אודות החג של החגים

הפסטיבל הושק בדצמבר 1993, בתקופה שבה שררה בישראל אווירה של תקווה בעקבות חתימת הסכמי אוסלו באותה שנה. כפי שתיאר אתר "דבר" בכתבה לרגל 25 שנות הפסטיבל בשנת 2018: הפסטיבל "יכול היה לקום רק בחיפה" ובעיתוי שבו "הייתה תחושה של יונה עם עלה של זית".^[6] היוזמה צמחה מתוך בית הגפן, המרכז היהודי-ערבי לתרבות שפועל בחיפה מאז 1963 ומקדם חברה משותפת באמצעות פעילויות תרבות, מפגש ודיאלוג.^[7]

בשנותיו הראשונות התמקד הפסטיבל באמנות, תערוכות ואירועי תרבות קהילתיים בשכונת ואדי ניסנאס, שכונה מעורבת בעיר התחתית של חיפה שבה מתגוררים בני דתות שונות זה לצד זה.^[2] הרעיון המרכזי היה ליצור חגיגה משותפת של שלוש הדתות - חנוכה, חג המולד ורמדאן - שלעתים חלו בתקופה מקבילה. עם השנים, הפסטיבל צמח מאירוע שכונתי צנוע לפסטיבל עירוני ואף ארצי, המושך עשרות אלפי מבקרים.

בית הגפן, ששמו הרשמי הוא "מרכז תרבות ערבי יהודי", שוכן ברחוב הגפן 2 בחיפה והוקם בשנת 1963 ביוזמה משותפת של עיריית חיפה, משרד החינוך והתרבות וסנאט העיר החופשית ברמן בגרמניה.^[7] המרכז מהווה גורם מקצועי מרכזי בהטמעת הגישה הבין-תרבותית בישראל ומוביל תהליכים חברתיים וקהילתיים ברוח ערכי הדמוקרטיה. הוא פועל בתחומי האמנות, החינוך, התרבות והתיירות, ובשטחו פועלים גלריה, ספרייה, מרכז תרבות לילדים ותיאטרון אלכרמה.^[7]

נכון לשנת 2025, הפסטיבל מנוהל על ידי מנכ'ל בית הגפן אסף רון, בניהולה האמנותי של הילה גושן ובהפקתה של לימור שיין. וועדת ההיגוי של הפסטיבל כוללת נציגים מהקהילות השונות בעיר, ביניהם כריסטין אלחאזן, מונר נג'אר נסאר, סנא אנדריאוס ורולא חילו.^[8]

אסף רון, מנכ'ל בית הגפן, תיאר את מהות הפסטיבל: "הפסטיבל הוא אירוע המוני שמראה שאפשר. פה אפשר לראות ילד יהודי יושב בפעם הראשונה בחייו מול במה עם מוזיקה ערבית ונהנה".^[4]

ואדי ניסנאס

שכונת ואדי ניסנאס, מהשכונות הוותיקות והססגוניות של חיפה, מהווה את הלב ההיסטורי של הפסטיבל. במהלך אירועי החג של החגים הופכת השכונה למוזיאון פתוח, שבו מוצגות יצירות אמנות של אמנים מהארץ ומחו'ל בסמטאות, על קירות הבתים ובגלריות.^[3] בשכונה פועלים דוכני אוכל המציעים מטעמים מסורתיים ערביים ומזרחיים, ומתקיימים סיורים מודרכים המאפשרים למבקרים להכיר את התושבים ואת התרבות המקומית.^[9]

המושבה הגרמנית וכיכר בן גוריון

בשנת 2018, לרגל 25 שנות הפסטיבל, הורחבו האירועים לראשונה אל מעבר לואדי ניסנאס, לאזור המושבה הגרמנית ושדרות בן גוריון.^[9] מאז הפך אזור המושבה הגרמנית למוקד מרכזי נוסף של הפסטיבל. בכיכר בן גוריון מוצבים מדי שנה שלושה מיצגי ענק מוארים: עץ אשוח המסמל את חג המולד הנוצרי, חנוכייה המסמלת את חג החנוכה היהודי, וסהר המסמל את האסלאם.^[10] שדרות בן גוריון ושדרות הציונות מוארות בפנסי אורות חגיגיים מכיכר המגינים ועד כיכר אונסק'ו לסובלנות ושלום בכניסה לגנים הבהאיים.^[1]

בשדרות בן גוריון פועלים דוכנים של ערמונים צלויים, תירס חם, יין חם, מתוקים וסיידר, לצד דוכני כובעי חג מולד ובלונים - באווירה המזכירה שוקי כריסמס אירופיים.^[9]

סוגי האירועים

תוכנית הפסטיבל מגוונת וכוללת תערוכות אמנות (כשבכל שנה נבחר נושא מרכזי), קונצרטים ליטורגיים בכנסיות בניהולו של פרופ' עמוס לניר מהחוג למוזיקה קאמרית חיפה, מופעי מוזיקה ומחול, סיורים מודרכים באמנות וברחובות העיר, יריד עתיקות, מופעי קרקס ופעילויות לילדים, סדנאות יצירה, הרצאות והקרנות סרטים.^[3] אחד מסממני הפסטיבל הוא תהלוכת כריסמס חגיגית היוצאת מהכנסייה הקתולית בראשותו של סנטה קלאוס, בליווי תזמורות ומאות חניכי תנועות הצופים המרונים, הקתולים והארמנים.^[9]

בשנת 2021 הרחיבה עיריית חיפה את האירועים למוקד נוסף בטיילת לואי, שם התקיים פסטיבל של ארבעה ימים שכלל שלושה מופעים כל ערב, מופעי רחוב ושוק אוכל.^[1]

אחד האתגרים המובנים של הפסטיבל נעוץ בלוחות השנה הדתיים השונים. חג המולד הנוצרי חל בתאריך קבוע - 25 בדצמבר (או 7 בינואר אצל היוונים-אורתודוכסים). חג החנוכה היהודי חל בכ'ה בכסלו לפי הלוח העברי, ולכן תאריכו הלועזי משתנה ונע בדרך כלל בין סוף נובמבר לסוף דצמבר. החגים המוסלמיים נקבעים לפי הלוח ההיג'רי הירחי, ועיד אל-פיטר (חג סיום הרמדאן) וחג הקורבן (עיד אל-אדחא) נעים על פני כל חודשי השנה.^[1]

בשנים מסוימות חפפו שלושת החגים ויצרו חגיגה רב-דתית אותנטית. אך בשנים רבות, ובמיוחד בעשור האחרון, החגים המוסלמיים אינם חלים בדצמבר, וגם חנוכה לא תמיד חופף לתקופת הפסטיבל.^[6] מצב זה הוביל לביקורת כי הפסטיבל נותר בפועל חגיגה נוצרית-כריסמסית בעיקרה, בעוד שהייצוג היהודי והמוסלמי נשאר סמלי בלבד.

התנגדות הלכתית

מספר רבנים, ובראשם הרב אביגדר נבנצל (רבה של העיר העתיקה בירושלים), פסקו כי ישנו איסור הלכתי להשתתף בפסטיבל. הרבנים נימקו את האיסור בתערובת בין חנוכה, שהוא חג יהודי, לבין חגים של דתות אחרות, המוגדרים לשיטתם כעבודה זרה.^[5] גם הרב ברוך אפרתי כתב באתר "סרוגים" כי מדובר ב"איסור גמור להשתתף ב'חג של החגים'".^[5]

ביקורת על ייצוג חנוכה

תושבים יהודים בחיפה העלו שוב ושוב את הטענה כי חגיגות חג המולד מאפילות על חג החנוכה במסגרת הפסטיבל. "אתם קוראים לזה החג של החגים, אבל לא ראיתי שום סיור או אירוע שקשור לחנוכה. לא סיורי חנוכיות, הדלקת נרות חגיגית", כתבה תושבת בפייסבוק.^[11] תושב אחר הגיב: "עיר של כל הדתות והתרבויות חוץ מיהדות".^[11]

עומסי תחבורה

ההצלחה הקהלית של הפסטיבל הביאה עמה אתגרים לוגיסטיים. עשרות אלפי מבקרים המגיעים בסופי השבוע יוצרים עומסי תנועה חריגים במרכז חיפה. בשנים האחרונות נקטה העירייה בסגירות כבישים נרחבות - שדרות בן גוריון, רחוב אלנבי, שדרות המגינים ורחובות נוספים נחסמים לתנועת כלי רכב - ותגברה את קווי המטרונית ושאטלים ממגרשי חניה היקפיים.^[12]

בדצמבר 2023, חודשיים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר, הפסטיבל לא התקיים במתכונתו הרגילה.^[9] זו הייתה הפעם הראשונה מזה שלושה עשורים שחיפה לא חגגה את החג של החגים באופן מלא.

בדצמבר 2024, בעת שחיפה עדיין סופגת ירי טילים מלבנון, התקבלה ההחלטה לקיים את הפסטיבל למרות המצב הביטחוני. ההחלטה עוררה מחלוקת בקרב תושבי העיר. המתנגדים טענו: "זו לא שגרה, זו אשליה מסוכנת".^[13] מארגני הפסטיבל והנהלת העירייה הדגישו את חשיבות האירוע כסמל לתקווה ולעמידות. ראש העיר חיפה ציין כי "הפסטיבל מבטא את ערכי הדו-קיום של תושבי העיר, המסרבים להיכנע לפחד וממשיכים לחגוג את המגוון התרבותי של חיפה".^[13] בית הגפן הבהיר כי האירועים יתקיימו "אך ורק בהתאם להנחיות פיקוד העורף".^[13]

הפסטיבל של 2024, שציין 31 שנה להיווסדו, שולב לראשונה עם פסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה (שנתו ה-40), שנדחה ממועדו המקורי בחג הסוכות בשל המצב הביטחוני.^[14]

בשנת 2025 נפתח הפסטיבל ב-1 בדצמבר בכיכר בן גוריון במושבה הגרמנית, עם הדלקת קישוטי האור וסמלי החג המשותפים.^[10] אירועי הפסטיבל התפרשו על פני כל חודש דצמבר (1-31.12.2025) והתקיימו במוקדים רבים ברחבי חיפה: בית הגפן, ואדי ניסנאס, כנסיית אליהו הנביא (מר אליאס), אולם קריגר, היכל הספורט רוממה, מוזאוני חיפה, האודיטוריום והמושבה הגרמנית.^[10]

בין האירועים הבולטים בשנת 2025: תחרויות ברייקדאנס וסקייטבורד ארציות (Urban Challenge), קונצרט "מזמור לחג המולד" בכנסיית מר אליאס, קונצרט חגיגי של התזמורת הסימפונית חיפה שביצעה יצירות של מוצארט ושופן לצד יצירות מקוריות של המלחין אלכ'אטר, וסיורי "המייקרים של חיפה" שהציגו יוצרים מקומיים.^[10] כמו כן צוינו חגיגות 100 שנה לשכונת אחוזה במסגרת הפסטיבל.^[10]

החג של החגים נחשב לאחד הסמלים הבולטים של מודל הדו-קיום החיפאי. חיפה, העיר השלישית בגודלה בישראל, מתוגה כ"בירת הדו-קיום" ומציגה את הפסטיבל כהוכחה לכך שחיים משותפים בין יהודים, מוסלמים ונוצרים הם אפשריים.^[6] ראש העיר לשעבר יונה יהב אמר בטקס ההדלקה: "חיפה היא עיר שבה הרב-תרבותיות אינה רק תיאוריה, אלא מסר ערכי, תרבותי וחברתי. אנו מוכיחים יום-יום שחיפה היא העיר הליברלית בישראל, ושחיים משותפים אינם קלישאה".^[15]

הילה גושן, המנהלת האמנותית של הפסטיבל, תיארה את החוויה: "כשאני עומדת בוואדי ורואה מה קורה בשבתות של הפסטיבל, המדינה הזו נראית לי המקום הכי שפוי בעולם".^[4]

קרן האמנויות של חיפה (Haifa Arts Foundation) תמכה לאורך השנים בקטלוגי התערוכות שליוו את הפסטיבל. כפי שציין ארגון זה: "האינטראקציה בין האמנים היהודים והערבים, התושבים והאורחים, בשילוב עם האמנות והשירה, יוצרת מפגש ללא מחסומים בין תרבויות ודתות ומדגישה את העובדה שכל בני האדם אוהבים את החיים ומחפשים שלום".^[3]

1. 1963 - הקמת בית הגפן, המרכז היהודי-ערבי לתרבות בחיפה, שיהפוך לגוף המארגן של הפסטיבל.^[7]
2. דצמבר 1993 - השקת הפסטיבל הראשון של "החג של החגים" בוואדי ניסנאס, על רקע הסכמי אוסלו.^[2]
3. דצמבר 2013 - הפסטיבל מציין 20 שנה, עם הרחבת האירועים גם למושבה הגרמנית והעיר התחתית.^[16]
4. 2016 - הרב אביגדר נבנצל פוסק כי ישנו איסור הלכתי להשתתף בפסטיבל.^[5]
5. דצמבר 2018 - הפסטיבל חוגג 25 שנה ומתרחב באופן משמעותי אל המושבה הגרמנית ושדרות בן גוריון.^[9]
6. דצמבר 2021 - הרחבה לשני מוקדים עיקריים: המושבה הגרמנית וטיילת לואי, עם תאורה חגיגית לאורך שדרות הציונות.^[1]
7. דצמבר 2023 - הפסטיבל לא מתקיים במתכונתו הרגילה בעקבות מלחמת חרבות ברזל.^[9]
8. דצמבר 2024 - הפסטיבל חוזר (31 שנה) ומשולב עם פסטיבל הסרטים הבינלאומי, תחת מצב ביטחוני מורכב.^[13]
9. דצמבר 2025 - הפסטיבל מתקיים לאורך כל חודש דצמבר (1-31.12) עם תוכנית מורחבת במוקדים רבים ברחבי העיר.^[10]

מתי מתקיים הפסטיבל?

הפסטיבל מתקיים מדי שנה במהלך חודש דצמבר. מועדי הפתיחה והסיום המדויקים משתנים משנה לשנה. בשנת 2025 נפתח הפסטיבל ב-1 בדצמבר ונמשך עד 31 בדצמבר.^[10]

היכן מתקיימים האירועים?

האירועים מתקיימים בשני מוקדים עיקריים: שכונת ואדי ניסנאס (המוקד ההיסטורי) ואזור המושבה הגרמנית וכיכר בן גוריון. אירועים נוספים מתקיימים בבית הגפן, בכנסיות, באולמות תרבות ובמוזיאונים ברחבי חיפה.^[10]

האם הכניסה לאירועים בתשלום?

רוב אירועי החוצות ותערוכות הרחוב הם בכניסה חופשית. חלק מהקונצרטים, ההצגות והסיורים המודרכים דורשים הרשמה מראש או כניסה בתשלום.

אילו חגים מיוצגים בפסטיבל?

הפסטיבל מייצג את חג החנוכה היהודי, חג המולד הנוצרי ואת החגים המוסלמיים. סמלי שלוש הדתות - חנוכייה, עץ אשוח וסהר - מוצגים יחד בכיכר בן גוריון, גם כשהחגים עצמם אינם חופפים בלוחות השנה.^[10]

מה מומלץ לאכול בוואדי ניסנאס?

שכונת ואדי ניסנאס ידועה במסעדות ובדוכני האוכל שלה. בין המומלצים: סנדוויץ' ברכה, פלאפל הזקנים שליד השוק, ומגוון מאכלים מסורתיים ערביים בדוכנים הפזורים לאורך הפסטיבל.^[9]

מה הקשר בין הפסטיבל לדו-קיום בחיפה?

הפסטיבל נולד מתוך המציאות הייחודית של חיפה כעיר מעורבת שבה חיים יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים ובהאים. מטרתו המוצהרת היא לקדם סובלנות וכבוד הדדי באמצעות תרבות ואמנות, והוא נחשב לביטוי המובהק ביותר של מודל הדו-קיום החיפאי.^[2]

• האתר הרשמי של החג של החגים
• בית הגפן - מרכז תרבות ערבי יהודי