ויויאן סלון
ד"ר ויויאן סלון (נולדה בשנת 1984 לערך) היא פליאוגנטיקאית ישראלית, חוקרת DNA עתיק באוניברסיטת תל אביב, שהייתה שותפה לכמה מהתגליות החשובות בתחום בעשור האחרון, ובהן זיהוי "דני", נערה שחיה לפני כ-90 אלף שנה ושהייתה בת לאם ניאנדרטלית ולאב דניסובי, ופיתוח שיטה לריצוף DNA של בני אדם קדומים ישירות מאדמת מערות. בנובמבר 2021 נכללה ברשימת "40 הצעירים המבטיחים" של מגזין TheMarker לשנת 2021, בגיל 37.[1]
השכלה וקריירה
סלון גילתה עניין בארכיאולוגיה מגיל צעיר, והתמקדה באנטומיה ובאנתרופולוגיה פיזית (חקר שלדים) במהלך התואר הראשון והשני במדעי הרפואה וביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שם חקרה בין היתר את גולגולת קפזה 9. את הדוקטורט והפוסט-דוקטורט עשתה במכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג, אצל הגנטיקאי סוונטה פאבו, המוביל בעולם בתחום ה-DNA העתיק (וחתן פרס נובל לרפואה לשנת 2022). בשנת 2020 לערך שבה לישראל והקימה מעבדת DNA עתיק באוניברסיטת תל אביב, במחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה, במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה ובמרכז דן דוד לחקר תולדות האדם.[1][2]
מחקר
בשנת 2017 הובילה סלון יחד עם עמיתיה פיתוח של שיטה לחילוץ DNA של בני אדם קדומים מאדמת מערות, ללא צורך בעצמות מאובנות, המאפשרת למפות את בני האדם ובעלי החיים שחיו במערה בכל תקופה, וכן דיווחה על DNA של דניסובי רביעי שזוהה משן. בשנת 2018 פרסמה את המאמר על "דני" (דניסובה 11), העדות הישירה הראשונה לערבוב גנטי בין שתי קבוצות של בני אדם קדומים. בעקבות עבודות אלה נבחרה על ידי כתב העת Nature לאחד מעשרת האנשים המשפיעים במדע לשנת 2018, זכתה בפרס דן דוד (2017) ובפרס רוזלינד פרנקלין לחוקרת צעירה (2022). במעבדתה בישראל היא מבקשת להשלים את המידע המועט על הפרהיסטוריה של ישראל וסביבתה: אילו מינים קדומים חיו או עברו באזור, ואיך ערבובי מינים משפיעים על הגנום שלנו עד היום.[1][2]
חיים אישיים
סלון בזוגיות ואם לבת, ומתגוררת בתל אביב.[1]
מקורות
- ויויאן סלון, 37 (TheMarker, 40 הצעירים המבטיחים 2021), 8 בנובמבר 2021
- Viviane Slon (Wikipedia, אנגלית)