האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל
⏱️ 1 דקות קריאה📅 עודכן: 01/03/2026

ספר

|שם=

|תמונה=מרכז|200px

|כיתוב=שער האנציקלופדיה

|סוג=

|ספרים=

|מאת=

|איורים=

|צילומים=

|שם בשפת המקור=

|שפת המקור=

|הוצאה=

|הוצאה בשפת המקור=

|סוגה=

|תורגם לשפות= אנגלית (5 כרכים, 1993)

|פרסים=

|מספר עמודים=

|מסת"ב=

|סדרת ספרים=

|קודם=

|הבא=

|מספר ספרים=

|מספר כרכים= 4

|מקורות לכתיבת הספר=

|ויקיטקסט=

|הספרייה הלאומית=

האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל היא אנציקלופדיה שיצאה לאור על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בשיתוף הוצאת כרטא, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע ויוסף אבירם. האנציקלופדיה יצאה לאור בשנת 1992 בשפה העברית, בארבעה כרכים. האנציקלופדיה מכילה מידע ארכאולוגי על 270 אתרים שנחפרו בארץ ישראל מתחילת החפירות במאה ה-19 ועד למועד הכנת האנציקלופדיה.

היסטוריה

לאנציקלופדיה זו קדמה אנציקלופדיה אחרת שנקראה "האנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ-ישראל" גם היא בהוצאת החברה לחקר ארץ ישראל ועתיקותיה. אנציקלופדיה זו יצאה בשנת 1970 בשני כרכים לאחר שבע שנות עבודה, בעריכתו של בנימין מזר וצוות עורכי-משנה והכילה מידע לגבי אתרים שנחפרו עד שנת 1968.

בשנת 1993 יצאה המהדורה באנגלית בארבעה כרכים המקבילים לכרכים בעברית. שם האנציקלופדיה: "The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land".

בשנת 2008 יצא כרך חמישי באנגלית הכולל עדכון של אתרים שהופיעו במהדורה של שנת 1993 וכן אתרים חדשים. הכרך מכיל מידע לגבי 250 אתרים בארץ ישראל ובירדן אשר נכתבו על ידי מעל 160 ארכאולוגים. הכרך מתייחס לאתרים מתקופת האבן ועד התקופה העות'מאנית. כן מכיל הכרך טבלאות כרונולוגיות מעודכנות, ומפה המציינת את מיקום כל האתרים אשר הופיעו בכל חמשת הכרכים. כרך זה הופיע רק במהדורה האנגלית.

כרכים בעברית ובאנגלית

class="wikitable"

! | האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ-ישראל

|-

! | כרכים בעברית !! |כרכים באנגלית

|-

| מערך עד ערך || עמודים || עמודים || מערך עד ערך

|-

| 1. אבו הואם – תל-דולמנים || (1–392) || (1–384) ||

|-

| 2. דור - כסופים || (393–816) || (385–804) ||

|-

| 3. כפר גלעדי – עכו || (817–1240) || (805–1180) ||

|-

| 4. עלי – תל-תענך || (1241–1619) || (1181–1552) || |

|-

| |

| (1553–2085)

|

לקריאה נוספת

  • גבריאל ברקאי, "א' שטרן (עורך), כרך ההשלמות של האנציקלופדיה לחפירות ארכאולוגיות (כרך 5) – ביקורת ספרים", קדמוניות 137, תשס"ט, 2009, עמ' 50
  • קישורים חיצוניים

  • מידע על הכרך החמישי של האנציקלופדיה
  • הערות שוליים

    שתף:
    ✏️ הצע תיקון לערך זה

    👤 זה הפרופיל שלי — בקש בעלות

    רוצה לעדכן ולנהל את הפרופיל שלך?

    ⚠️ הצהרה: המידע באתר זה נאסף ממקורות ציבוריים. אם מצאת טעות או רוצה לעדכן את הערך שלך, אנא צור קשר.
    📜 היסטוריית הערך (1 אירועים)
    🆕
    הערך נוצר
    01/03/2026 21:53
    📰 בטח יעניין אותך גם:
    האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל יצאה לאור בשנת 1992 בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע ויוסף אבירם, בהוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה וכרטא, וכוללת ארבעה כרכים בעברית המתעדים 270 אתרים שנחפרו בארץ ישראל מהמאה ה-19 ועד תחילת שנות ה-90. האנציקלופדיה באה במקום מהדורה קודמת משנת 1970 שיצאה בעריכת בנימין מזר בשני כרכים, ותורגמה לאנגלית ב-1993 בארבעה כרכים מקבילים. בשנת 2008 יצא כרך חמישי באנגלית בלבד, המכיל עדכון של אתרים קיימים ו-250 אתרים נוספים בארץ ישראל ובירדן מתקופת האבן ועד התקופה העות'מאנית, בכתיבת למעלה מ-160 ארכאולוגים

    הידעת?

    • האנציקלופדיה יצאה לאור בשנת 1992 בשפה העברית בארבעה כרכים, ובשנת 1993 יצאה המהדורה באנגלית
    • האנציקלופדיה מכילה מידע ארכאולוגי על 270 אתרים שנחפרו בארץ ישראל מתחילת החפירות במאה ה-19 ועד למועד הכנת האנציקלופדיה
    • לאנציקלופדיה זו קדמה אנציקלופדיה אחרת שיצאה בשנת 1970 בשני כרכים לאחר שבע שנות עבודה, בעריכתו של בנימין מזר והכילה מידע לגבי אתרים שנחפרו עד שנת 1968
    • בשנת 2008 יצא כרך חמישי באנגלית בלבד הכולל עדכון של אתרים ומכיל מידע לגבי 250 אתרים בארץ ישראל ובירדן אשר נכתבו על ידי מעל 160 ארכאולוגים
    • האנציקלופדיה יצאה לאור על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בשיתוף הוצאת כרטא, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע ויוסף אבירם

    ניתוח

    האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, שיצאה לאור בשנת 1992 בעריכת אפרים שטרן ועמיתיו, מהווה אבן דרך מרכזית בתיעוד והנגשת הידע הארכיאולוגי על ארץ ישראל, והיא המשך מעודכן לאנציקלופדיה המקורית שערך בנימין מזר ב-1970, כאשר היא מרחיבה משמעותית את היקף המידע ומכסה 270 אתרים לעומת המהדורה הקודמת, תוך כדי שילוב ממצאים מחפירות שנערכו בשני העשורים שבין שתי המהדורות, והפכה למקור עיקרי עבור חוקרים, סטודנטים ומתעניינים בארכיאולוגיה של האזור בכך שהיא מרכזת באופן שיטתי את הידע על חפירות מהמאה ה-19 ועד תחילת שנות התשעים של המאה ה-20, תרגום המהדורה לאנגלית ב-1993 וכרך ההשלמות החמישי שיצא ב-2008 העמידו את הידע הארכיאולוגי הישראלי לרשות הקהילה המדעית הבינלאומית והפכו את האנציקלופדיה לכלי עבודה מרכזי בחקר ארכיאולוגיה של המזרח הקרוב, כשהיא משקפת את התפתחות המחקר הארכיאולוגי בישראל והפיכתו לתחום מדעי מוביל עם סטנדרטים אקדמיים גבוהים

    אהבת?

    (היה הראשון לדרג!)