לקסטלו היה תפקיד חשוב בטרנספורמציה של הקנצונה הכלית אל עבר הסונטה.

אין מידע ביוגרפי רב אודות קסטלו. אפילו תאריכי לידתו ומותו אינם ידועים. נראה שמת במגפה גדולה שפרצה ב-1630. לאחר תאריך זה, לא פרסם כתבים נוספים.

בדף השער של מהדורת 1629 של הכרך הראשון של "סונטות קונצרטיות בסגנון מודרני" קסטלו מכונה "ראש חבר המוזיקאים המנגנים בכלי נשיפה בוונציה", דבר המציין כי הוביל קבוצת נשפנים, שכללה חצוצרות, טרומבונים, קורנטים, שאום, חמת חלילים, תופים, חליליות וויולים.

בדף השער של הכרך השני (מהדורת 1644) של "סונטות קונצרטיות בסגנון מודרני" הוא נמנה כ"מוזיקאי של הסיניורייה הנעלה של ונציה בסנט מרקו וראש חבר הנגנים",דבר המציין כי עבד בבזיליקה הגדולה של סנט מרקו, שם היה קלאודיו מונטוורדי ה"מאסטרו של הקאפלה". השימוש של קסטלו ב"סטילה קונצ'יטטו" (סגנון נזעם), הכולל פיגורות צלילים חוזרות ומהירות, עקבי ומוכיח את קשריו עם מונטוורדי (כמו למשל בספר המדריגלים של אהבה ומלחמה שלו).

בשני ספרי הסונטות יש 29 יצירות מאת קסטלו: 12 סונטות בספר הראשון, 17 בספר השני. הסונטות הן לכלי עם קונטינואו (מנוגנות כיום בקורנט, חלילית כנור וכו'), או טריו סונטות (שני כלים גבוהים וקונטינואו), או כלי גבוה וכלי בס, רביעיות וחמישיות. המוזיקה עשירה בכושר המצאה ומאתגרת טכנית. מופיעים קטעים המולחנים במרקם פוליפוני חמור המתחלפים ברצ'יטטבים דרמטיים מעל בסו. קונטינואו.

למרות שבכותר של שני ספרי הסונטות מצוין כי הם בסגנון מודרני, יש עדיין שימוש בטכניקת הקנצונה הישנה. אף על פי כן, יש שימוש בחטיבות קצרות עם ניגודי מרקם חדים ביניהן וקווים אקטיביים יותר מאשר מלודיים. בניגוד למקובל בתקופה, קסטלו מציין לעיתים קרובות את הכלים בהם יש לנגן, כולל קורנטים, כנורות, טרומבונים ודולציאנים.

שני ספרי הסונטות נדפסו מחדש בשנות ה-50 של המאה ה-17, עובדה המצביעה על השפעתו של קסטלו.

*"סונטות קונצרטיות בסגנון מודרני, ספר ראשון", וונציה 1621

*"סונטות קונצרטיות בסגנון מודרני, ספר שני", וונציה, 1629

*"אקסולטטה דאו", מוטט, (1625 ו-1636)

• אילאיל דנין, שני ספרי "סונאטות קונצ’רטנטיות בסגנון מודרני לנגינה באורגן - עם כלים שונים" (1621,1629) מאת דריו קסטלו, עבודת גמר, תל אביב, 2005, אוניברסיטת תל אביב, 2005. - העבודה נמצאת בספריית בית הספר למוזיקה, אוניברסיטת תל אביב.