בשונה ממרבית הבנטו היושבים בכפרים חקלאיים ומעבדים את אדמתם, ההררו הם רועים, אומנות אותה רכשו ככל הנראה – יחד עם הבקר המבוית – ממזרח אפריקה. כך גם החליבה ואורח החיים נלמד, על פי עדויות לשוניות שונות, מעמים כושיתיים.הערה|Was there an interchange between Cushitic pastoralists and Khoisan speakers in the prehistory of Southern Africa and how can this be detected?

לעיתים המונח הררו כולל בתוכו גם קבוצות אתניות כמו ההימבה, הקרובים אליהם מבחינה לשונית ואורח החיים וכן שבטים אחרים.

ההררו היגרו אל האזורים שבהם הם מתגוררים כעת בראשית המאה ה-17 ובמהלך המאה שלאחריה. עם הזמן, החל סכסוך מתמשך ביניהם לבין שבטים אחרים שנמשך לאורך מרבית המאה ה-19. עם כניסת סוחרים גרמנים אל האזור, נרכשו אדמות מן ההררו ומושבות נוסדו על ידי המתיישבים, דבר שהוביל לקולוניאליזם גרמני באזור, תחת השם דרום-מערב אפריקה הגרמנית.

סכסוכים רבים נוצרו בין ההררו והמתיישבים הגרמנים, בעיקר על גישה לאדמות ומקורות מים, אך גם על אפליה קבועה נגד ההררו מצד המתיישבים הגרמנים. סדרת קרבות בשם מלחמות ההררו פרצו בראשית המאה ה-20, שהובילו לרצח העם של ההררו והנאמה. מעשי האיבה הסתיימו רק עם כיבוש האזור על ידי כוחות בריטיים מדרום אפריקה במהלך מלחמת העולם הראשונה.

ב-16 באוגוסט 2004, התנצלה ממשלת גרמניה באופן רשמי על פעולותיה בנמיביה, ובשנת 2021 הודתה גרמניה רשמית ברצח העם והודיעה כי תעניק פיצוי כספי של 1.1 מיליארד אירו שיועברו לנמיביה לצורכי פיתוח.

הסרט "Tjiraa" שצולם בשנת 2012 מתאר את ההתנגשות של התרבות המסורתית של הררו עם החיים המודרניים של אנשים שחזרו מאירופה ליישוב המקומי. הסרט צולם בשפת הררו בתמיכת הקרן המקומי והוקרן בפסטיבל לקולנוע בארצות הברית.

הקבוצה מתחלקת לתתי-קבוצות, שהגדולה והמרכזית שבהם נמצאת במרכז נמיביה. קבוצה זו הושפעה רבות מן התרבות המערבית, בייחוד מן התרבות הגרמנית בעקבות המתיישבים הגרמנים שפעלו באזור. הדבר מתבטא, בין השאר, בתכשיטים ובלבוש ובאורח חיים המושפע מסגנון החיים הקולוניאלי. אך קבוצות אחרות שמרו על אורח חייהם וסגנון לבוש הדומה יותר לאורח חייהם קודם להתיישבות האדם הלבן באזור, אם כי השפעת ההתיישבות הגרמנית מורגשת במידה מסוימת בכל חלקי האוכלוסייה.