 בעד הדחת הנשיא (כשההצבעה עוברת בבית הנבחרים, מקביל ההליך לכתב אישום) בגין ניצול סמכות לרעה ושיבוש עבודת הקונגרס.}} ובכך היה טראמפ לנשיא השלישי בהיסטוריה האמריקאית העובר הליך זה, אחרי אנדרו ג'ונסון וביל קלינטון. לטענת אנשי המפלגה הדמוקרטית, בעקבות חקירה שנוהלה בראשות אדם שיף, עודד טראמפ התערבות זרה בבחירות לנשיאות 2020 במסגרת פרשת טראמפ–אוקראינה כדי לסייע למסע הבחירות שלו. לדבריהם, טראמפ התנה סיוע צבאי לאוקראינה ועיכב את הזמנתו לבית הלבן של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי במטרה לגרום לממשלת אוקראינה להכריז על חקירה נגד יריבו הדמוקרטי המוביל, ג'ו ביידן, וכן שיבש מהלכי חקירה כשהורה לפקידי הממשל שלו להתעלם מזימונים להגשת מסמכים ולהעיד. אנשי המפלגה הרפובליקנית שללו את טענות הדמוקרטים ואמרו שלא הוצגה עדות ישרה לטענות שלהם.

בהצבעה בבית הנבחרים תמכו כמעט כל הדמוקרטים, והתנגדו לה כל הרפובליקנים ושניים מהדמוקרטים. ב-15 בינואר 2020 העבירה יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי את ההליך לסנאט, שבו התנהל משפט ההדחה (הליך המקביל לבית המשפט). סיכויי המהלך היו נמוכים, משום שלרפובליקנים רוב ועל מנת להדיח נשיא דרוש רוב של שני שלישים מהסנאט. המשפט שנערך בסנאט הסתיים ב-5 בפברואר 2020 בזיכויו של טראמפ משני סעיפי האישום. עם זאת, באחד מהסעיפים הצביע נגדו סנאטור רפובליקני, מיט רומני מיוטה.

מיד לאחר השבעתו לנשיא, הודיע טראמפ על כוונתו להתמודד בבחירות לנשיאות ב-2020. בעצרת בפלורידה ב-18 בפברואר 2017 הודיע על תחילת הקמפיין הנשיאותי שלו. ב-27 בפברואר 2018 מינה את בראד פרסקייל למנהל הקמפיין שלו לנשיאות ב-2020,}} וב-11 במרץ 2018, הצהיר כי סיסמת הקמפיין שלו בבחירות תהיה "לשמור על אמריקה גדולה" ("Keep America Great").}} ביוני 2019 השיק את קמפיין הבחירות שלו במהלך עצרת באורלנדו.}}

עוד לפני הבחירות, טראמפ טען מספר פעמים כי אם יפסיד לא בטוח שהוא יפנה את מקומו. לפי תוצאות הבחירות, יריבו ג'ו ביידן זכה ברוב האלקטורים. טראמפ ועוזריו נקטו צעדים רבים להטות את הבחירות לכיוונם. טראמפ ובני בריתו השתמשו בטכניקת תעמולה המכונה "שקר גדול" כדי לקדם טענות שווא ותיאוריות קונספירציה רבות. אלו כללו טענות לפיהם הבחירות נגנבו באמצעות מכונות הצבעה מזויפות, הונאה בבחירות, קנוניה קומוניסטית בין-לאומית ועוד.

טרמאפ לחץ ואף איים בחשיפת פלילים על מזכיר המדינה של ג'ורג'יה, בראד רפנספרנגר, חבר המפלגה הרפובליקנית, לספור מחדש את הקולות במדינתו כך שטראמפ ינצח, אך זה ענה לו שהספירה נכונה.}} טראמפ טען לזיופים שהשפיעו על התוצאות, ואף עתר למספר בית משפט מדינתיים אך עתירותיו נדחו וטראמפ מעולם לא הציג ראיות התומכות בטיעוניו.

נאמני טראמפ, כולל ראש הסגל שלו, מארק מדוז, עורך דינו האישי רודי ג'וליאני וכמה מחוקקים רפובליקנים ניסו להשאיר את טראמפ בשלטון. ברמת המדינות, הטקטיקות שלהם כוונו לבתי המחוקקים של המדינות מתוך כוונה לשנות את התוצאות או לעכב את אישור ההצבעה האלקטורלית בקפיטול.{{הערה|{{Cite news|last=Benner|first=Katie|last2=Edmondson|first2=Catie|last3=Broadwater|first3=Luke|last4=Feuer|first4=Alan|date=2021-12-16|title=Meadows and the Band of Loyalists: How They Fought to Keep Trump in Power|language=en-US|work=The New York Times|url=https://www.nytimes.com/2021/12/15/us/politics/trump-meadows-republicans-congress-jan-6.html|access-date=2022-02-16|issn=0362-4331}}|כיוון=שמאל}} ברמה הפדרלית, הם קידמו רעיון לפיו סגן הנשיא מייק פנס, יוכל לסרב לאשר את תוצאות הבחירות ב-6 בינואר 2021. כתוצאה מכך, מאות רפובליקנים נבחרים, כולל חברי קונגרס ומושלים, סירבו להכיר בזמנו בניצחונו של ביידן.|כיוון=שמאל}} מאז כמה מהם הכירו בניצחונו.{{הערה|{{Cite web|last=Caldwell|first=Leigh Ann|last2=Kapur|first2=Sahil|last3=Tsirkin|first3=Julie|date=December 16, 2020|title=McConnell congratulates Biden on his victory as more Republicans abandon Trump's fight|url=https://www.nbcnews.com/politics/2020-election/mcconnell-top-republicans-accept-biden-s-victory-after-electoral-college-n1251250|access-date=January 17, 2023|website=NBC News}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{Cite web|last=Wise|first=Lindsay|last2=Hughes|first2=Siobhan|date=December 15, 2020|title=More Republicans Now Say Joe Biden Is President-Elect|url=https://www.wsj.com/articles/many-republicans-now-say-joe-biden-is-president-elect-11608001929|access-date=January 17, 2023}}|כיוון=שמאל}}

הצוות המשפטי של טראמפ חיפש דרך להביא תיק משפטי לבית המשפט העליון, אך אף אחת מ-63 התביעות שהגישו לא הצליחה. הם תלו תקוותיהם במיוחד בתיק טקסס נגד פנסילבניה, אך ב-11 בדצמבר 2020, בית המשפט העליון סירב לדון בתיק זה. לאחר מכן, שקל טראמפ, על פי הדיווחים, מספר דרכים להישאר בשלטון, כולל התערבות צבאית, החרמת מכונות הצבעה, איומים על בכירים במערכת המשפט ועוד.

לקראת אישור האלקטורים בגבעת הקפיטול, קוימה עצרת נגד האישור בה נאם עם מקורביו, ונוכחים בה פרצו למבנה הקונגרס, השחיתו ובזזו ואף גרמו למוות של קצין במשטרת הקפיטול.}}}} לאחר אישור האלקטורים בקונגרס, הודיע טראמפ כי יעביר את השלטון בצורה מסודרת, אך הוסיף שהוא חולק על התוצאות.

הליך ההדחה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהחל ב-11 בינואר 2021 היה הליך ההדחה השני שנפתח כנגד הנשיא והיה הפעם הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית שכנגד נשיא מכהן נפתחו שני הליכי הדחה, אם כי שניהם הסתיימו בזיכויו. בתאריך זה הגיש בית הנבחרים של ארצות הברית כתב אישום בגין סעיף "הדחה למרד" בעקבות סירובו להכיר בתוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020, ובטענה כי עודד בטוויטר, בנאומים מתוקשרים ובעצרת בבית הלבן לההסתערות על מבנה הקפיטול כדי להטות את תוצאות הבחירות. סעיף נוסף מתייחס לניסיונו של טראמפ להפעיל לחץ על מזכיר המדינה של מדינת ג'ורג'יה "למצוא" קולות נוספים לטובתו כדי לשנות את תוצאות הבחירות במדינה.

למחרת בהליך בזק, ב-12 בינואר 2021 קבע בית הנבחרים ברוב של 231 קולות להדיח את הנשיא טראמפ בפעם השנייה, והעביר את ההכרעה לסנאט. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטו