באביב 1481 צייר בוטיצ'לי ציור קיר עבור בית החולים סן מרטינו אלה סקלה בפירנצה. מספר שנים קודם לכן, בשנת 1478, התחוללה בעיר מגפת דבר, ובית החולים שימש כמקלט לחולים; ייתכן שפרסקו זה הוכן בסיום המגפה כאות תודה לבתולה שהגנה על המאמינים. הפרסקו מתבסס על הבשורה למרים – מאורע מכונן המתואר בברית החדשה (לוקאס 1, 26–39, מתי 1, 18–21). באותה תקופה צייר בוטיצ'לי רבות מיצירותיו המעודנות ביותר על נושא הבתולה.הערה|1=Silvia Malaguzzi, Botticelli: Artist's Life, Firenze: Giunti, 2004, p. 40: A Fresco and two wise Madonnas. הציור נעשה באחת מנקודות הזמן המרתקות ביותר בקריירה העשירה של בוטיצ'לי, כאשר הוא התקרב לחצרו של שליט העיר לורנצו דה מדיצ'י ("המפואר").

הציור מציע דוגמה נדירה של קומפוזיציה בפרספקטיבה ליניארית, ונוצר למטרות פולחניות. הנושא של ביקור המלאך גבריאל ודבריו למרים חוזר ונשנה לאורך ההיסטוריה הנוצרית. בגרסת הציור האיטלקי של הבשורה, מרים, אם ישו מופיעה לעיתים קרובות כשהיא רוקמת או קוראת בחצר ביתה או בכניסה אליו, בעוד בגרסאות של ארצות השפלה היא מופיעה בדרך כלל בתוך הבית. אף שבוטיצ'לי אימץ את הסגנון הפלמי של הכנסת מרים לתוך הבית, ישנם בציור גם יסודות פלורנטיניים, תוך שהוא יוצר משחק הדדי יוצא מהכלל של פנים וחוץ. הבית נמצא בתוך רקע ארכיטקטוני מדויק ואלגנטי, שממנו מתאפשרת הצצה לעבר חדר השינה של אמו לעתיד של ישו, וכך גם לנוף המוקפד שנפרש מאחורי המלאך גבריאל, שנראה כשהוא מרחף דרך הכניסה לעבר מרים ובידו פרח השושן, סמל לבתוליה.

הציור היה ממוקם מעל לכניסה לבית החולים. במהלך השיפוצים של הבניין במאה ה-17 ניזוק הפרסקו נזק כבד. בשנת 1920 הוא פורק מהקיר ועבר לגלריית אופיצי, שם עבר שיפוץ. למרות מידותיו הגדולות (2.43x5.53 מטרים), הציור שימש כ"שגרירה" של הגלריה במספר הזדמנויות. בעבר הוא הוצג בגרמניה ובסין, ובספטמבר 2013, חרף עיכובים,; . הגיע לירושלים והוצג במוזיאון ישראל עד ינואר 2014.; ; .

ציורי בשורה נוספים מאת בוטיצ'לי:

• הבשורה של בוטיצ'לי (מוזיאון קלווינגרוב, גלאזגו)
• הבשורה מצ'סטלו (גלריית אופיצי, פירנצה)
• הבשורה (מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק)